פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 1849/14

דידי יגר נ. הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר

בקשת רשות ערעור בנוגע להכרה בזכאותם של ילדים שנלוו להוריהם לעבודות כפייה בתקופת השואה לקבלת תגמולים.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?
תאריך פרסום 09/05/2016 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 1849/14 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זכויות ניצולי שואה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור בנוגע להכרה בזכאותם של ילדים שנלוו להוריהם לעבודות כפייה בתקופת השואה לקבלת תגמולים.
החלטת בית המשפט מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים — בית המשפט נתן תוקף משפטי להסכמה שהושגה בין הצדדים.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 1849/14

דידי יגר נ. הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר

בקשת רשות ערעור בנוגע להכרה בזכאותם של ילדים שנלוו להוריהם לעבודות כפייה בתקופת השואה לקבלת תגמולים.

מתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים ?

סיכום פסק הדין

התיק עסק בבקשות רשות ערעור שהוגשו לבית המשפט העליון בנוגע לזכאותם של ילדים שנלוו להוריהם לעבודות כפייה בתקופת השואה לקבלת תגמולים והטבות לפי חוק נכי רדיפות הנאצים. המדינה והמבקשות הגיעו להסכמה לפיה המדינה תכיר בזכאותם של תובעים העומדים בתנאים מצטברים מסוימים (ליווי הורה לעבודת כפייה, תנאי מאסר דומים, ועמידה בתנאי עלייה ארצה). בית המשפט העליון נתן תוקף של פסק דין להסכמה זו, ובכך סיים את ההליכים המשפטיים בין הצדדים.

השלכות רוחב

ההסדר מהווה מתווה להכרה בזכויותיהם של קבוצת ניצולים נוספת שנלוו להוריהם לעבודות כפייה, ובכך מרחיב את מעגל הזכאים לתגמולים.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים אליקים רובינשטיין, סלים ג'ובראן, יצחק דנציגר
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • דידי יגר
  • אסטלה גרימברג

נתבעים

  • הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הכרה בזכאותם של ילדים שנלוו להוריהם לעבודות כפייה לקבלת תגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים.
טיעוני ההגנה
  • התנגדות עקרונית להרחבת מעגל הזכאים מעבר ללשון החוק המקורית.
מחלוקות עובדתיות
  • האם ילדים שנלוו להוריהם לעבודות כפייה זכאים לתגמולים כפי שזכאים להם ניצולים שעלו ארצה לפני תאריך מסוים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעת המדינה מיום 8.5.16 המעגנת את הסכמת הצדדים לפשרה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"ו 10349-07-13
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תיקים שאוחדו
  • רע"א 1956/15

תגיות נושא

  • ניצולי שואה
  • עבודות כפייה
  • חוק נכי רדיפות הנאצים
  • פשרה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק רע"א 1849/14 בבית המשפט העליון רע"א 1849/14 רע"א 1956/15 לפני: כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המבקשת ברע"א 1849/14: דידי יגר המבקשת ברע"א 1956/15: הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר נ ג ד המשיבה ברע"א 1849/14: הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר המשיבה ברע"א 1956/15: אסטלה גרימברג בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ואגו) מיום 9.2.14 בע"ו 10349-07-13 תאריך הישיבה: א' באייר התשע"ו (‏9.5.2016) בשם המבקשת ברע"א 1849/14 והמשיבה ברע"א 1956/15: עו"ד דוד ידיד; עו"ד דורון עצמון; עו"ד אדם ידיד בשם המשיבה ברע"א 1849/14 והמבקשת ברע"א 1956/15: עו"ד יואב שחם פסק-דין א. אנו נותנים תוקף של פסק דין להודעת המדינה מיום 8.5.16, המסומנת "א" בתיק בית המשפט, שלפיה החליטה המדינה – כאמור בפסקאות 6, 7 ו-9 בהודעה – להכיר בגב' יגר ובתובעים אחרים העומדים בתנאים שבפסקה 9, שיובאו להלן, כזכאים באורח מיטיב על דרך פשרה לפנים משורת הדין לסיוע בשווי התגמולים החודשיים וההטבות הניתנות לזכאים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, תשי"ז-1957. זאת – החל מיום 3.12.15 או מיום הגשת התביעה, לפי המאוחר, וכשמדובר בתובעים שאינם מעוניינים בהמשך ההליכים המשפטיים. ב. הסכמת המדינה להכיר לפנים משורת הדין תחול, לפי פסקה 9 הנזכרת, לגבי מי שמתקיימים בו התנאים הבאים: 1. התלווה באופן קבוע ורציף לאחד מהוריו, לאתר עבודת כפייה, במדינות שפעלו בהשראה ובהשפעה של שלטון גרמניה הנאצית וגרורותיה, בעת שההורה ביצע עבודה בכפייה על פי צו שלטוני שהוצא נגד יהודים, במשך תקופה רצופה ומשמעותית, והיה צפוי לעונש לולא ביצע אותה. 2. היה נתון לאותם תנאי מאסר (חלקיים), ואותם תנאי מחייה, אשר חלו על ההורה. 3. התובע היה זכאי לתגמולים לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, התשי"ז-1957, אילו עלה לארץ לפני יום 1.10.1953. ג. אנו מבקשים לציין בברכה את התמדתם של באי כוח הגב' יגר והגב' גרימברג שניהלו לאורך זמן ובשלוש ערכאות את ההליכים עד שהגענו הלום, וכן את בא כוח המדינה ונציגי הרשות לזכויות ניצולי השואה, שר האוצר וגורמי ממשל אחרים. זאת מתוך החשיבות והרגישות שבה על כולנו לראות את סבלם של קרבנות השואה. ד. בנתון לאמור נמחקות הבקשות לרשות ערעור, בלא צו להוצאות. ניתן היום, ‏א' באייר התשע"ו (‏9.5.2016). המשנה לנשיאה ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 14018490_T22.doc יש/רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il