בר"מ 1837-09
טרם נותח

ניהאד משלב נ. עלי הזימה

סוג הליך בקשת רשות ערעור מנהלי (בר"מ)

פסק הדין המלא

-
החלטה בתיק בר"ם 1837/09 בבית המשפט העליון בר"ם 1837/09 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת א' חיות המבקש: ניהאד משלב נ ג ד המשיבים: 1. עלי הזימה 2. שריף הזימה 3. ד"ר נעים מוסא 4. עלי נסרה 5. מוסא שחאדה 6. חסן חוסין 7. עו"ד עלאא איראני 8. ועדת הבחירות מועצה מקומית אבו סנאן 9. סהאם מלחם מנהלת הבחירות למועצה מקומית אבו סנאן בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה ב-עמ"נ 10344-12-08, עמ"נ 10351-12-08, עמ"נ 10357-12-08 ו-עמ"נ 10365-12-08 מיום 17.2.2009 שניתנו על ידי כבוד השופט ש' ברלינר; ובקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין בשם המבקש: עו"ד אבי גולדהמר; עו"ד ציון אמיר בשם המשיבים 1-2: עו"ד עמאד דקואר בשם המשיבים 3-7: עו"ד יוסף עודה בשם המשיבים 8-9: עו"ד גלעד שירמן פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה (כב' השופט ש' ברלינר) אשר קיבל ביום 17.2.2009 את ערעור הבחירות שהגיש המשיב 1 (להלן: מר הזימה). העובדות וההליכים 2. ההליכים נשוא בקשת רשות הערעור פורטו בהרחבה בפסק הדין של בית המשפט קמא ואפרט את תמציתם. המבקש 1 (להלן: מר משלב) זכה בבחירות לראשות המועצה המקומית אבו-סנאן שנערכו ביום 11.11.2008 בהפרש של 18 קולות. מר הזימה, שהפסיד בבחירות, פנה לבית המשפט המחוזי בבקשה לעיון בפתקי ההצבעה (עמ"ן 15493-11-08, להלן: הבקשה לעיון) לפי סעיף 96א לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הבחירות). בא כוחו של מר הזימה, עו"ד דקואר, טען בדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ביום 3.12.2008, כי התצהירים שצירף לבקשה לעיון "מדברים על היקף של 145 ויותר פתקים שכתובים בכתב יד". כפי שנראה מיד – על פי תחיקת הבחירות כשיש כמה פתקים הכתובים באותו כתב יד – יש לפסול את הפתקים פרט לפתק הראשון. בהמשך דבריו טען עו"ד דקואר כי "גם אם ימצאו בקלפי פחות מחצי ופחות מרבע מהכמות שטוענים לה, אזי עדיין יש בה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות". בדבריו הסתמך על תשעה תצהירים של בעלי תפקידים שונים – חמישה של יו"ר ועדת קלפי, אחד של סגן יו"ר ועדת קלפי, אחד של חבר ועדת קלפי ושניים של משקיפים, אף לא אחד של מזכירי ועדת קלפי – בתשע קלפיות שונות מתוך 11 הקלפיות. התצהירים שצורפו לבקשה לעיון בבית המשפט המחוזי פירטו כל אחד, ביחס לקלפי שלו, את הערכתם לגבי כמות פתקי הצבעה הכתובים בכתב יד ששמו של מר משלב רשום בהם. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לעיון, אך בקשת רשות ערעור על החלטתו נתקבלה בבית משפט זה (בר"ם 10516/08 הזימה נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית כפר אבו-סנאן). בית המשפט (השופטים פרוקצ'יה, רובינשטיין ומלצר) הורה ביום 5.1.2009, בהסכמת הצדדים, על בדיקה של הפתקים הכתובים בכתב יד בקלפיות בבחירות באבו-סנאן כדלקמן: "תבצע בדיקה ראשונית של פתקים הרשומים בכתב יד בקלפי מס. 1 ובקלפי מס. 4. במועצה המקומית אבו סנאן בהקשר לבחירות לראשות המועצה שנערכו ביום 11.11.08. והיה, אם יימצא בבדיקה זו על פי חוות דעת ראשונית של גרפולוג, כי קיימות בשתי קלפיות אלה יותר מפתק אחד הכתוב בכתב יד זהה, והמתייחס למר ניהאד מוחמד משלב, תיעשה בדיקה נוספת כוללת של כל הפתקים הרשומים בכתב יד בכל 11 הקלפיות שבמועצה המקומית אבו סנאן. אם