פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1885/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1885/15 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט צ' זילברטל המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל 2. פלונית ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (סגן הנשיא – כתארו אז – ד"ר אברהם, סגן הנשיא ארבל והשופטת הלמן) מיום 28.01.2015 בתיק פח 028708-08-13 תאריך הישיבה: כ"ו באלול התשע"ה (10.09.2015) בשם המערער: עו"ד יחיאל לאמש בשם המשיבים: עו"ד יעל שרף בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס פסק-דין המשנה לנשיאה א' רובינשטיין: א. המערער כיום כבן 25, הורשע בבית המשפט המחוזי, לפי הודאתו בהסדר טיעון, במקרה מצער עד מאוד של מעשים מגונים בנסיבות אינוס בקטינה בת חמש עשרה שעבדה עמו. בית המשפט המחוזי עיין בתסקיר נפגעת עבירה שתיאר את קשייה של המתלוננת בעקבות הפרשה ואת השפעתה על חייה, ואת התהליך הטיפולי שהיא עוברת. אשר למערער, צוין בסדרת תסקירים – תוך דחיות לטיפול בהמלצת שירות המבחן – כי עלה מאתיופיה בגיל 13, ומשפחתו והוא התאקלמו בארץ; הוא שירת כלוחם בצה"ל, עברו נקי, והוא מכיר באחריותו לעבירה וכן השתלב בקבוצה ייעודית לטיפול בעברייני מין, והומלץ על הליך שיקומי-טיפולי ומאסר בעבודות שירות; הערכת מסוכנות תיארה את מסוכנותו כנמוכה-בינונית, ונאמר כי המשך הטיפול עשוי לצמצם את מסוכנותו. בית המשפט העמיד את מתחם הענישה ההולם בין שנתיים לחמש שנות מאסר, והעמיד את העונש בתחתית המבחן. נבחנה גם טענת סטיה מן המבחן בנסיבות מיוחדות, אך נאמר כי השיקום יוכל להימשך בין כתלי בית הסוהר; נבחנה גם טענת הציפיה נוכח דחיות לתסקירים, אך בית המשפט לא ראה לפטור מסורג ובריח. אכן, הוזכר כי המערער הודה מעיקרא, והובאו בחשבון השתלבותו בארץ, רקעו הנורמטיבי ותרומת משפחתו. העונש שנגזר היה 24 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצר, 18 חודש מאסר על תנאי ופיצוי בסך 75,000 ₪. ב. בערעור נטען כי העונש חמור ונוכח התהליך השיקומי שעבר המערער, וכן נטען כנגד גובה מתחם הענישה או אי סטיה ממנו, נוכח קבלת האחריות המלאה והחרטה, וכן בשל עברו הנקי והנורמטיבי של המערער, אשר עלה ארצה כאמור. נתבקשה גם הפחתה בפיצוי. בתוספת נימוקים נטען, כי לפי חוק פיקוח אלקטרוני על עצור ועל אסיר משוחרר (תיקון חקיקה), תשע"ה-2014 יש לראות את המערער, ששהה במעצר בית בפיקוח אלקטרוני כמי שהיה עציר, ויש לנכות את תקופת מעצר הבית מן המאסר. ג. בתסקיר משלים לקראת הדיון בערעור נאמר מפי שירות המבחן, כי המערער מביע חרטה ויחס למתלוננת ומשתלב היטב במאסרו. עם זאת נאמר מפי גורמי הטיפול במאסר כי הוא מודה חלקית בעבירות, וזקוק להמשך העמקה של התהליך שהחל בטרם המאסר; אך צוין כי אורך תקופת המאסר אינו מאפשר השתלבות בטיפול ייעודי לעברייני מין שאורכו כשנה וחצי, אולם תיבחן