יניב יצחק עטר נ. ארז חבר עו"ד בתפקידו ככונס נכסים לזכויות הה

2 1 בבית המשפט העליון רע"א 1895/24 לפני: כבוד השופט א' שטיין המבקשים: 1. יניב יצחק עטר 2. עמיר עטר 3. הנרי עטר נ ג ד המשיבים: 1. ארז חבר עו"ד בתפקידו ככונס נכסים לזכויות ההקדש איסכנדר עוואד 2. אקרו עסקים בנדל"ן שותפות מוגבלת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ), שניתנה ביום 8.2.2024 ברע"א 65890-01-24 בשם המבקשים: עו"ד יעקב אברמוביץ בשם המשיבים: עו"ד ארז חבר; עו"ד איתי חסון פסק דין לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטת א' כהן, ס"נ), אשר ניתנה ביום 8.2.2024 ברע"א 65890-01-24, בגדרה נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישו המבקשים על החלטת בית משפט השלום תל אביב-יפו (השופטת ש' סנדר מקובר), אשר ניתנה ביום 5.10.2023 בת"א 5283-10-23, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן צו ארעי וצו מניעה זמני שימנעו את פינוי המבקשים ממקרקעין בעיר יפו המוחזקים בידיהם (להלן בהתאמה: המקרקעין וההחלטות קמא). ברקע להחלטות קמא עומדת דרישת המשיבים, הבעלים של המקרקעין, לפנות את המבקשים ובני משפחתם מהמקרקעין. עקב דרישה זו התנהלו בין המשיבים לבין אחדים מבני משפחת עטר (להלן: בני משפחת עטר הנוספים) הליכים קודמים, אשר בסופם נקבע כי למשיבים זכות עקרונית לפנות את בני משפחת עטר מהמקרקעין כנגד קבלת פיצוי כספי הולם (להלן: ההליכים הנוספים). בעקבות קביעה זו, הגיעו בעלי הדין דשם להסכם פשרה לפיו בני משפחת עטר הנוספים יפנו את המקרקעין כנגד פיצוי בסך של 3.5 מיליון ש"ח (להלן: הסכם הפשרה). בנקודה זו חשוב להבהיר כי המבקשים לא נמנו על בני משפחת עטר שהיו צד להליכים הנוספים. הסכם הפשרה הותנה בחתימת כלל בני משפחת עטר המחזיקים במקרקעין, כולל המבקשים, עליו. עם זאת, חרף התנגדות המבקשים להסכם הפשרה, אשר הובילה לכך שזה לא נחתם על ידם, בפסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו (השופטים י שבח, ס"נ, י' אטדגי וי' סרוסי), אשר ניתן ביום 19.9.2022 בגדרי ע"א 7664-06-21, ניתן להסכם הפשרה תוקף של פסק דין. בגדרי פסק דין זה אף נקבע כי המשיבים רשאים לפתוח בהליכי הוצאה לפועל לפינוי מלא של המקרקעין, ובהמשך, ביום 8.12.2022, נחתמה פסיקתא בהתאם. בגדרי ההליך שלפניי הגישו המבקשים תביעה למתן סעד הצהרתי וצו מניעה קבוע, במסגרתה התבקש בית המשפט לקבוע כי בידיהם זכות החזקה והשימוש במקרקעין, וכי לא ניתן לפנותם (להלן: תביעת המבקשים). בד-בבד עם הגשת התביעה, הוגשה הבקשה נושא הליך זה, למתן צו ארעי וצו מניעה זמני למניעת פינוי המבקשים מהמקרקעין. ההחלטות קמא שדחו בקשה זו התבססו על שני אדנים מרכזיים: (1) הקביעה כי בקשת המבקשים לקבלת צו מניעה זמני הוגשה בשיהוי ניכר – זאת, מאחר שהמבקשים ידעו על טענות הפינוי כנגדם למצער בחודש אפריל 2023, בעוד שהתביעה הוגשה רק ביום 4.10.2023; וכן (2) סיכויי התביעה הנמוכים, לנוכח קביעות בתי המשפט בהליכים הנוספים לפיהן יש להורות על פינוי המקרקעין כנגד פיצוי המפונים. לאחר עיון בכתובים שבעלי הדין הניחו לפניי, החלטתי לדון בבקשה דנן כבערעור וכן לקבל את הערעור בהתאם לסמכותי לפי תקנה 138(א)(5) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. בידוע הוא, כי "על המבקש מתן סעד זמני בערעור להוכיח כי סיכויי ערעורו להתקבל טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. בין שיקולים אלה [...] מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", אך ככלל יינתן מעמד בכורה לשיקול מאזן הנוחות" (וראו: עע"מ 4955/20 יושר נ' הממונה על שוק ההון ביטוח וחסכון, פסקה 8 והאסמכתאות שם (28.7.2020)). סבורני כי בעניין דנן מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים. בקשת המבקשים לצו מניעה זמני אכן הוגשה בשיהוי, כמאמר הערכאות קמא. עם זאת, פינוי המבקשים מהמקרקעין הוא מהלך בלתי הפיך שלמעשה יוביל להתייתרות תביעתם. כמו כן, מבחינת סיכויי הערעור, מבלי לקבוע מסמרות, אומר כי על-פניו יש ממש בטענת המבקשים לפיה הם לא היו צד להליכים הנוספים; ומשכך הוא, יש לתת להם את יומם בכל הקשור לטענות הזכות שבפיהם. אשר על כן, ניתן בזאת צו מניעה זמני אשר אוסר על הליכי הפינוי של המבקשים מהמקרקעין עד להכרעה בתביעתם. להבטחת זכויות המשיבים, המבקשים יפקידו בבית משפט השלום תל אביב-יפו ערבות בנקאית אוטונומית על סך של 100,000 ש"ח. הפקדה כאמור תתבצע עד יום 2.5.2024, שאם לא כן יפקע צו המניעה מאליו. עניין ההוצאות בגין הליך זה יילקח בחשבון במסגרת פסיקת הוצאות בגמר ההתדיינות בפני בית משפט השלום. ניתן היום, ‏ט' בניסן התשפ"ד (‏17.4.2024). ש ו פ ט _________________________ 24018950_F02.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1