שושנה זיסמן נ. נציגות הבית המשותף

פסק-דין בתיק רע"א 1862/14 בבית המשפט העליון רע"א 1862/14 לפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ד' ברק-ארז המבקשת: שושנה זיסמן נ ג ד המשיבה: נציגות הבית המשותף בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.02.2014 בעש"א 8978-02-14 בשם המבקשת: עו"ד שרון זיסמן בשם המשיבה: עו"ד מישל ון-דן-סטין פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. לפנינו בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 27.2.2014 (עש"א 8978-02-14, השופטת י' שיצר). בהחלטה זו נמחק ערעורה של המבקשת על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בתל אביב (להלן: המפקח) מיום 5.1.2014 (תיק 569/13). 2. ביום 21.11.2013 הגישה המשיבה, נציגות הבית המשותף ברחוב ערבי נחל 18 בתל אביב-יפו (להלן: הנציגות), תביעה כנגד המבקשת, שושנה זיסמן (להלן: זיסמן) בפני המפקח. במסגרת התביעה התבקש המפקח לחייב את זיסמן לשלם לנציגות סך של 33,725 שקל בגין חובות נטענים לוועד בית והוצאות נוספות של הנציגות שאותן היא סירבה לשלם (להלן: התביעה). 3. ביום 15.12.2013 הגישה זיסמן בקשה לסילוק על הסף של התביעה, ובה היא טענה, בין השאר, להיעדר יריבות בינה לבין הנציגות. 4. ביום 5.1.2014 דחה המפקח את הבקשה לסילוק על הסף, וקבע כי הטענות הכלולות בה מחייבות בירור עובדתי שלהן לגופן. במסגרת החלטתו הורה המפקח לצדדים להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם וציין כי התיק נקבע לשמיעת ראיות ביום 18.3.2014. 5. ביום 5.2.2014 הגישה זיסמן לבית המשפט המחוזי ערעור על החלטת המפקח. בהמשך לכך, ביום 9.2.2014 היא הגישה למפקח בקשה לדחיית המועד להגשת תצהירי העדות הראשית וכן לדחיית מועד הדיון בפני עד להכרעה בערעור שהגישה. המפקח דחה את הבקשה כבר באותו מועד, וציין כי החלטתו זו נמנית עם ההחלטות שלגביהן לא ניתן לתת רשות ערעור בהתאם לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: צו בתי המשפט). 6. ביום 27.2.2014 בית המשפט המחוזי מחק על הסף את הערעור שהגישה המבקשת על החלטת המפקח. בית המשפט המחוזי קבע כי המדובר בערעור על החלטת ביניים של המפקח, שאינו ערעור בזכות, ודי בכך כדי להביא למחיקתו על הסף. בית המשפט המחוזי הוסיף וקבע כי החלטת המפקח היא החלטה הנוגעת לשלבי הדיון בהליך, ומכאן שלפי סעיף 1(4) לצו בתי המשפט, לא תינתן עליה רשות ערעור. בהמשך לכך, בית המשפט המחוזי הורה כי ההליכים בפני המפקח ימשיכו להתנהל כסדרם, וחייב את זיסמן בהוצאות הנציגות בסך של 8,000 שקל בתוספת מע"מ (להלן: ההחלטה הראשונה). 7. ביום 3.3.2014 הגישה זיסמן לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעות בהחלטתו, ובה טענה כי הערעור על החלטת המפקח הוא ערעור בזכות ולא ערעור ברשות. 8. ביום 6.3.2014 דחה בית המשפט המחוזי את בקשת התיקון, וקבע כי לא נפלה בהחלטתו הראשונה טעות סופר או פליטת קולמוס. בכל הנוגע להוצאות הכרוכות בהליך של בקשת התיקון, בסך של 3,000 שקל בתוספת מע"מ, קבע בית המשפט המחוזי כי הן יוספו להוצאות שיקבע המפקח בסיום ההליך (להלן: ההחלטה השנייה). 9. ביום 11.3.2013 הגישה זיסמן את הבקשה דנן, ובה טענה כי שגה בית המשפט המחוזי כאשר מחק את ערעורה על הסף. לשיטתה, ערעורה לבית המשפט המחוזי היה ערעור בזכות לפי סעיף 77(א) לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: חוק המקרקעין), ולפיכך צו בתי המשפט – שנסב רק על החלטות שלגביהן נדרשת רשות ערעור – כלל אינו חל בעניינה. בהמשך לכך, טענה זיסמן כי בהחלטתו של בית המשפט המחוזי נפלו שגיאות היורדות לשורש העניין, וכי בנסיבות העניין מוצדק להעניק לה רשות ערעור, בשים לב לפגיעה הקשה בזכות הערעור המוקנית לה בדין. 10. בד בבד עם בקשת רשות הערעור, הגישה זיסמן "בקשה דחופה לעיכוב הליכים" במסגרתה היא עתרה לכך שההליך המתנהל בפני המפקח יעוכב, ובכלל זאת יידחה המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטעמה וכן לא יערך הדיון בפני המפקח ליום 18.3.2014. 