בבדיקה הראשונית לא יימצא על פי חוות דעת ראשונית של הגרפולוג יותר מפתק אחד הרשום באותו כתב יד, בכך תבוא המחלוקת בין הצדדים לסיומה. אם יימצאו בבדיקה הראשונית ליקויים אחרים, על נציגי הרשות המוסמכת לדווח על כך בהקדם לגורם הממונה, שישקול את צעדיו. הבדיקה הראשונית תתבצע בנוכחות נציגי הצדדים ובאי כוחם, ובהשתתפות נציג משרד הפנים וגרפולוג שימונה לתפקיד מטעם מז"פ במשטרת ישראל. אותו הרכב יבצע את הבדיקה הכוללת בכל הקלפיות, אם ובמידה שבדיקה כזו תידרש". 3. החומר הנוגע לבחירות ובו גם פתקי ההצבעה היה שמור בארכיב משרד הפנים בעכו. על הטענות שהועלו בעניין השמירה על חומר הבחירות אעמוד בהמשך הדברים. לאחר מתן פסק דינו של בית משפט זה נערכו שלוש בדיקות של הפתקים הרשומים בכתב יד בקלפיות שהיו חלק מחומר הבחירות שנשמר: בדיקה מקדמית (ביום 8.1.2009) בה נמצאו באחת הקלפיות פתקים שנכתבו בכתב יד זהה; בדיקה מלאה (ביום 16.1.2009) של כל הפתקים לטובת מר משלב בה נמצאו שישים פתקים בכתב יד לטובתו; ובדיקה משלימה (ביום 23.1.2009) עליה הורה בית המשפט קמא ביום 21.1.2009, "לשם ההגינות", של כל הפתקים לטובת מר הזימה, בה לא נמצאו שום פתקים בכתב יד לטובתו. בבדיקה המשלימה נכחו באי כוח הצדדים, לרבות נציגו של מר משלב, עו"ד ח'יר (ששימש גם כיו"ר קלפי מס' 1), ואיש מהם לא ביקש לרשום הסתייגות כלשהי. 4. סעיף 7(ג)(11) לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), תשל"ה-1975 (להלן: חוק בחירת ראש הרשות) קובע: "הוכח כי יותר מפתק הצבעה אחד כאמור נכתב בכתב ידו של אדם אחד, ייחשב רק אחד מהפתקים האמורים ככשר ויתר הפתקים בכתב יד של אותו אדם ייפסלו" (סעיף 63(12)(ב) לחוק הבחירות קובע כלל זהה ביחס לרשימות המתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות). מכוח סעיף זה, ולאור הבדיקות שנערכו על ידי הגרפולוג המשטרתי, הורה בית המשפט בפסק הדין על פסילת 52 קולות שניתנו לטובת מר משלב כמפורט להלן. בקלפיות הבחירות נמצאו שישים פתקים בכתב יד ב\עבור מר משלב – בניגוד לטענתו הראשונית של מר הזימה כי ישנם 145-140 פתקים כאלה – כדלקמן: מס' הקלפי פתקים בכתב יד למר משלב 1. --- 2. 3. 4. 5. --- 6. 7. 8. 9. 10. 11. --- סה"כ הפתקים נבדקו על ידי גרפולוג משטרתי וממצאיו היו כי נמצאו בסך הכל 56 פתקים עבור מר משלב אשר נכתבו בידי ארבעה כותבים: א. 32 פתקים שנמצאו בקלפיות 2, 3, 4, 8 ו– 9 – נכתבו על ידי אותו כותב. ב. 11 פתקים מקלפי מס' 10 – נכתבו על ידי אותו כותב. ג. 11 פתקים מקלפיות: 8,7 ו– 10 – נכתבו על ידי אותו כותב. ד. 2 פתקים, אחד מקלפי מס' 4 ואחד מקלפי מס' 7 – נכתבו על ידי אותו כותב. ממצאים אלה חייבו את המסקנה כי יש לפסול פתקים אלה: 31 פתקים שבסעיף א' לעיל; 10 פתקים שבסעיף ב' לעיל, 10 פתקים שבסעיף ג' לעיל, וכן פתק אחד שבסעיף ד' לעיל. סך הכל 52 פתקים, כולם קולות לטובת מר משלב. פסילה זו חייבה את שינוי תוצאת הבחירות לטובת מר הזימה, אשר בסיכום הקולות הכשרים זכה ליתרון של 34 קולות. 5. על יסוד מסקנה זו, הורה בית המשפט בפסק הדין על תיקון תוצאת הבחירות כך שראש המועצה הנבחר הוא מר הזימה. לצד קביעה עובדתית זו, שהיא תוצאה ישירה של החלטת בית משפט זה אשר הורה על בדיקת הקלפיות כאמור, קבע בית המשפט קמא קביעות נוספות בשני נושאים שהתעוררו בעת ההליך לפניו: ענין התנהגותו של פקיד משרד הפנים מר גדעון חסן (להלן: מר חסן) במגעיו עם הצדדים בכל הנוגע לבדיקות הפתקים בקלפיות ועניין השמירה על חומר הבחירות לאחר הבחירות בארכיב משרד הפנים. 