תל"ם - התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (ע"ר) ואח' נ' המשרד לשירותי דת

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 18895-09-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט חאלד כבוב כבוד השופטת רות רונן העותרות: 1. התנועה הרפורמית – יהדות מתקדמת בישראל 2. התנועה המסורתית THE MASORTI MOVEMENT נגד המשיב: המשרד לשירותי דת עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרות: עו"ד אורי נרוב; עו"ד תמר הלוי בשם המשיב: עו"ד דניאל מארקס; עו"ד יעל קולודני ערבה פסק-דין השופטת רות רונן: במוקד העתירה שלפנינו – מבחנים לחלוקת תמיכות לשנת 2025 שפרסם המשיב, המשרד לשירותי דת, בגין אירועי תרבות תורנית בחגי תשרי של מועצות דתיות ברחבי הארץ (להלן: מבחני התמיכה או המבחנים). מבחני התמיכה פורסמו ביום 10.8.2025, כאשר המועד האחרון להגשת בקשות תמיכה לפי המבחנים חל ביום 20.8.2025. על פי המבחנים, התמיכות יסופקו לפעילות המבוצעת על ידי המועצה הדתית המקומית או בשיתוף פעולה בינה לבין הרשות המקומית. מעיון במבחני התמיכה עולה כי המועצה המקומית היא שמגישה את הבקשה וכי התמיכות ניתנות למועצות הדתיות בלבד. מבחני התמיכה קובעים שלושה סוגים עיקריים של פעילויות המזכות בתמיכה: (-) סיורי סליחות בכותל המערבי. מבחני התמיכה קובעים כי תינתן תמיכה לסיורים שיתקיימו החל מערב ראש חודש אלול ועד לערב יום הכיפורים, בתנאי שבכל סיור ישתתפו 30 משתתפים לפחות. התמיכה תינתן עבור הוצאות היסעים לכותל המערבי בלבד. (-) ליל לימוד בהושענא רבה. נקבע כי פעילות הלימוד תתוקצב אם ישתתפו בה 20 משתתפים והיא תארך לפחות שלוש שעות. התמיכה תינתן עבור ערכה שתחולק לכל מתחם ציבורי שיערוך פעילות לימוד כאמור, אשר תכלול כיבוד קל ושתייה חמה. (-) שמחת בית השואבה והקפות שניות. נקבע כי התמיכה תינתן לאירוע בעל אופי תורני, אשר יתקיים בתאריכים 7-14.10.2025; כאשר משך האירוע יהיה שעתיים וייקחו בו חלק 100 משתתפים לפחות. ראש זה של התמיכה מיועד למגוון רחב של הוצאות הפקה, לרבות ציוד הגברה; תאורה, גנרטור, צילום ומסכים; תקליטן או תוכן אחר המנוי במבחנים; גידור, מחסומים ובמה; כיסאות ושולחנות; אבטחה, משטרה, כיבוי אש, סדרנים ויועצי בטיחות ונגישות; וכיוצא באלה. העותרות הן שתי עמותות המקיימות פעילות דתית, תרבותית וחינוכית בקהילות יהודיות רפורמיות או מסורתיות רבות ברחבי הארץ. לטענתן, מבחני התמיכה נותנים מענה לאירועי תרבות אורתודוכסיים בלבד, משום שהם מזכים רק אירועים המאורגנים על ידי המועצות הדתיות – המספקות שירותי דת אורתודוכסיים בלבד וכפופות לפסיקת הרבנות הראשית לישראל. התוצאה של חלוקת התמיכות באמצעות המועצות הדתיות בלבד – היא שקהילות רפורמיות ומסורתיות המקיימות אירועי תרבות יהודיים בחגי תשרי מופלות לרעה מחמת השתייכות דתית, מאחר שהן אינן מקבלות את התמיכות שמהן נהנות קהילות אורתודוכסיות. העותרות טוענות כי קהילות רפורמיות ומסורתיות רבות ברחבי הארץ מקיימות פעילויות תרבות שונות בחגי תשרי ללא כל תמיכה ממשלתית. בפרט מדגישות העותרות כי אירועי הקפות שניות הנתמכים על ידי המשיב, מתקיימים בהפרדה בין גברים לנשים בהיותם אירועים בעלי אופי אורתודוכסי. לעומת זאת, אירועי הקפות שניות בקהילות המזוהות עם העותרות, המתקיימים ללא הפרדה מגדרית, אינם זכאים למימון ממשלתי. לשיטת העותרות, חלוקת התמיכות באופן המתואר לעיל נגועה באפליה