המוסד לביטוח לאומי נ. CIU YIHAI

4 1 בבית המשפט העליון רע"א 1839/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקש: המוסד לביטוח לאומי נ ג ד המשיב: CIU YIHAI בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 29.12.2022 בחדל"ת 27491-11-20 בשם המבקש: עו"ד שרית דמרי- דבוש בשם המשיב: עו"ד אלי שמעוני פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת ע' וינברג-נוטוביץ) מיום 29.12.2022 בחדל"ת 27491-11-20 אשר הורתה למבקש (להלן: המל"ל) להעביר כספי גמלה לבא-כוחו של המשיב. הרקע לבקשה ברקע לבקשה הליכי חדלות פירעון שננקטו בעניינה של חברת סטון שירותי כוח אדם בע"מ (להלן: החברה) לבקשת נושה. ביום 7.3.2021 ניתן צו פתיחת הליכים לחברה ובית המשפט הורה על פירוקה. ביום 12.7.2021 הגיש המשיב, פועל זר אשר הועסק בישראל על ידי החברה במשך שנים, תביעה למל"ל לקבלת גמלה לתשלום חוב שכר עבודה ופיצויים לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי). תחילה נדחתה הבקשה, אולם לאחר בירור נוסף הסכים המל"ל לבחון את זכאות המשיב לגמלה. עם זאת, לצורך האמור התבקש המשיב להמציא אישור ניהול חשבון בנק הכולל את פרטיו האישיים ופרטי חשבון בנק. בתגובה לכך, טען בא-כוח המשיב כי המשיב נמצא מחוץ לישראל, אינו מחזיק בחשבונות בנק ופתיחת חשבון בנק עבורו כרוכה בקשיים. זאת בין היתר נוכח היותו נמצא בשטחי סין, ובהינתן המגבלות שחלו באותה תקופה בגבולותיה בשל התפשטות מגפת הקורונה. על כן התבקש המל"ל להסתפק לצורך העברת הגמלה בפרטי חשבון נאמנות שיפתח על ידי בא-כוחו. המל"ל התנגד לכך וטען כי העברת כספי הגמלה של המשיב לחשבון נאמנות על שם בא-כוחו אינה עולה בקנה אחד עם הוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי. הממונה על הליכי חדלות פירעון אשר התבקש ליתן את עמדתו בסוגיה, ביקש להותירה לשיקול דעת בית המשפט. ביום 29.12.2022 הורה בית המשפט כי לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה המל"ל יעביר את כספי הגמלה לידי בא-כוחו של המשיב, בכפוף לקבלת תצהיר מאת המשיב המאשר את העברת הכספים לידי בא-כוחו והמצהיר כי לא יהיו לו טענות עקב העברה זו. ביום 2.1.2023, לבקשת בא-כוח המשיב אשר עמד על הקושי הכרוך בחתימת המשיב על תצהיר, הורה בית המשפט כי המשיב יחתום על תצהיר שאינו מאומת ובא-כוח המבקש יחתום מצדו על תצהיר על פיו הוא מתחייב להעביר את כספי הגמלה שיועברו לידיו, לידי המשיב. מכאן לבקשה שלפנַי. המל"ל טוען בבקשתו כי שגה בית המשפט בקבעו כי ניתן להעביר את הגמלה לחשבון נאמנות המנוהל על ידי בא-כוחו של המשיב. החלטה זו אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי, על פיהן גמלה, לרבות גמלה לפי פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי, אינה ניתנת להעברה לאדם אחר כי אם לזכאי הגמלה בלבד. המל"ל ציין כי המחוקק הדגיש שאין בהוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן: חוק חדלות פירעון) כדי לגרוע מהוראת סעיף 303 לחוק הביטוח הלאומי. עוד נטען כי נקבע זה מכבר בבג"ץ 291/86 שמעון בן יעקב, עו"ד נ' המוסד לביטוח לאומי, פ"ד מא(1) 449 (1987) (להלן: עניין בן יעקב) כי אין לאשר העברת גמלה אלא רק לידי המבוטח – הזכאי לגמלה. מדובר בהסדר אשר נועד לוודא כי כספי הגמלה ישמשו אך ורק את הזכאי להם, המעוגן בתכליותיו הסוציאליות של חוק הביטוח הלאומי, והוא חל על כלל הגמלאות ועל כלל המבוטחים ואין מקום לחרוג ממנו. כמו כן, אין בסיס לטענת המשיב שהתשלום לידיו כפוף לפתיחת חשבון בנק בישראל שכן זכאים שאינם נמצאים בישראל רשאים לפתוח חשבון בנק במדינת חוץ שבה הם נמצאים, וכספי הגמלה יועברו לחשבון זה. המשיב בתגובה טען כי בית המשפט המחוזי הגיע להחלטה סבירה וצודקת בנסיבות העניין, בהתחשב בהתנהלות המל"ל בעיכוב העברת כספי הגמלה עד כה ובקשייו האובייקטיבים של המשיב. ההחלטה גם מעוגנת היטב בהוראות החוק, שכן על פי הוראת סעיף 304 לחוק הביטוח הלאומי רשאי המל"ל למנות "מקבל גמלה" על פי התנאים הקבועים בחוק, ולפי תקנה 18(ד) לתקנות הביטוח הלאומי (הגשת תביעה לגמלה ואופן תשלומה), התשנ"ח-1998 (להלן: תקנות הגשת תביעה לגמלה), ניתן להעביר גמלה לזכאי שאינו תושב