הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי (ישראל-מע.גרמ נ. היועץ

פסק-דין בתיק בג"ץ 1873/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1873/04 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת א' חיות העותרים: 1. הארגון למימוש האמנה על בטחון סוציאלי (ישראל-מערב גרמניה) 2. עו"ד ישראל פרי נ ג ד המשיב: היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ט בתמוז התשס"ד (8.7.04) בשם העותרים: עו"ד מיכאל קירש; עו"ד מיכל שקד; עו"ד ניצן טבת בשם המשיב: עו"ד ענר הלמן פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. העותרים מבקשים להורות למשיב – היועץ המשפטי לממשלה – לבוא וליתן טעם מדוע לא יבטל את התייצבותו ואת הבקשות, שהגיש, בבתי-המשפט השונים הדנים בתביעות הכספיות המתבררות בין חברה הנושאת את השם BGA (להלן: החברה או חברת BGA) לבין מי שלוו באמצעותה כספים. חברת BGA קמה ביוזמת העותרים ובאמצעותה, על-פי הטענה, ניתנו כספים בהלוואה לכל מי שביקש להצטרף לתוכנית הפנסיה של ממשלת גרמניה. זאת, בדרך מימון של תשלומי הפרמיה שהם תנאי לקבלת הפנסיה. בתביעות שהגישה כנגד מקצת מהלווים, טוענת החברה כי הם הפרו את הסכם ההלוואה עימה וכי הם חייבים לה כספים. נגד העותרים עצמם הוגש כתב-אישום בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. כתב-האישום מייחס לעותרים, בין היתר, עבירות של קבלת דבר במרמה, בין השאר, בהצגת מצגי שווא ללווים אודות מהותה של חברת BGA ומטרותיה, וכן בעבירה של גניבת פרמיות מגולמות מראש. המשיב ביקש להצטרף להליכים האזרחיים, שמתבררים כאמור, ומשהתייצב, ביקש שיידחה הדיון באותם תיקים עד לסיום ההליכים בתיק הפלילי שמתנהל כנגד העותרים. כנגד בחירתו זו מופנית העתירה. עיקר טענתם של העותרים היא שבעצם התייצבותו ופנייתו של המשיב לבתי-המשפט הדנים בהליכים האזרחיים, יש משום הפרה של ההתחייבות שניתנה בעבר מטעם פרקליטות המדינה, במסגרת הסכמים שונים אליהם הגיעו הצדדים. בעניין העמדתו לדין של העותר 2, בין היתר, הודיעה הפרקליטות לבא-כוח העותרים כי "כפי שנהגנו בעבר, לא ננקוט עמדה כלפי מקבלי הפנסיה הגרמנית בשאלת המשך התקשרותם עם החברות BGA או BGF". העותרים רואים בהתייצבותו של היועץ המשפטי לממשלה בהליכים האזרחיים, כאמור, משום הפרה של אותה התחייבות. טענה זו אין לקבל. 2. אין המשיב נוקט כל עמדה באשר לתוקף ההתקשרות שבין הלווים לבין החברות האמורות ובאשר לנכונות העמדה אותה מביעים הלווים לעניין חבותם כלפי אותן חברות. כל שהוא מבקש מבית-המשפט האזרחי הוא להמתין ולדחות את המשך הבירור בתביעות האזרחיות עד למתן פסק-דין, למצער בערכאה הראשונה, בתיק הפלילי המתנהל כנגד העותרים. לדעתו, יש בכך עניין ציבורי, ותועלת לצבור המתדיינים. בעצם החלטתו להתייצב כאמור לא מצאנו כל פסול. היועץ המשפטי לממשלה סבור, כאמור, כי יש תועלת בהמתנה כזו לתוצאות ההליך הפלילי, ובתי-המשפט הדנים באותן תביעות ישקלו את הבקשה ויכריעו בה לכאן או לכאן. יצוין, כי לפחות באחד מן התיקים נדחתה בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה וערעור על החלטה זו תלוי ועומד. 3. בנסיבות העניין, לא מצאנו, אפוא, עילה להתערב בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה, ובבחירתו לפנות לבית-המשפט האזרחי ולהביע עמדה בדבר סדרי-הדין הראויים והיעילים, לדעתו. לפיכך, ומבלי שאנו מביעים עמדה באשר לעצם בקשתו של היועץ המשפטי לממשלה לדחות את המשך הדיון באותם תיקים, שוכנענו כי אין לראות בצעדים שנקט משום הפרת ההסכמה שבין פרקליטות המדינה לבין העותרים. יתר הנימוקים עליהם נסמכת העתירה אינם מגלים, אף הם, עילת התערבות בהחלטתו של היועץ המשפטי לממשלה. התוצאה היא שהעתירה נדחית. העותרים ישאו בהוצאות המשיב בסכום כולל של 10,000 ש"ח. ניתנה היום, י"ט בתמוז תשס"ד (8.7.04). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04018730_P07.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il