פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1848/19

אורי בכור נ. איחוד מפלגות הימין - הבית היהודי, האיחוד הלאומי

עתירה נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית שלא לפסול רשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-21.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 18/03/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1848/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה בחירות לכנסת — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור עתירה נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית שלא לפסול רשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-21.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1848/19

אורי בכור נ. איחוד מפלגות הימין - הבית היהודי, האיחוד הלאומי

עתירה נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית שלא לפסול רשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-21.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אורי בכור, הגיש עתירה לבג"ץ נגד החלטת ועדת הבחירות המרכזית שדחתה את בקשתו לפסול את רשימת 'איחוד מפלגות הימין' מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-21. בית המשפט העליון דחה את העתירה על הסף בקובעו כי העותר אינו נמנה עם הגורמים המוסמכים בחוק להגיש ערעור על החלטות ועדת הבחירות המרכזית. בית המשפט ציין כי מדובר בטעם מספיק לדחיית העתירה, והוסיף כי לגופו של עניין הוא מקבל את עמדת היועץ המשפטי לממשלה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ע' פוגלמן, ע' ברון, ג' קרא
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אורי בכור

נתבעים

  • איחוד מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית
  • יו"ר תנועת הליכוד – בנימין נתניהו
  • ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21
  • היועץ המשפטי לממשלה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • מניעת השתתפות רשימת איחוד מפלגות הימין בבחירות
  • פיצול רשימת המועמדים
טיעוני ההגנה
  • העותר אינו מוסמך להגיש ערעור על החלטת ועדת הבחירות
  • דין העתירה להידחות על הסף
  • דין העתירה להידחות לגופה

הפניות לתיקים אחרים

תגיות נושא

  • בחירות
  • ועדת הבחירות המרכזית
  • זכות עמידה

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1848/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא העותר: אורי בכור נ ג ד המשיבים: 1. איחוד מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית 2. יו"ר תנועת הליכוד – בנימין נתניהו 3. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21 4. היועץ המשפטי לממשלה עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: י"א באדר ב התשע"ט (18.3.2019) בשם העותר: בעצמו בשם המשיבה 1: עו"ד אלי שמואליאן בשם המשיב 2: עו"ד אבי הלוי בשם המשיבים 4-3: עו"ד ערין ספדי-עטילה פסק-דין עניינה של העתירה בתקיפת החלטת ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, בפ"ר 21/1 אורי בכור נ' איחוד מפלגות הימין – הבית היהודי, האיחוד הלאומי, עוצמה יהודית (6.3.2019). ועדת הבחירות המרכזית דחתה ברוב של 25 מתמודדים לעומת תומך יחיד ועוד 5 נמנעים, את בקשת העותר למנוע מהמשיבה 1 מלהשתתף בבחירות לכנסת ה-21. עוד החליטה הוועדה כי היא נעדרת סמכות לדון בבקשה הנוספת שהעלה העותר ולפצל את רשימת המועמדים. העותר חזר בעתירתו על טיעונים שהעלה לפני ועדת הבחירות המרכזית. המשיבים סבורים שדין העתירה להידחות על הסף כמו גם לגופה. שקלנו את טיעוני הצדדים. חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969 קובע מועדים להגשת ערעור לבית המשפט העליון ומונה מספר גורמים שרשאים, והם בלבד, להגיש ערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית לאשר רשימת מועמדים. העותר אינו נמנה על גורמים אלה. כפי שנפסק על ידי בית משפט זה בעבר, די בטעם זה כדי להביא לדחיית העתירה על הסף (בג"ץ 1174/15 ג'רייס נ' ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 (16.2.2015)), וכך אנו מחליטים. למעלה מן הצורך נציין כי לגופה של מחלוקת, מקובלת עלינו עמדת היועץ המשפטי לממשלה. לפנים משורת הדין איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א באדר ב התשע"ט (‏18.3.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19018480_M04.docx נב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il