11. כבר באותו מועד הוריתי לנציגות להשיב לבקשת רשות הערעור ולבקשה לעיכוב הליכים. כן הוריתי כי הדיון הקבוע בפני המפקח לא יערך עד להחלטה אחרת של בית משפט זה. עם זאת, ציינתי כי איני מוצאת מקום להורות על עיכוב מלא של ההליכים, ובהתאם לכך לא הוריתי על דחיית המועד להגשת תצהירי העדות הראשית. 12. בתגובתה טוענת הנציגות כי יש לדחות את הבקשה, לנוכח המגמה המצמצמת של הפסיקה בכל הנוגע לערעורים על החלטות ביניים. 13. לאחר ששקלנו את הדברים, החלטנו לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפיה, ולגופם של דברים, לקבל את הערעור. 14. סעיף 77(א) לחוק המקרקעין קובע: "כל צד לסכסוך הרואה עצמו נפגע על ידי החלטת המפקח רשאי, תוך תקופה שנקבעה בתקנות, לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף". הלכה היא כי סעיף זה מקנה זכות ערעור על כל החלטה שיפוטית של המפקח– הן על פסק דין והן על החלטה אחרת (ראו: ר"ע 587/83 ועד הבית ברחוב תנועת המרי 2, קרית אונו נ' ירדני, פ"ד לח(4) 487, 493-489 (1984) (להלן: עניין ירדני); רע"א 5698/07 פולק נ' בן מאור, בפסקה 4 (9.1.2008); ע"א 3977/07 מדינת ישראל נ' גרנות, אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ, בפסקה 6 (18.5.2008); חמי בן נון וטל חבקין הערעור האזרחי 133 (מהדורה שלישית, 2012) (להלן: הערעור האזרחי)). צמצומה של האפשרות לעשות כן אינו יכול להיעשות בפסיקה, אלא רק בתיקון החוק. 15. אכן, כעניין של מדיניות משפטית, הנטייה היא לצמצם את האפשרות להשיג על החלטות ביניים שאופיין הוא דיוני במובהק, על מנת לשמור על רציפות הדיון בפני הערכאה הראשונה, לחסוך במשאבים שיפוטיים ולמנוע עיכובים מיותרים והליכי סרק. ברוח זו, תוקן חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) (תיקון מס' 52, התשס"ח-2008), כך שסעיף 41(ג)(1) לו מסמיך את שר המשפטים לקבוע בצו סוגי החלטות שעליהן לא תינתן רשות ערעור. בהמשך לכך, התקין שר המשפטים את צו בתי המשפט (לדיון בצו ראו: הערעור האזרחי, בעמ' 237-233). אולם, מטבע הדברים, צו בתי המשפט חל אך במקום שבו מלכתחילה הערעור מוגש ברשות, ואינו חל על ערעור בזכות, כגון זה המוגש מכוח סעיף 77(א) לחוק המקרקעין. 16. אם כן, על פי הדין הנוהג כיום, ניתן להגיש ערעור בזכות גם על החלטת ביניים של המפקח על רישום המקרקעין, אף כאשר מדובר בהחלטה דיונית מובהקת שאילו ניתנה בידי בית משפט שלום לא היה ניתן לערער עליה אף ברשות. מצב זה אינו רצוי, ולמעשה כבר בעניין ירדני הצביע הנשיא מ' שמגר על הצורך להתאים את ההוראות הנוגעות להליכי הערעור על החלטות המפקח להוראות החלות על הליכי הערעור על החלטותיהם של בתי המשפט, כקביעתן בחוק בתי המשפט (שם, בעמ' 493). דברים אלה יפים כביום אמירתם, ולמעשה אף ביתר שאת. לנוכח העומס הגובר על בתי המשפט ובשים לב למדיניות העולה מצו בתי המשפט, ראוי עוד יותר כי המחוקק יבחן מחדש את הליכי ההשגה על החלטות ביניים של המפקח על רישום המקרקעין. 17. מכל מקום, לעת הזו, צודקת זיסמן בכך שהערעור אשר הגישה הוא ערעור בזכות, וכך יש לדון בו. לפיכך, אנו מורים על ביטולן של שתי ההחלטות של בית המשפט המחוזי בעניין זה. התיק יושב אל בית המשפט המחוזי, והוא יידון לגופו בערעור על החלטת המפקח. 18. אין צריך לומר כי איננו מביעים כל עמדה לגבי טענות הצדדים המתייחסות להחלטת המפקח ואלה ייבחנו בידי בית המשפט המחוזי. הדיון הקבוע בפני המפקח לא ייערך עד שיכריע בית המשפט המחוזי בתיק. 19. סוף דבר: הערעור מתקבל, כאמור בסעיף 17 לעיל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתנה היום, ‏כ"ט באדר ב התשע"ד (‏31.3.2014). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14018620_A02.doc ענ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il