6. לטענת נציגו של מר משלב בבדיקה המשלימה, עו"ד חיר, ביום הבדיקה פנה אליו מר חסן ושלף מכיסו מעטפה שבתוכה היו 88 פתקי הצבעה בכתב יד עליהם רשום שמו של מר הזימה. לטענת מר משלב, אירוע זה מלמד כי נעשתה מניפולציה בפתקי ועדת הקלפי. בית המשפט קבע כי ההשערה הסבירה ביותר לאירוע זה היא כי הפתקים במעטפה זו נמסרו דווקא על ידי אנשי מר משלב לידי מר חסן, בכדי שישרבבם לתוך החומר שאמור היה להיבדק בבדיקה המשלימה באותו יום, כך שהדבר יביא לפסילת קולות לטובת מר הזימה. אלא שברגע האחרון נמנע מר חסן מלהשלים את ביצוע המזימה. בית המשפט קבע כממצא עובדתי כי לא הוכח שמקור 88 פתקי ההצבעה שהיו במעטפה הוא בחומר הבחירות המקורי שנספר בקלפיות. 7. בעניין השמירה על חומר הבחירות נדרש בית המשפט לבחינת יישום הוראת סעיף 95 לחוק הבחירות, הקובע: "משנגמר סיכום מנין הקולות, ימיין מנהל הבחירות את המסמכים הנוגעים לבחירות לסוגיהם וישמרם - כל סוג בצרור לחוד - במקום בטוח עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות, ואם הוגשו ערעורי בחירות - עד לאחר מתן פסקי הדין בהם". בענייננו נשמר החומר כאמור בארכיב משרד הפנים בעכו, במקום אליו אין גישה לקהל, אך פקידי סניף משרד הפנים בעכו מורשים להיכנס אליו במהלך יום העבודה. בית המשפט קבע בעניין זה כי הארכיב כשלעצמו נחשב, ככלל, כ"מקום בטוח" אף כי אין מדובר במקום שרק למנהל הבחירות יש גישה אליו, כדרישת ההנחיות שהוציא המפקח הארצי על הבחירות במשרד הפנים. בהנחיות המופיעות בחוברת "הדרכת מנהלי בחירות ברשויות המקומיות 2008" (להלן: ההנחיות), שהעמודים הרלוונטיים ממנה צורפו כנספח יח לבקשת רשות הערעור, נכתב כי יש "לסגור כל צרור ולשמרו במקום בטוח (מקום שרק למנהל הבחירות גישה אליו) עד לאחר תום המועד להגשת ערעורי בחירות" (עמ' 238) וכי "יש לשמור על החומר שהוצא מן הקלפי במקום בטוח לחלוטין שהגישה אליו תהיה אך ורק בידי מנהל הבחירות" (עמ' 196). אין חולק כי ההנחיה להפקיד את החומר במקום שהגישה אליו תהיה בידי מנהל הבחירות בלבד לא קוימה. התמונה העובדתית לגבי אופן השמירה על חומר הבחירות הובהרה בתשובת המדינה שהוגשה לבית המשפט המחוזי, ושצורפה כנספח 3 לתשובת המדינה לבקשה. מהתשובה עולה כי חומר הבחירות נארז בשקיות והושם בארכיב המרשם במשרד הפנים בעכו. הגישה לארכיב זה נגישה למספר מצומצם של עובדים. בארכיב נמצאת פקידת ארכיב שמתפקידה למסור לעובדים את תיקי המרשם שהם מבקשים לעיין בהם. המיקום המדויק בו נשמר חומר הבחירות בענייננו היה בסוף הארכיב לאחר שורת הכוננים במדף האחרון העליון הצמוד לקיר. לטענת המדינה, על מנת להיכנס אל מעבר לדלפק קבלת הקהל, יש להיכנס לארכיב ולהסתייע בסולם ובאדם נוסף, שכן החומר נמצא במקום גבוה ומשקלו של כל שק הוא שבעה עד שמונה קילוגרמים. נדרש פרק זמן רב יחסית ל"טיפול" בפתקים, כאשר באותו זמן ישנו אדם בארכיב. מדובר במשרד ממשלתי אשר הכניסה אליו מוגבלת לקהל הנבדק בכניסה על ידי מאבטח. הקהל אינו מורשה להיכנס לארכיב המרשם. גם העובדים במשרד, לטענת המדינה, אינם נוהגים להיכנס לארכיב זה המשמש את מחלקת המרשם בלבד. מדובר בעובדי מדינה אשר חלקם משמש בתפקידים שונים במערכות הבחירות השונות, והנוהגים אף הם לאחסן את מסמכי הבחירות במשרד זה. לפיכך סבורה היתה מנהלת הבחירות, בתשובתה שהוגשה לבית המשפט קמא, כי אכן מדובר ב"מקום בטוח". המדינה ציינה כי הדרישה המופיעה בהנחיות המפקח על הבחירות היא חמורה יותר מהנדרש בחוק הבחירות, ומכל מקום הוראות חוק הבחירות אינן מגדירות מהו "מקום בטוח", ומשאירות זאת לשיקול דעתו של מנהל הבחירות, באופן הגובר על ההנחיות. 