ישראל על פי הנחייתו של מקבל הגמלה. אכן, החוק קובע כי לא ניתן להעביר גמלת מבוטח לאחר, אולם בנסיבות ענייננו אין מדובר בהעברת גמלה לאדם אחר, אלא להעברתה לחשבון נאמנות עבור המשיב, עקב הנסיבות המיוחדות שהתגלו בקשר אליו. המל"ל גם לא הבהיר מדוע לא ימנה את בא-כוח המשיב לקבל את הגמלה במקומו. עוד נטען כי עניין בן יעקב עליו ביקש המל"ל להסתמך אינו רלוונטי לענייננו, שכן שם דובר על גמלאות המשמשות למחיית הזכאי, ולא כבענייננו בתשלום גמלת פיצויים והפרשת זכויות סוציאליות שונות באופן חד-פעמי עקב העדר יכולתה של חברה לשלם זכויות אלו למשיב. בנוסף הלין המשיב על התנהלות המל"ל אשר השהתה את ההכרעה בתביעת החוב שלו במשך למעלה משנה ושמונה חודשים, ואשר מתנה ללא הצדקה את בחינת תביעתו במסירת פרטי חשבון בנק. בכל מקרה הבקשה אינה עומדת באמות המידה להתערבות בהחלטות ביניים. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתשובת המשיב, ומכוח סמכותי לפי תקנה 149(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור. הוראות סעיף 303(א) לחוק הביטוח הלאומי קובעות באופן חד-משמעי כי זכות לגמלת כסף "אינה ניתנת להעברה, לערבות או לעיקול בכל דרך שהיא אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מהזכאי לגמלה ...". טענת המשיב כי יש להבחין בין גמלה "למחייתו" של זכאי לבין גמלה כבענייננו, אין לה כל עיגון בהוראות החוק. אדרבה, סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי מגדיר "גמלה" כ: "כל טובת הנאה שהביטוח לפי חוק זה מעניק אותה, לרבות הטבה לפי הסכם שנערך לפי סעיף 9, הענקה לפי סעיף 387 וגמלה לפי פרק י"ב או פרק י"ג, ולמעט גמול והחזר הוצאות המשולמים לפי סעיף 17א". על פי פשוטו של מקרא, גם גמלה מכוח פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי נכללת תחת הגדרה רחבה זו. אכן, צודק המשיב כי בעניין בן יעקב נקבע כי גמלאות המיועדות למחייתו של הזכאי להם, אינן יכולות לעבור לידי מי שאינו זכאי. אולם אין משמעות הדבר כי גמלאות אחרות – הנכנסות גם כן בגדר "גמלה" – אינן כפופות להוראות סעיף 303(א) המפורשות. ניסיונו של המשיב להיבנות מהוראות דין נוספות, גם הוא אינו מסייע לו. כך, מבקש המשיב להישען על הוראת סעיף 304 לחוק הביטוח הלאומי שעניינה במצב דברים שבו זכאי לגמלה "אינו יכול לגבותה" או כי מתן הגמלה "אינו לטובת הזכאי או לטובת האדם שבשבילו היא ניתנת", או אז רשאי המל"ל למנות "מקבל גמלה" תחת הזכאי. מדובר בפעולה יוצאת דופן וחריגה המקנה את זכותו של זכאי לאדם אחר (ראו למשל: עב"ל (ארצי) 1270/02 מישניוב נ' המוסד לביטוח לאומי, פסקה 9 (2.10.2003)). טענת בא-כוח המשיב כי היה על המל"ל לעשות שימוש בסמכות זו במקרה דנן איננה ממן העניין. אף לעמדתו אין הוא מבקש לקבל את כספי הגמלה במקום המשיב, אלא הוא מבקש רק לשמש כ"תחנת מעבר" עבור הכספים. לא לשם כך נועדה הוראת סעיף 304 האמורה. גם אין בכוחה של הוראת תקנה 18(ד) לתקנות הגשת תביעה לגמלה לכוף את המל"ל לעשות כרצון בא-כוח המשיב. לא רק שאין בכוחה של התקנה כדי לגבור על הוראת חוק ברורה ומפורשת, אלא שהוראת התקנה על פיה "גמלה לזכאי שאינו תושב ישראל תועבר, לפי פרטים שימציא למוסד" אין משמעותה כי ניתן להעביר את הגמלה לזכאי באמצעות אדם אחר. הנה כי כן, בצדק טוען המל"ל כי על פי הוראות הדין לא ניתן להעביר את הגמלה לידי בא-כוח המשיב. בא-כוח המשיב גם לא העלה כל טעם של ממש מדוע המשיב אינו פועל למסירת פרטי חשבון הבנק שלו (למעט הטענה הכללית כי "למיטב ידיעתי של ב"כ המשיב" אין ברשותו של המשיב חשבון בנק גם מחוץ לישראל). גם אם הייתה מתקבלת טענתו כי "התנאים להגעה לישראל ללא אשרה הינם מאוד מורכבים" הרי שכפי שציין המל"ל, המשיב לא התבקש לפתוח חשבון בנק בישראל. כל שהתבקש הוא כי יועברו פרטי חשבון בנק שלו – במדינת חוץ שבה הוא נמצא. טענתו הכללית של בא-כוח המשיב כי הדבר אינו בהישג ידו של המשיב, אינה ברורה. נוכח האמור לעיל, הערעור מתקבל. בהתחשב בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ט בניסן התשפ"ג (‏20.4.2023). ש ו פ ט _________________________ 23018390_N04.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1