מרזוק נ' והגנים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 18408-01-25 לפני: כבוד השופט נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק ארז כבוד השופטת רות רונן העותר: מוחמד מרזוק נגד המשיבה: רשות הטבע והגנים עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: עו"ד מוהנד ג'אודאת פסק-דין השופט נעם סולברג: בעתירה דנן התבקש צו על-תנאי, המורה למשיבה לבוא וליתן טעם מדוע לא תבטל את החלטתה בדבר "התליית רישיון צייד של העותר", כמו גם הגבלות שהטילה עליו. דין העתירה להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי. כפי שצוין במכתב שנשלח לעותר, ושבו הודע לו על התליית רישיונו, ההחלטה בנושא התקבלה מתוקף הסמכות המעוגנת בסעיף 9 לחוק הגנת חיית הבר, התשט"ו-1955, ובתקנה 7ב לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976. האכסניה המתאימה לתקיפת החלטות מסוג זה היא בית המשפט לעניינים מינהליים (סעיף 5(1) לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים, התש"ס-2000, בצירוף פרט 23(14) לתוספת הראשונה לאותו החוק). אמנם, הדבר אינו גורע מסמכותו המקבילה של בית משפט זה, אך "ככלל, כאשר קיימת ערכאה שיפוטית אשר מוסמכת לדון בטענותיו של העותר וליתן לו את הסעד המבוקש, לא יידרש לכך בית משפט זה בשבתו כבג"ץ" (בג"ץ 4814/15 מחאמיד נ' משרד הפנים, פסקה 4 (7.10.2015)). העתירה נדחית אפוא על הסף. משלא התבקשה תשובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ח' טבת תשפ"ה (08 ינואר 2025). נעם סולברג שופט דפנה ברק-ארז שופטת רות רונן שופטת