ע"ר 18416-08-25
טרם נותח

יגאל שגיא נ. רשות המסים בישראל-אגף המכס

סוג הליך ערעור רשם (ע"ר)

פסק הדין המלא

-
2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"ר 18416-08-25 לפני: כבוד השופט דוד מינץ המערער: עו"ד יגאל שגיא נגד המשיב: רשות המסים בישראל – אגף המכס ערעור על החלטות הרשמת מ' יהב מיום 28.6.2025 ומיום 29.7.2025 בהש"א 19949-02-25 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטות הרשמת מ' יהב מיום 28.6.2025 ומיום 29.7.2025 בהש"א 19949-02-25, בהן דחתה בקשות לעיון חוזר בהחלטה קודמת שניתנה על ידה ביום 6.4.2025, אשר דחתה השגה על החלטת מזכירות שלא לקבל למרשם מסמך שהגיש המערער. דין הערעור להידחות. ראשית ייאמר כי הגם שהערעור מופנה כלפי החלטות הרשמת מיום 28.6.2025 ומיום 29.7.2025, הלכה למעשה תוקף המערער את ההחלטה המקורית בה נדחתה השגתו על כך שהמסמך שהגיש לא התקבל למרשם, שניתנה כבר ביום 6.4.2024. המערער לא הגיש הליך ערעורי על ההחלטה האמורה במועד והיא הפכה אפוא חלוטה זה מכבר. על כן אין מקום לאפשר עקיפה של המועדים הקבועים בדין באמצעות הגשת ערעור על החלטות בבקשות לעיון חוזר באותה החלטה (וראו למשל: רע"א 4628/18 סגלשטיין נ' שמואל, פסקה 10 (19.7.2018); רע"א 5283/22 ‏אור נ' בללתי אביעד, עו"ד – נאמן פש"ר, פסקה 21 (4.9.2022); רע"א 7794/18 שטראוס גרופ בע"מ נ' מועתז, פסקה 6 (21.1.2019)). די בכך כדי לדחות את הערעור. שנית, גם לגופו של עניין לא נפל פגם בהחלטות הרשמת. המסמך שלא התקבל למרשם הוא בקשה מטעם המערער לקיום משפט חוזר אזרחי בהחלטות בית משפט זה ברע"א 42621-01-25, שניתנו על ידי השופט א' שטיין. ברם בקשה כמעט זהה לבקשה הנ"ל הוגשה באותו הליך, ונדחתה אף היא על ידי השופט שטיין ביום 6.2.2025, תוך שניתן נגד המערער צו חוסם המורה למזכירות בית המשפט שלא לקבל בקשות נוספות מטעם המערער בגדרו של אותו הליך. על כן, אף אם התכוון המערער מלכתחילה להגיש את בקשתו בהליך נפרד מההליך שהתנהל לפני השופט שטיין, אין בכך כדי לשנות מהעובדה שבקשתו הוכרעה לגופה, וממילא אין מקום להגשתה בשנית. די גם בכך כדי לדחות את הערעור. זאת אף מבלי להידרש לאכסניה המתאימה להגשת בקשה למשפט חוזר אזרחי לגבי הליך שהתנהל בבית משפט זה (וראו בהקשר זה למשל: ע"א 3788/10 בנין נ' הניג, פסקה 9 (3.4.2013); רע"א 2609/15 כהן אטיאס נ' עו"ד אייל שוורץ כונס הנכסים (21.7.2024)). הערעור נדחה אפוא. המערער יישא בהוצאות מתונות לטובת אוצר המדינה בסך של 1,500 ש"ח. ניתן היום, כ' אב תשפ"ה (14 אוגוסט 2025). דוד מינץ שופט