8. אקדים ואומר: אי קיום ההנחיות הוא ליקוי, אף שמדובר בהנחיות בלבד. האם ליקוי זה מונע את האפשרות להסתמך על חומר הבחירות המצוי בארכיב משרד הפנים, כדי לברר אם פתקי הצבעה של אחד המועמדים היו בכתב יד? תשובתי על כך, בנסיבות העניין שבפנינו, ולאור ממצאיו של בית המשפט המחוזי - בשלילה. בית המשפט קבע כי בשל אי הקפדה על ההנחיות קיים פתח למניפולציות על ידי עובדים אחרים במשרד הפנים. בית המשפט המחוזי סבר כי חומר הבחירות לא נשמר כראוי, אך הוסיף וקבע כממצא עובדתי כי החשדות שהועלו ביחס להתנהגותו של מר חסן ועניינים אחרים שמנה אין בהם כדי לשכנע "במידה מספקת כי מעשה הקונספירציה ארע במציאות". מכאן שבמישור העובדתי, לא הוכח כי פתח זה נוצל למניפולציה בענייננו. 9. בסופו של יום קבע בית המשפט, לאחר ניתוח עובדתי מפורט, כי "אין סימן למניפולציה בחומר הבחירות" שהיה בארכיב משרד הפנים, וכי "הרישומים והדו"חות של ועדות הקלפי וסיכומי התוצאות ע"י מנהלת הבחירות משקפים נכונה את הבחירה". לכך היה חריג - 16 פתקים מודפסים לטובת מר הזימה מקלפי 10 בהם לא היו ניקובי חורים, בשונה משאר פתקי ההצבעה. לעניין זה ציין בית המשפט כי גם אם נראה בכך פגם, לא היה בדבר כדי לשנות את תוצאת הבחירות, שהרי אף אם 16 הקולות ייפסלו עדיין יהנה מר הזימה מיתרון על פני יריבו במספר הקולות הכשרים. בית המשפט ציין כי הליך הבחירות עצמו היה תקין וכי כל האירועים לאחר יום הבחירות – השמירה הלא מספקת על חומר הבחירות, מעורבותו של מר חסן והימצאות מעטפת פתקי ההצבעה בידו, מציאת 16 הפתקים הלא-מנוקבים – כל אלה משמשים רקע להעלאת טענה נגד תקינות הבחירות, אך רקע זה אין בו די כדי לשנות את תוצאת הבחירות, אליה יש להגיע לאחר פסילת קולות בכתב יד עבור מר משלב. כאמור, בית המשפט לא השתכנע כי נעשתה מניפולציה בחומר הבחירות. על כן סיכם את הכרעתו בקביעה: "משלא שוכנעתי כי מקור 88 הפתקים [במעטפה שהביא מר חסן – מ.נ.] הוא בחומר הבחירות, או כי נעשתה מניפולציה אחרת בחומר הבחירות המשנה את תוצאתן, אף שהחומר לא נשמר כראוי, ברי כי יש לפסול את 52 הפתקים שבכתב יד בקבוצות שנכתבו על ידי אותו כותב, שבהם ניתנו הקולות לטובת המשיב משלב. המאזן משתנה, ועקב כך הזוכה בבחירות הוא הזימה." בית המשפט הורה אפוא, לאור בדיקת הפתקים בכתב יד לטובת מר משלב, על שינוי תוצאת הבחירות עליה הודע תחילה, כך שמר הזימה נקבע כראש המועצה הנבחר בבחירות. עם זאת, ציין כי בתוצאת ההליך אין כדי להפחית מחובת המשטרה לברר לעומקן את החשדות לעבירות על חוק הבחירות. בקשת רשות הערעור וטענות הצדדים 10. על החלטת בית המשפט לענינים מינהליים הגיש מר משלב את בקשת רשות הערעור הנוכחית. טענתו העיקרית היא כי משקבע בית המשפט כי חומר הבחירות לא נשמר כראוי במקום בטוח, לא ניתן לקבוע את תוצאות הבחירות על סמך בדיקת פתקי ההצבעה הקיימים שהיו שמורים לטענתו במקום שאינו בטוח. לטענתו היה על בית המשפט קמא להפנות את ההליך לחקירה משטרתית או להורות על קיום בחירות חדשות. לטענת מר משלב, הנתונים הנוספים שאירעו לאחר יום הבחירות – התנהלות מר חסן ומציאת 16 הפתקים הלא מנוקבים – מלמדים כי נעשתה מניפולציה בחומר הבחירות שהיא ליקוי היורד לשורש העניין ומחייב את ביטול הבחירות. לטענתו די בחשדות אלה כדי להגיע למסקנה האמורה. לגישתו, בקשת רשות הערעור