מיכאל חיגר נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1884/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1884/05 ע"פ 2062/05 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער בע"פ 1884/05: המערער בע"פ 2062/05: מיכאל חיגר איגור פבלובסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 19.12.04, בתיק פ"ח 749/04, שניתן על ידי כבוד השופטים: צ' סגל, י' נועם, ר' כרמל תאריך הישיבה: י"א בכסלו תשס"ו (12.12.2005) בשם המערער בע"פ 1884/05: בשם המערער בע"פ 2062/05: עו"ד איבגניה פיינשטיין עו"ד ואדים שוב בשם המשיבה: עו"ד זיו אריאלי פסק-דין השופט א' א' לוי: המערערים, מיכאל חיגר (להלן: "חיגר) ואיגור פבלובסקי (להלן: "איגור"), וכן אדם נוסף – ליאוניד טיומקין - הועמדו לדין בפני בית המשפט המחוזי, באשמת ביצוען של מספר עבירות, וביניהן, סחר בבני אדם לשם עיסוק בזנות. מלשון כתב האישום עולה, כי ליאוניד היה הדמות המרכזית והפעילה בביצוען של העבירות, ולו יוחסה רכישתן של 4 נשים. נטען, כי המערערים שבפנינו סייעו בידי ליאוניד להעסיק את אותן נשים בזנות, על ידי כך ששיכנו אותן בדירות, הסיעו אותן ללקוחותיהן, ונטלו מידן את כספי האתנן כדי להתחלק בו עם ליאוניד. בפתח הדיון בפני בית משפט קמא, כפרו המערערים בחלקן של העובדות המפלילות שיוחסו להם, אולם בחודש נובמבר 2004 הם חזרו בהם, הודו בעובדות והורשעו, על דעת המשיבה, בשתי עבירות של הבאת אדם לעיסוק בזנות, וסרסרות למעשי זנות. בעקבות כך גזר בית המשפט המחוזי למיכאל 24 חודשי מאסר, ו-18 חודשים מאסר על-תנאי. לאיגור נגזרו 20 חודשי מאסר ושנה מאסר על-תנאי. שני כלי הרכב ששימשו את המערערים לביצוען של העבירות – חולטו לטובת אוצר המדינה. המערערים משיגים בפנינו כנגד חומרת העונש, ולעניין זה היפנו אותנו באי-כוחם להודאתם, לנסיבותיהם האישיות, ובעיקר לכך שחלקם בפרשה קטן במידה ניכרת מזה של ליאוניד. חרף כל אלה, אין בידנו לקבל את הערעורים. על פי העובדות הנטענות בכתב האישום ובהן, כאמור, הודו המערערים, הם היוו חלק מחבורה שהעסיקה נשים בזנות, ומטבעו של עיסוק מסוג זה שבני החבורה תורמים כל אחד על פי התפקיד שייעדו לו שותפיו במטרה להשיג את יעדם המשותף. אכן, המערערים לא היו הרוח החיה בביצוען של העבירות, אולם תמורת בצע כסף הם שימשו כידו הארוכה של ליאוניד, תוך ידיעה שהם תורמים לביצועם של מעשים אותם רואה המחוקק בישראל כעבירות חמורות, ועל כן קצב בצידן עונשי מאסר משמעותיים. לא נעלמו מעינינו נסיבותיהם האישיות של המערערים. אולם, מנגד ניצב הצורך להלחם בתופעת הזנות שבשנים האחרונות קיבלה ממדים מדאיגים, ולעתים קרובות היא אף מלווה בניצול קשה ומחפיר של נשים. בנסיבות אלו לא גילינו בעונש שנגזר למערערים פן כלשהו של חומרה, ומכאן ההחלטה לדחות את הערעורים. ניתן היום, י"א בכסלו תשס"ו (12.12.2005). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05018840_O01.doc/שב מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il