פסולה כלפי הציבור המסורתי והרפורמי בישראל וכלפיהן; פוגעת בשוויון בהקצאת משאבים, בחופש הדת ובעקרון הפלורליזם הדתי; והיא בלתי סבירה ונגועה בשיקולים זרים. אשר על כן, מבקשות העותרות כי המשיב "יעניק תקצוב שוויוני לאירועי תרבות תורנית שוויוניים ופלורליסטיים בחגי תשרי, ובכלל זאת ארועי הקפות שניות שוויוניות, המיועדים לציבור המעוניין בשרותי דת שוויוניים". זאת, באמצעות תיקון של מבחני התמיכה; פרסום מבחני תמיכה אחרים ייחודיים; קיום של מיזם משותף עם העותרות; או בכל דרך אחרת. המשיב מצדו סבור כי דין העתירה להידחות. תחילה מציין המשיב כי מבחני התמיכה פורסמו במתכונת דומה גם בשנים 2024 ו-2023, וכי העותרות לא העלו לגבי כך טענות דומות בעבר. כמו כן, טוען המשיב כי הפעילויות הזכאיות לתמיכה הן כאלה הפתוחות לקהל הרחב – ועל כן הציבור הנמנה עם קהילות העותרות רשאי אף הוא להשתתף באירועים הנתמכים. אשר למימון הנסיעות הלוך וחזור לסיורי סליחות בכותל המערבי – המשיב מדגיש כי הסעות אלה פתוחות גם לחברי קהילות העותרות החפצים בסיורי סליחות בכותל המערבי, אף אם הם אינם משתתפים בסיור מטעם המועצה הדתית. באשר לתמיכה הניתנת לפעילויות לימוד בליל הושענא רבה – הרי שהמשיב גורס כי המועצה הדתית מחויבת לחלק את הערכות לכל מתחם ציבורי העומד בתנאים הקבועים במבחנים – לרבות לפעילויות של חברי קהילות העותרות. המשיב מבהיר כי ככל שיתעוררו בעיות בהקשר זה, הוא ישמש כתובת לבירור ולסיוע לחברי קהילות העותרות. בכל הנוגע לאירועי שמחת בית השואבה והקפות שניות – הרי שמדובר באירועים ציבוריים המאורגנים על ידי המועצות הדתיות, ומשכך הם יישאו אופי תורני אורתודוכסי. נטען כי מדיניות התמיכה של המשיב בפעילות זו מתיישבת עם הוראות החוק, המסמיכות את המשרד לתמוך בפעילות תורנית שנעשית באמצעות המועצות הדתיות – שהן גופים סטטוטוריים האמונים על סיפוק שירותי דת לציבור; אשר לפי סעיף 6א לחוק שירותי הדת היהודיים, התשל"א-1971 כפופים לפסיקת הרבנות המקומית והרבנות הראשית לישראל. המשיב מדגיש כי ביום 18.9.2025 נמסר למנכ"ל המשיב מכתב ממנכ"לית משרד ראש הממשלה, שלפיו בשנה הבאה ייעשו מאמצים על מנת ליתן מענה תקציבי לאירועי חגי תשרי, גם עבור חברי קהילות העותרות. במכתב נאמר כי "ככל שמבחנים דומים יפורסמו בשנה הבאה ויימצא שהאפשרות לקבלת תמיכות עבור הקפות שניות מעלה קושי מבחינת מתן מענה לעותרות, משרד ראש הממשלה יעשה את המאמצים על מנת למצוא גורם ממשלתי שייתן את המענה המשלים הנדרש לתמיכות ממשלתיות". יחד עם זאת, לעמדת המשיב, בעת הזו, לנוכח סד הזמנים הדוחק וקרבתם של חגי תשרי – אין אפשרות להוציא אל הפועל את המתווה שצוין במכתב בשנה הנוכחית – אלא רק בשנה הבאה. יצוין כי ביום 21.9.2025 הגישו העותרות בקשה להשיב לתגובת המשיב – אשר בהתחשב בכל המפורט להלן, לא מצאנו לנכון להיעתר לה. לאחר עיון בעתירה ובתשובה לה, על נספחיהן, מצאנו כי דין העתירה להידחות, בהיעדר טעם לבירורה בעת הזו בהינתן לוח הזמנים הדוחק; ומבלי לנקוט עמדה ביחס לטענות העותרות לגופן. התקופה שבה מתקיימות הפעילויות שלגביהן מתבקשת התמיכה היא בימים 25.8.2025 עד 14.10.2025 (ערב ראש חודש אלול ועד תום חגי תשרי) (להלן: תקופת הפעילות). תקופת הפעילות החלה אפוא כשבועיים לפני המועד בו הוגשה העתירה (ביום 7.9.2025), והיא צפויה להסתיים בעוד כשלושה שבועות (כאשר חלק ניכר מהתקופה האמורה היא תקופה בה חלים חגי ישראל). כזכור, הסעד