מעוררת שאלה משפטית והיא, האם ניתן לבסס תוצאות הבחירות על סמך בדיקה של חומר הבחירות, כאשר מוסכם כי זה לא נשמר במקום בטוח. תשובתו לשאלה זו היא בשלילה. בלשון הבקשה: "החלטה הקובעת כי יש לשנות תוצאות בחירות בהסתמך על 60 פתקים אשר מלכתחילה אין כל וודאות לגביהם כי הם אכן חלק מחומר הבחירות הינה החלטה... שגויה מיסודה". מר משלב העלה טענות נוספות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט קמא, הגם שציין בעצמו כי "ברגיל" בית המשפט אינו מתערב בקביעות העובדתיות של הערכאה הדיונית. 11. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענת מר הזימה את 52 הקולות לטובת מר משלב יש לפסול, וזאת ללא קשר לעניין שמירת חומר הבחירות במקום בטוח. לטענתו מר משלב מנוע מלטעון טענות נגד תוקפם של הקולות לטובת מר הזימה, כיוון שנציגיו לא העלו טענות אלה במהלך הבדיקה המשלימה של פתקי ההצבעה לטובת מר הזימה. עוד טוען מר הזימה כי הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית, וכל טענותיו של מר משלב הן, הלכה למעשה, כלפי מערכת הראיות והתשתית העובדתית ששימשה בסיס להכרעת בית המשפט קמא. מר הזימה הדגיש כי טענת מר משלב בדבר מניפולציה לכאורה בחומר הבחירות לטובתו (של הזימה) לא הוכחה בראיות והיא בגדר סברה בלבד שאין בה כדי להוות עילה לביטול הבחירות. המשיבים 3-7 הצטרפו לעמדת מר הזימה. 12. המשיבים 8-9, באמצעות בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ביקשו לדחות את בקשת רשות הערעור. המדינה ציינה כי הבקשה אכן מעוררת שאלה משפטית והיא, האם אופיים של הפגמים שנפלו בהליך הבחירות במקרה שלפנינו, מצדיקים עריכת בחירות חדשות. תשובתה של המדינה לשאלה זו היא בשלילה, נוכח קביעתו העובדתית של בית המשפט קמא כי לא הוכחה מניפולציה כלשהי בחומר הבחירות ובכלל זה בכל הנוגע ל-60 הפתקים שבכתב יד לטובת מר משלב. לטענת המדינה אין כל חשש לפגיעה היורדת לשורשו של הליך הבחירות. אשר לשמירה על חומר הבחירות סבורה המדינה כי אף אם היתה בענייננו שמירה לקויה, הדבר אינו מביא מניה וביה לעריכת בחירות חדשות, כל עוד אין ראיות ברורות למניפולציה בחומר הבחירות באופן שעלול היה להשפיע על תוצאות הבחירות. המדינה סומכת ידיה על קביעתו העובדתית של בית המשפט לפיה לא הוכחה מניפולציה כזו בענייננו. המדינה הוסיפה כי המקום שבו נשמר חומר הבחירות – ארכיב לשכת משרד הפנים בעכו – איננו מקום פתוח לקהל הרחב, אלא רק לעובדי משרד הפנים, ועל כן את הפגם שנפל ביחס לאופן החזקת החומר יש לראות על רקע זה. המדינה הוסיפה וציינה כי עניינו של מר חסן הועבר לטיפול משמעתי. בשורה התחתונה, המדינה אינה רואה בפגמים שפורטו פגמים היורדים לשורשו של עניין באופן המצדיק את קבלת הבקשה ומתן הוראה על בחירות חדשות. דיון והכרעה 13. דנו בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. הבקשה מעוררת שאלה משפטית, והיא, האם יש בממצאים העובדתיים שקבע בית המשפט קמא ביחס לאופן שמירת חומר הבחירות כדי להצדיק קיומן של בחירות חדשות. לאחר עיון בבקשה ובתגובות לה הגעתי לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי לפיה אין לערוך בחירות חדשות, וכי ניתן לקבוע את תוצאות הבחירות על סמך הקולות הכשרים (והפסולים) הקיימים בחומר הבחירות שנשמר בארכיב משרד הפנים. 14. סעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות קובע כי בערעור בחירות רשאי בית המשפט לבטל את הבחירות "אם נראה לו שהליקוי המשמש עילה לערעור עלול היה להשפיע על התוצאות". מכאן שישנם שני תנאים מצטברים לביטול הבחירות: הראשון הוא שעל בית המשפט להשתכנע כי הליך הבחירות היה לקוי; השני הוא כי היה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות (ראו לאחרונה בר"ם 10462/08 טל נ' פרג'ון, פסקה 14 (טרם פורסם, 29.12.2008) (להלן: פרשת טל); כן ראו רע"א 414/94 מרעי נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית, פ"ד מח(4) 421, פסקה 11 לפסק דינה של השופט דורנר (1994) (להלן: פרשת מרעי)). בהתקיים תנאים אלה, לבית המשפט יש שיקול דעת אם להורות על פסילת הבחירות (פרשת מרעי, פסקה 14). 15. בשאלה אם הוכח ליקוי בחירות, בית המשפט קמא קבע כממצא עובדתי כי הליך הבחירות ביום הבחירות היה תקין (פסקה 14 לפסק הדין). עוד נקבע כי אף שחומר הבחירות לא נשמר כראוי לאחר יום הבחירות (פסקה 16 לפסק הדין), הובהר, בעקבות בדיקה של מנהלת הבחירות ביום 3.2.2009 כי "אין סימן למניפולציה בחומר הבחירות, למעט 16 פתקים מודפסים מקלפי מס' 10 לטובת הזימה שבהם לא היו נקובים חורים, וזה בשונה מכל שאר פתקי ההצבעה ששימשו [ב]בחירות" (פסקה 10 לפסק הדין). נוכח ממצאים אלה השתכנע בית המשפט כי "הרישומים והדו"חות של ועדות הקלפי וסיכומי התוצאות ע"י מנהלת הבחירות משקפים נכונה את הבחירה" (פסקה 14 לפסק הדין). טענת המבקש אינה נגד תקינות פרוטוקול ועדת הקלפי כפי שנערך ביום הבחירות (ראו בר"ם 1069/09 פרג'ון נ' מנהל הבחירות לראשות עיריית טירת הכרמל, פסקה 12 (טרם פורסם, 9.2.2009) (להלן: פרשת פרג'ון)). טענתו היא כי נעשה "טיפול" לטובת מר הזימה בחומר הבחירות לאחר יום הבחירות, עת הוחזק חומר הבחירות בארכיב משרד הפנים בעכו. לטענתו "טיפול" זה הוא ליקוי בחירות, והמסקנה היא שאין להסתמך עוד על חומר הבחירות הקיים לצורך קביעת תוצאות הבחירות. 16. ודוק: בתחילת הפרשה ביקש מר הזימה צו לעיון בפתקי ההצבעה לפי סעיף 96א לחוק הבחירות. בשלב זה הוטל עליו, מבקש צו העיון, נטל ההוכחה של ליקוי שנפל בפתקי ההצבעה שבהם הוא מבקש לעיין. חוק הבחירות מסדיר עניין זה במפורש ודורש קיומן של ראיות לכאורה לליקוי: מבקש צו העיון יצרף תצהיר המפרט, בין היתר, מהן הראיות למידע שבידו על הליקויים לכאורה והיקפם (סעיף 96א(ג)(3) לחוק הבחירות) ובית המשפט ייתן צו לעיון בפתקים אם מצא שקיימות ראיות לכאורה לליקוי כנטען בתצהיר וכי היקפו של ליקוי זה היה עלול להשפיע על חלוקת המנדטים (סעיף 96א(ד) לחוק הבחירות). עניין זה הסתיים, בהסכמת הצדדים, במתן צו לעיון בפתקי ההצבעה כאמור בהחלטת בית משפט זה מיום 5.1.2009 בבר"ם 10516/08 הזימה נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית כפר אבו-סנאן. הסעד לעניין ליקוי מסוג זה – פתקי הצבעה פסולים בכתב יד שנמצאו בחומר הבחירות – קבוע בסעיף 7(ג)(11) לחוק בחירת ראש הרשות: יש לקבוע את תוצאת הבחירות המחייבות בניכוי הקולות הפסולים שנתגלו בעקבות העיון בחומר הבחירות (כל זאת, כמובן, כל עוד מדובר בחומר הבחירות המקורי). המדובר בסעד ייחודי לליקוי זה ויישומו מאפשר קביעה ודאית בדבר תוצאות הבחירות (ולא ביטול הבחירות; ראו, ביחס להוראה המקבילה לענין רשימות בסעיף 62(12)(ב) לחוק הבחירות, רע"א 6456/99 רשימת אלופאק "פא" נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית ולראשות המועצה ג'ולג'וליה (לא פורסם, 10.10.1999) (להלן: פרשת רשימת אלופאק); ראו גם החלטת הנשיא ברק הדוחה את הבקשה לדיון נוסף – דנ"א 7111/99 עודה נ' ועדת הבחירות למועצה