יהודה טליס נ. אברהם גגין

פסק-דין בתיק ע"פ 1851/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1851/12 לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס המערערים: 1. יהודה טליס 2. שיר טליס 3. גיא טליס 4. רינה טליס 5. חברת המוביל בפרסום בע"מ 6. חברת המוביל בבנייה בע"מ 7. חברת המוביל בגז התקנות בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. אברהם גגין 2. אברהם רפאלי 3. יוסף מיבר 4. דוד חיים 5. חברת שלמוג 2002 בע"מ 6. מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד"ר ע' מודריק) מיום 27.2.2012 שלא לפסול עצמו מלדון בת.פ. 40549-12-09 בשם המערערים: עו"ד יעקב גולדמן; עו"ד ירון הרוש פסק-דין 1. ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופט ד"ר ע' מודריק), מיום 27.2.2012, שלא לפסול את עצמו מלדון בת.פ 40549-12-09. 2. התיק הפלילי בו מדובר עוסק בהימורים מקוונים (הימורים באינטרנט). מטעם המאשימה (המשיבה 6 דכאן) מטופל התיק על ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). בדיון שנערך ביום 5.2.2012 ביקשו המערערים, שהם חלק מהנאשמים בהליך, מכבוד השופט מודריק לפסול את עצמו מלדון בתיק. זאת, על רקע העובדה שעו"ד מאור אבן-חן, הנושא בתפקיד בכיר במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ומשמש כראש צוות הפרקליטים שמלווה את כוח המשימה המשולב של משטרת ישראל בנושא ההימורים המקוונים, הינו חתנו של השופט. המבקשים טענו כי קשרו המשפחתי של השופט לעו"ד אבן-חן עשוי להשפיע על דעתו של השופט בעניין הנדון בתיק. לטענתם, אין זה מן הנמנע שבמסגרת מפגשיהם של השניים הם ידונו בנושא, ושתהיה ביניהם השפעה הדדית. עוד נטען כי עו"ד אבן-חן הינו מועמד לתפקיד פרקליט מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), דהיינו לעמוד בראש פרקליטות המחוז המטפלת בתיק. דברים אלו מצדיקים, לטענתם, את פסילתו של השופט. בתגובה לבקשה טענה המדינה כי לעו"ד אבן-חן אין כל זיקה לתיק, שמטופל בידי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ולא בידי המחלקה הכלכלית של פרקליטות המדינה, שם הוא מועסק. נאשמים 4 ו-6 בתיק (משיבים 1 ו-3 דכאן) התנגדו אף הם לבקשת הפסלות. לדידם, הבקשה אינה מגלה כל עילה לפסילת המותב. בהחלטה מיום 27.2.2012 החליט השופט כי דין בקשת הפסלות להידחות. לדבריו, אין הוא מעורב בענייניו המקצועיים של חתנו, והוא אף לא היה מודע לטיב המשימות עליהן הוא מופקד, לפני שהדבר עלה לדיון במסגרת הבקשה. בנוסף, עומד השופט על כך שלעו"ד אבן-חן עצמו אין כל זיקה, ישירה או עקיפה, לתיק. לתפקיד המטה אותו הוא ממלא אין כל השלכה על התיק הנדון, ואין בתוצאות ההליך כדי להשפיע על מעמדו או קידומו. לעניין מועמדותו של עו"ד אבן חן לתפקיד פרקליט מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), מציין השופט כי מדובר בסוגיה שטרם באה לעולם, ועל כן אין צורך להכריע בה. 3. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי. בערעור טוענים המערערים כי מתוקף תפקידו אחראי עו"ד אבן-חן על הוצאת הנחיות בכל הנוגע לדרכי הפעולה בתחום ההימורים המקוונים, ומייצג את המדינה בתיקים העוסקים בתחום זה. תחום זה טרם נדון לעומק בפסיקה, ובימים אלה נדונים מספר "תיקי דגל" בתחום, כשהתיק הנדון הוא אחד המרכזיים שבהם. על רקע כל אלה, קיים חשש ממשי כי קשריו המשפחתיים של עו"ד אבן-חן עם השופט ישפיעו על החלטת השופט בתיק. לפי הטענה, השפעה זו הינה בעייתית במיוחד, נוכח כך שהחלטות השופט הן שיתוו את הפסיקה בתחום ההימורים המקוונים. עוד טוענים המערערים שמשום שעו"ד אבן-חן מנחה את נציגי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) בעניינים הקשורים בתיק ומנהל עמם קשרי עבודה, יש לראות בו צד להליך, ועל כן השופט מנוע מלדון בעניינו לפי סעיף 77א(א1)(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט). לגבי מינויו האפשרי של עו"ד אבן-חן לעמוד בראש פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), טוענים המערערים כי הדבר מצטרף ליתר הנסיבות, שיחדיו מקימות חשש למשוא פנים מצידו של השופט. 4. דין הערעור להידחות. המבחן הכללי בשאלת פסלות שופט מלישב בדין, הקבוע בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט, הינו קיומן של "נסיבות שיש בהן כדי ליצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט". בענייננו החשש למשוא פנים מבוסס, כך נטען, על זיקתו של קרוב משפחתו של השופט לתיק. אולם, לפרקליט בשירות הציבורי אין אינטרס אישי ממשי, כלכלי או אחר, בתוצאת ההליך. זאת אף במצב בו הוא מועסק באותה היחידה שנציגיה מופיעים לפני השופט (ראו: יגאל מרזל דיני פסלות שופט 214, 254-251 (2006) (להלן - מרזל); וכן ראו ע"א 4071/05 זרייק נ' עודה (לא פורסם, 31.5.2005), לעניין חתנו של השופט המועסק כעורך דין במשרד פרטי בו מועסק עורך הדין המופיע בפני השופט). זאת ועוד, בענייננו קרוב משפחתו של השופט מועסק אמנם בפרקליטות המדינה, אך ביחידה נפרדת מזו המטפלת בתיק הנדון. אין לו כל זיקה ממשית לתיק זה. על כן אין מתקיים בענייננו חשש ממשי למשוא פנים. בדומה לכך, עו"ד אבן-חן אינו בא בגדר "צד להליך" לפי סעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט, מה גם שההליך אינו עשוי להשפיע על זכויותיו או על אינטרסים אישיים משמעותיים שלו. מכל מקום, השפעה כזו, ככל שמתקיימת, אינה מעוררת חשש ממשי למשוא פנים מצד השופט (ראו: מרזל 233-231). לעניין הטענות לפיהן עו"ד אבן-חן נמצא בקשרי עבודה הדוקים עם נציגי פרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה), ואף מנחה אותם בענייני התיק, נפסק כי חשדות הנעדרים בסיס עובדתי מוצק אינם יכולים לשמש בסיס לטענת פסלות (ראו: ע"פ 4771/05 זוזיאשווילי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 23.5.2005)). באופן דומה, משקיימת מחלוקת עובדתית בין הצד הטוען לפסלות לבין השופט, כפי שמתקיימת בתיק הנדון לעניין מידת היכרותו ומעורבותו של השופט בעבודתו של חתנו, חזקה היא כי עמדת השופט היא שמשקפת את המציאות (ראו: מרזל, בעמ' 85-84, 88-87; ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 599, 613 (1999)). לפיכך, הערעור נדחה בלא שהמשיבים נדרשו להשיב. ניתן היום, כ' באדר התשע"ב (14.3.2012). ה נ ש י א _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12018510_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il