אפשרות לשילובו בקבוצה פסיכו-חינוכית לעברייני מין. מכל מקום, בשורה התחתונה נאמר, כי במאסרו אינו מטופל ואינו עתיד להשתלב בטיפול ייעודי. ד. בדיון בפנינו נאמר מפי הסניגור, כי שולמו לנפגעת 15,000 ₪, מן הפיצוי, ולשאלתנו נענינו כי יגויסו בתוך שבועיים שלושים אלף ₪; אך עלינו לומר כבר כאן, כי מהודעות הצדדים עולה שעתה שולם סכום הפיצויים במלואו, ועל כך יש לברך. בא כוח המערער הטעים בדיון את אי שילובו בטיפול ייעודי לעת הזאת, ונציגת שירות המבחן דיברה על החמצה שבהיעדר אפשרות לטיפול כזה, שכן טיפול פסיכו-חינוכי לא יתרום הרבה, והדבר יוצר לדידה בעייתיות. באת כוח המדינה הטעימה את חומרת המעשה והתנגדות המתלוננת למעשים המגונים, וכן כי סכום הפיצויים ראוי. המתלוננת, שנכחה באולם, אמרה כי חשוב לה יותר שהמערער ישלם על מעשיו במאסר, ושהכסף נועד לטיפול לו היא זקוקה. ה. כאמור, השהינו את ההכרעה עד לבירור תשלום הפיצוי. ראינו בכך חשיבות לשיקומה של המתלוננת. הפיצוי שולם, ועל כן אין צורך להידרש לכך יותר, אף שנציין כי גובהו היה ראוי לשיטתנו. ו. באשר למאסר, איננו מקלים ראש כל עיקר בחומרת העבירה, הראויה בעיקרון למאסר מאחורי סורג ובריח, מטעמי בית המשפט קמא. אנו מבינים לליבה של המתלוננת, שנקלעה לנסיבות קשות כנגד רצונה, נפגעה על-ידי המערער, ונגרם לה סבל ממשי. המערער אמנם בעל רקע נורמטיבי והשתלב יפה בארץ מאז עלייתו, ולרבות בצה"ל, אך מעד מעידה קשה במעשה דנא, ועל כך צר לנו, כמובן בראש וראשונה בשל המתלוננת. עם זאת, מתברר מה שלא היה ידוע לבית המשפט המחוזי, ועולה מדבריה הכנים בפנינו של נציגת שירות המבחן למבוגרים, כי הטיפול הייעודי שייחל לו שירות המבחן כהמשך לטיפול אשר קדם למאסר – אינו מתאפשר. נזכור, כי בית המשפט המחוזי נימק חלק מהכרעתו בנימוק של המשך טיפול בבית הסוהר, אך זה אינו ניתן. על כך יש להצר מאוד, והדבר מצדיק במקרה קונקרטי זה הקלה מסוימת תוך סטיה בנסיבות מן המתחם, וגם תוך שהבאנו בחשבון את הסדרת הפיצוי. אשר לטענה בדבר האיזוק האלקטרוני, היא אינה רלבנטית בלוח הזמנים המשפטי, שכן החוק נתקבל בדצמבר 2014, ותחילתו שישה חודשים מיום פרסומו, כלומר אינו חל בנידון דידן, בו ניתן גזר הדין ב-28.1.15. אנו מעמידים איפוא את המאסר בפועל על 18 חודש בניכוי ימי המעצר. המאסר על תנאי בעינו. אנו מקוים שהמערער למד את לקחו ולא ישוב לסורו. ז. בשולי הדברים אציין, מבלי שנתיימר למקצועיות בנושאים טיפוליים, כי מדי פעם עולה שאלת הטיפול הייעודי בעברייני מין, וכבר נתקלנו בה גם בעבר. חשיבה דינמית בנושאים אלה מטעם העוסקים בכך בשירות בתי הסוהר ובשירות המבחן אולי תמצא פתרונות מדורגים, שיידרשו הן למצבי מאסרים קצרים יחסית והן למועדי תחילת הטיפול במאסרים ארוכים. ניתן היום, ‏ה' בחשון התשע"ו (‏18.10.2015). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15018850_T08.doc זפ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il