יוסף אסדו נ. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה

פסק-דין בתיק בג"ץ 1891/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1891/04 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופטת מ' נאור העותר: יוסף אסדו נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה 2. נציבות שירות המדינה 3. נציב שירות המדינה - עו"ד שמואל הולנדר 4. הממונה על המשמעת נציבות שירות המדינה - עו"ד יגאל חיות עתירה למתן צו על-תנאי וצו ביניים פסק-דין עתירת העותר מסיבה עצמה על החלטת ביניים שהחליט בית הדין למשמעת של עובדי המדינה. בהחלטתו דחה בית הדין הדוחה טענות מקדמיות שהעלה העותר בהוסיפו כי יימשך ויילך הליך בירור התובענה התלויה ועומדת נגדו. כן מבקש העותר כי תבוטל השעייתו ממקום עבודתו. 2. העותר עבד ברשות מס ערך מוסף. החל בשנת 1998 התנהלה בעניינו של העותר חקירה פלילית הנוגעת למעורבותו הבלתי-תקינה בגופים פרטיים, ואולם בשל חוסר ראיות נסתיימה החקירה מבלי שהוגש כתב אישום. בחודש אוגוסט 2002 הוגש לבית הדין למשמעת של עובדי המדינה נגד העותר כתב תובענה הכולל ארבעה-עשר אישומים, בהם אישומים של עיסוק תוך ניגוד עניינים, ניצול מעמד לרעה, התנהגות לא הולמת ולא הוגנת, עבירות מס ועוד. בהמשך תוקן כתב התובענה וצורפו לו שני אישומים נוספים. במקביל להגשת כתב התובענה הושעה העותר ממקום עבודתו. 3. בהליך שהתנהל לפני בית הדין למשמעת העלה העותר טענות מקדמיות אחדות - העיקרית שבהן הייתה טענת התיישנות - ואולם טענות אלו נדחו. בהמשך ההליכים התברר כי הנאשם לא נחקר ברשויות מס ערך מוסף לגבי מרבית האישומים התלויים ועומדים נגדו. או-אז, העלה העותר טענה מיקדמית של הגנה מן הצדק, כי נפגעה זכותו להליך ראוי בשל העובדה שהתביעה לא חקרה אותו בנוגע לכל האישומים שלעניין. מטעם זה, כך טען העותר, אין לדון בתובענה שכנגדו. בית הדין דחה את טענת העותר בהחלטה מפורטת ומנומקת, וכך קבע: בסופו של עיון, הגענו לכלל מסקנה כי האיזון הראוי בנסיבות מקרה זה לא יהיה טמון בביטולה של התובענה על כל אישומיה, אלא במתן הוראה לתביעה להשלים את החקירה לגבי אותם אישומים שבהם לא נתבקשה ולא נמסרה גרסתו של הנאשם, וקבלת החלטה לגבי אותם אישומים רק לאחר העיון בגרסת הנאשם לגביהם, תוך בחינת השאלה האם עדיין קיימת הצדקה להאשים את הנאשם באותם אישומים או בחלק מהם שהשלמת החקירה תעשה לגביהם. החלטתו של בית הדין לגופה נומקה בטעם זה, שחרף העובדה שהתביעה לא פעלה כראוי - הואיל ולא הייתה בפניה תשתית עובדתית מלאה בטרם הגישה כתב תובענה כנגד העותר - אין מקום להיעתר לבקשה הואיל והעותר ממילא נחקר לגבי מרבית האישומים במשטרה בגידרי החקירה הפלילית שהתנהלה נגדו. אכן, ביחס לחלק מן האישומים לא נחקר העותר כלל, אך אישומים אלה אינם האישומים המרכזיים התלויים ועומדים נגדו. בית הדין למשמעת הוסיף וקבע כי התביעה תשלים את חקירתו של העותר באישומים שטרם נחקר לגביהם, ובינתיים יתנהל הליך המשמעת רק ביחס לאישומים שלגביהם נחקר. 4. דין העתירה דחייה על הסף. העתירה מסיבה עצמה, בעיקרה על החלטת ביניים של בית הדין למשמעת והלכה מכבר היא כי אין אנו נדרשים - על דרך הכלל - לעתירות שעניינן החלטות ביניים של בתי-משפט ובתי דין למיניהם. אכן, כי בית-המשפט הגבוה לצדק מחזיק סמכות להידרש לעתירה כגון העתירה שלפנינו, ואולם סמכותו זו סמכות שבשיקול דעת היא, מחמת קיומו של סעד חלופי. ראו, למשל: בג"ץ 83/02 אסדי נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (לא פורסם); בג"ץ 413/04 רחמני נ' מדינת ישראל - נציבות שירות המדינה, בית הדין המשמעתי של עובדי המדינה (לא פורסם). מקומה של השגה על החלטת ביניים כהחלטה נושא הדיון הוא בהליך של ערעור על הפסק הסופי של בית הדין למשמעת, באופן הקבוע בסעיף 43 לחוק שירות המדינה (משמעת), תשכ"ג-1963. לא נשתכנענו מטענת העותר כי אם לא יידרש הבג"ץ לעתירה על החלטת הביניים ייגרם לו לעותר נזק בל-יתוקן אשר לא ניתן יהיה לרפוא לו בערעור. 5. באשר לראש השני שלעתירה - בקשת העותר כי תבוטל השעייתו מתפקידו; העותר פתח בהליך לפני בית הדין האזורי לעבודה באשר להחלטה להשעותו ממקום עבודתו עד תום ההליכים המשמעתיים בעניינו, ובקשתו נדחתה. העותר אף ערער על החלטתו של בית הדין האזורי לעבודה לפני בית הדין הארצי, אך בהמלצת בית הדין חזר בו מן הערעור. העותר היה לו אפוא יומו בבית הדין האזורי לעבודה, ומשהעדיף לחזור בו מערעורו נסתם הגולל על נושא זה. העותר מיצה את ההליכים המשפטיים לפני בתי הדין לעבודה, ואין בידיו עילה מן העילות המצדיקות את התערבותו של בית-המשפט הגבוה לצדק באשר נעשה ובאשר לא נעשה. ראו: בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673. העתירה נדחית. היום, א' באייר תשס"ד (22.4.04). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04018910_G05.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il