המקומית ולראשות המועצה ג'ולג'וליה (לא פורסם, 27.1.2000), פסקה 4). עצם קיומם של פתקים שנכתבו בכתב יד של אדם אחד, בהיקף בו נעשה הדבר בענייננו, כשלעצמו, איננו עולה כדי ליקוי בחירות יסודי המצדיק את ביטול הבחירות. הפגם נרפא נוכח הוראת החוק המפורשת הקבועה בסעיף 7(ג)(11) לחוק בחירת ראש הרשות. מימדיה של התופעה בענייננו "אינם כאלה המלמדים בהכרח על פגיעה בעקרון החשאיות, או על קנית קולות וכיוצא באלה" (ראו והשוו בר"ע 191/89 אבו חסן נ' פקיד הבחירות של המועצה המקומית ג'וליס, פ"ד מג(4) 121, פסקאות 11 ו-12 לפסק דינו של השופט ד' לוין (1989) (להלן: פרשת אבו חסן), דברים שנאמרו ביחס לעילת התערבות לפי סעיף 72(א)(1) לחוק הבחירות בדבר אי-ניהול בחירות כחוק). 17. לאחר שהושלם הליך העיון בפתקי הצבעה בבית המשפט המחוזי, ניתן היה לקבוע את תוצאות הבחירות על סמך חומר הבחירות. אלא שאז התעוררה טענתו של מר משלב כי נעשה "טיפול" בחומר הבחירות כך שלא ניתן עוד לקבוע את תוצאות הבחירות על סמך חומר הבחירות, ואין לנכות את 52 הקולות הפסולים לכאורה. ודוק: טענת ה"טיפול" בחומר הבחירות היא טענה בדבר ליקוי בחירות שונה מזה שטען לו מר הזימה. מדובר בטענה בדבר ליקוי בחירות כמובנו בסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות, המחייב קיומם של שני תנאים מצטברים בטרם יורה בית המשפט על ביטול הבחירות. נטל ההוכחה של שני תנאים אלה מוטל על הטוען לליקוי. בענייננו כאמור מוטל הנטל על מר משלב, שהעלה את טענת ה"טיפול" בחומר הבחירות בבית המשפט המחוזי. 18. הטענה בדבר ליקוי בחירות בדמות "טיפול" שנעשה בחומר הבחירות לאחר יום הבחירות, היא טענה בדבר פגם חיצוני להליך הבחירות בקלפי. טענה מסוג זה טעונה הוכחה במישור העובדתי (ראו בר"ם 1847/09 שחייבר נ' בוקאעי, פסקה 4 (טרם פורסם, 9.3.2009); בר"ם 10827/03 קרליץ נ' פקיד הבחירות לעיריית באר-שבע (לא פורסם, 10.12.2003)), למשל, באמצעות ראיות חיצוניות או עדויות בעל-פה, ואין די בהעלאת הערכות גרידא (ראו פרשת פרג'ון, פסקה 13). נטל ההוכחה מוטל על הטוען לליקוי בחירות כעילה לביטולן. הנטל המוטל על המבקש את ביטולן של תוצאות בחירות מצוי בטווח שבין הכלל בדבר מאזן ההסתברויות הנהוג במשפט האזרחי לבין דרישת ההוכחה מעבר לכל ספק סביר הנהוגה במשפט הפלילי (ראו רע"א 3055/05 פרומר נ' סבג, פסקה 7 לפסק דינו של הנשיא ברק (לא פורסם, 21.8.2005) (להלן: פרשת פרומר)). בפסיקת בית משפט זה הודגש, כי טענה בדבר אי-חוקיות הבחירות היא עילה הטומנת בחובה "האשמות כבדות והחשדות רציניות" שמי שטוען לכך חייב להוכיח את הדברים בראיות משכנעות (ראו פרשת אבו חסן, פסקה 11). 19. בית המשפט קבע כממצא עובדתי כי לא הובאו ראיות מספקות לקיומה של מניפולציה בחומר הבחירות. לא מצאתי מקום להתערב בממצא עובדתי זה, ומשכך, לא הוכח בענייננו קיומו של ליקוי כאמור. בית המשפט התייחס גם לתצהירים של חברי וועדות קלפי מסוימות, שאישרו כי בניגוד לממצאי הבדיקה המשלימה (בה לא נמצאו פתקים בכתב יד לטובת מר הזימה), הם ראו גם פתקי הצבעה בכתב לטובת מר הזימה בעת ספירת הקולות ביום הבחירות. בית המשפט נתן לתצהירים אלה משקל נמוך בקבעו כי "ניכרת חולשה בתצהירים מטעם [מר משלב], שעה שמדובר בנוסח תבניתי זהה של המצהירים, המדברים על כך שאינם יכולים לזכור את כמותם של פתקי הזימה בכתב יד, אף לפי הערכה" (פסקה 13 לפסק הדין). גם בקביעה עובדתית זו, שעניינה מהימנות התצהירים, אין מקום להתערבותנו. 