פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 1854/03

מדינת ישראל נ. מרפאת טהא

ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיבה בגין עבירת קשירת קשר לביצוע פשע (סיוע להחדרת מחבל מתאבד).

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 19/05/2003 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 1854/03 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה עבירות ביטחון — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיבה בגין עבירת קשירת קשר לביצוע פשע (סיוע להחדרת מחבל מתאבד).
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 1854/03

מדינת ישראל נ. מרפאת טהא

ערעור המדינה על קולת העונש שנגזר על המשיבה בגין עבירת קשירת קשר לביצוע פשע (סיוע להחדרת מחבל מתאבד).

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המשיבה הורשעה בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, לאחר שהסכימה לסייע בהחדרת מחבל מתאבד לירושלים. בית המשפט המחוזי גזר עליה 20 חודשי מאסר בפועל. המדינה ערערה על קולת העונש לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, בקובעו כי בעבירות ביטחון חמורות מסוג זה, שיקולי הגמול וההרתעה גוברים על נסיבותיה האישיות של הנאשמת. כתוצאה מכך, הוחמר עונש המאסר בפועל מ-20 חודשים ל-4 שנים (48 חודשים).

השלכות רוחב

הפסיקה מדגישה את מדיניות הענישה המחמירה בעבירות ביטחון ואת הבכורה שניתנת לשיקולי הרתעה על פני נסיבות אישיות.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים ת' אור, א' חיות, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מדינת ישראל

נתבעים

  • מרפאת טהא

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שנגזר בערכאה הראשונה קל מדי ביחס לחומרת העבירה.
  • יש להעניק משקל בכורה לשיקולי גמול והרתעה בעבירות ביטחון.
  • הנסיבות האישיות של המשיבה אינן מצדיקות הקלה משמעותית בעונש.
טיעוני ההגנה
  • יש להתחשב בנסיבותיה האישיות של המשיבה, לרבות העובדה שילדה לאחרונה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
תפ"ח 5051/02
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
48
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 1854/03 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1854/03 בפני: כבוד השופט ת' אור כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: מדינת ישראל נ ג ד המשיבה: מרפאת טהא ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בתפ"ח 5051/02 שניתן ביום 6.1.03 על ידי כבוד השופטים י' הכט, מ' רביד וי' צבן תאריך הישיבה: יז' באייר התשס"ג (19.05.03) בשם המערערת: עו"ד ג'ני גינזבורג בשם המשיבה: עו"ד מחמוד שאהין בשם שרות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין המשיבה הורשעה בעבירה של קשירת קשר לביצוע פשע בשל כך שהסכימה לסייע לאחר להחדיר מחבל מתאבד לירושלים המערבית. בסופו של דבר, לא יצא הדבר אל הפועל מנימוקים שאינם תלויים במשיבה. בגין עבירה זו נדונה ל-20 חודשי מאסר בפועל ול-12 חודשי מאסר על תנאי, שלא תעבור משך 3 שנים עבירה מסוג פשע מיום שחרורה מהמאסר. אין צורך להרבות דברים על חומרת העבירה בימינו אלה. בית המשפט המחוזי אמר בעניין זה דברים נכוחים כדלקמן: "הנאשמת ביצעה עבירה חמורה, שתוצאתה היתה עלולה להיות הרת-אסון. ארצנו עומדת בשנים האחרונות בפני גל נורא של 'פצצות חיות', הזורעות רצח, חורבן והרס ללא אבחנה, כשהכוונה לגרום לפגיעות בנפש, רבות ככל האפשר, ולשבש את המרקם החברתי והכלכלי. נוכחנו שוב ושוב, במקרים רבים, כי כל מתאבד כזה הוא חוליה אחרונה בשרשרת של ארגון ותכנון. חוליה חשובה מאוד הם הקושרים, המסייעים והמאפשרים למתאבדים להיכנס לישראל. ארגוני הטרור מאתרים בקפדנות תושבי ישראל בכלל, ותושבי ירושלים בפרט, הנושאים תעודות זהות ישראליות, שיכשירו את הדרך לכניסת המתאבדים. המקרים הקשים הללו מחייבים התמודדות בכל שלב ושלב של שרשרת הטרור, ועל כן מי שנתפס ומורשע - ראוי לעונש מרתיע. בעבירות חמורות כאלה, שהפכו מכת מדינה, שיקולי הגמול וההרתעה הם העיקר, ולשיקולים האישיים המיוחדים משקל מועט". לדברים אלה אנו מסכימים. אלא, שבבואו לשקול את העונש הראוי למשיבה, לא נתן להם בית המשפט המחוזי את המשקל הראוי, ולדעתנו הקל ביותר עם המשיבה. לא התעלמנו מנסיבותיה האישיות של המשיבה, לרבות העובדה שילדה אך לפני מספר חודשים. עם זאת, יש להחמיר עמה נוכח הסיכון שבעבירה והצורך להרתיע בפני עבירות דומות. אנו מקבלים, איפוא, את ערעור המדינה, ומטילים על המשיבה מאסר בפועל לתקופה של 4 שנים במקום 20 חודשים. עונש המאסר על תנאי ישאר בעינו. ניתן היום, יז' באייר תשס"ג (19.5.2003). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ /עכב העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 03018540_E03.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il