המבוקש בעתירה הוא הענקת תקצוב שוויוני לפעילויות המבוצעות על ידי חברי קהילות העותרות. העותרות לא הבהירו מהו המנגנון שבאמצעותו יש לבצע לשיטתן את הקצאת התמיכות באופן פרטני, אלא רק ציינו באופן כללי כי מנגנון כאמור עשוי לבוא על דרך תיקון של מבחני התמיכה; פרסום מבחנים חדשים; או קיום של מיזם משותף עם המשיב. אף לוּ היינו מוצאים כי יש מקום ליתן סעד מסוג זה (ואין מדובר בעניין של מה בכך), לאור סד המועדים שצוין לעיל, פרק הזמן הדרוש לכך במישור המעשי אינו מאפשר זאת ככל שהדבר נוגע לחגי תשרי השנה. משך הזמן הנדרש אינו מתמצה בשהות לצורך בירור העתירה וקיום ההתדיינות בבית משפט זה; שכן מתן הסעד המבוקש כרוך בניסוח של מבחני תמיכה על ידי המשיב או בקידום של יוזמה אחרת – פעולות מדיניות אשר מטבע הדברים אורכות זמן. כאמור, סד הזמנים עד לתום התקופה הרלוונטית לקיום הפעילויות נושא העתירה הוא קצר-שבקצרים, בהינתן שתקופת הפעילות היא כבר עתה בעיצומה. בנסיבות אלה, ניתן להניח כי אף לוּ היה מתקיים דיון, ולוּ היה בית משפט זה מוצא כי יש מקום לקבל את העתירה, ממילא לא היה סיפק בידי המשיב לגבש את הנוהל או המדיניות המבוקשים; לאשר אותם בהליכים המקובלים; וליישמם כדבעי בתוך מגבלת הזמנים הצפופה. זאת במיוחד בהתחשב בכך שהמבוקש בעתירה אינו מסתכם כאמור בתיקון טכני במבחני התמיכות, אלא שהמשיב מתבקש להתוות מסלול תמיכה חדש וחלופי לערוצי התמיכה הקיימים היום. בהינתן לוחות הזמנים ואופי הסעד המבוקש – מקובלת עליי עמדת המשיב כי יש קושי לעשות כן בשלב זה, ולפיכך איננו מוצאים טעם להידרש לטענות העותרות לגופן (ראו והשוו: בג"ץ 65/05 מוסלח נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נט(4) 553 (2005); וכן ראו: יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך ג 1940-1939 (2014)). יודגש כי אמנם מבחני התמיכה פורסמו ביום 10.8.2025, זמן לא רב לפני הגשת העתירה. לצד זאת, אין לומר כי המבחנים היכו בעותרות כ"רעם ביום בהיר". כעולה מתגובת המשיב, מבחנים דומים פורסמו גם בשנתיים האחרונות, לתמיכה באותם אירועי תרבות תורניים באמצעות המועצות הדתיות. ניתן להניח כי העותרות היו יכולות לצפות כי גם השנה עשויים להתפרסם מבחנים דומים – ולפעול לשנות או להתאים אותם בטרם פרסומם. מכל מקום, בשעה שהתפרסמו מבחני התמיכה 15 ימים לפני תחילת תקופת הפעילות, האפשרות המעשית לגבש מבחני תמיכה נוספים אחרים – הייתה מוגבלת. באשר לעתיד לבוא – מתגובת המשיב עולה כי טענת האפליה של העותרות נוגעת בעיקרה לרכיב השלישי במבחני התמיכה, שעניינו במימון הוצאות בגין אירועי הקפות שניות ושמחת בית השואבה. יודגש – במבט הצופה פני השנה הבאה – כי מתגובת המשיב עולה שמשרד ראש הממשלה הצהיר כי אם יפורסמו בשנה הבאה מבחני תמיכה דומים, ייעשו מאמצים על מנת לגבש מענה משלים לעותרות על ידי גורם ממשלתי אחר אשר ייתן את התמיכה. חזקה על המשיב ועל משרד ראש הממשלה שאכן יפעלו כפי שהצהירו על מנת לגבש מענה מתאים, וכי יעשו זאת מבעוד מועד – כך שהעותרות תוכלנה להיערך מראש בהתאם למענה שיינתן להן; וכי ככל שמאמצים אלה לא יישאו פרי – תיוותר להן שהות מספקת לעמוד על טענותיהן שלא "בדקה התשעים", באופן שיותיר די זמן לבירורן. סוף דבר: העתירה נדחית, וטענות העותרות שמורות להן. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט אלול תשפ"ה (22 ספטמבר 2025). דוד מינץ שופט חאלד כבוב שופט רות רונן שופטת