20. למרות שבית משפט זה דן במסגרת בקשות רשות ערעור לפי סעיף 73 לחוק הבחירות בשאלות משפטיות בלבד, הטרידה אותי שאלה עובדתית: נטען בפנינו בדיון על-פה, שעו"ד דקואר בא כוח של הזימה ציין בדיון בבית המשפט המחוזי שבתצהירים – שהוגשו בשלב הבקשה לצו לעיון בפתקי ההצבעה – כי קיימים 145 פתקים בכתב יד בחומר הבחירות המקורי. בבדיקה עליה הורה בית משפט זה נמצאו כאמור רק 60 פתקים בכתב יד לטובת מר משלב. על כן, כך טען מר משלב בדיון לפנינו, היתרה – כ-85 פתקים – הם-הם הפתקים שהיו במעטפה שהביא מר חסן לעו"ד ח'יר. מכאן, כך הטענה, הפתקים שבמעטפה האמורה הם חלק מחומר הבחירות המקורי, וזאת בניגוד לקביעתו של בית המשפט המחוזי, והתוצאה צריכה לחזור ולהתהפך כך שמר משלב יהיה הזוכה בבחירות. טענה זו הטרידה אותי כאמור, אך בדיקת חומר הראיות שהיה מונח בפני הערכאה הראשונה מלמדת, שיש אי-דיוק בטענה כפי שהועלתה. אכן, עו"ד דקואר הזכיר (כפי שנרשם בפרוטוקול הדיון בבקשה לעיון) 140-145 פתקים בכתב יד. ואולם, עו"ד דקואר הסתמך על תצהירים. התצהירים – המופיעים כנספח לבקשה לעיון בפתקי ההצבעה שהוגשה מטעמו של מר הזימה ואשר מופיעה בתיק הערכאה הראשונה שהועבר לעיוננו – אכן מלמדים על כך שלהערכת המצהירים היו בקלפיות השונות במצטבר 140-145 פתקים בכתב יד. אלא שכל המצהירים הצהירו בבירור על פתקים בכתב יד לטובת מר משלב. מכאן, שלא ניתן להניח על יסוד דברי המצהירים, כי כ-85 פתקים (או 88 פתקים כפי הטענה) לטובת מר הזימה, שהביא עימו מר חסן, הם חלק מחומר הבחירות המקורי. יש אפוא תשובה מספקת לטענה עובדתית זו שהועלתה. 21. דומה שסיכום ממצאיו העובדתיים של בית המשפט המחוזי מעלה את התמונה הבאה: חומר הבחירות כפי שהיה מונח בארכיב משרד הפנים בעכו הוא-הוא חומר הבחירות המקורי. לא הוכח כי נעשתה כל מניפולציה בחומר זה (לטובת או לרעת מתמודד זה או אחר). החומר, מתוכו ובו, כולל 60 פתקים בכתב יד לטובת מר משלב, מתוכם יש לפסול 52 פתקים לאור הוראת סעיף 7(ג)(11) לחוק בחירת ראש הרשות. לא הוכח כי אחרי יום הבחירות נגרעו פתקים בכתב יד לטובת מר הזימה. 88 הפתקים שהיו במעטפה שבידי מר חסן אין מקורם בחומר הבחירות המקורי וסביר כי מסירת הפתקים למר חסן נעשתה דווקא מטעם דורשי טובתו של מר משלב. המסקנה מסיכום הפתקים בחומר הבחירות בשים לב לסעיף 7(ג)(11) הנזכר היא היפוך התוצאה, דהינו, זכייתו של מר הזימה בבחירות ושלילת הזכייה ממשלב. 22. השאלה המשפטית הנשאלת היא האם במערכת עובדות זו, העובדה שחומר הבחירות לא נשמר כראוי, כשלעצמה, היא ליקוי המצדיק את ביטול הבחירות כאמור בסעיף 73(ב)(1) לחוק הבחירות. 23. אכן, מצוות סעיף 95 לחוק הבחירות היא להקפיד על שמירת חומר הבחירות במקום בטוח. שמירת חומר הבחירות במקום בטוח, בין היתר לצורך עיון במסמכים הנוגעים לבחירות כפי שנעשה הדבר בענייננו מכוח סעיפים 96 ו-96א לחוק הבחירות, הוא אמצעי-בקרה חיוני לבירור תוצאות הבחירות ורצון הבוחר בהליך דמוקרטי תקין (ראו פרשת טל, פסקה 16). האם בהיעדר הוכחה בדבר מניפולציה בחומר הבחירות המקורי, אך בידיעה כי חומר הבחירות לא נשמר באופן שראוי היה לשמרו, לפי הנחיות המפקח על הבחירות, עדיין ניתן לקבוע את תוצאות הבחירות על-פי סעיף 7(ג)(11) לחוק בחירת ראש הרשות, או שמא יש לבטל את הבחירות כבקשתו של מר משלב? 24. דעתי היא כי אין מקום לביטול הבחירות. בענייננו ניתן לקבוע את תוצאות הבחירות על סמך סיכום הקולות הכשרים בחומר הבחירות (כמובן ללא הקולות הפסולים לטובת מר משלב) בלא צורך בעריכת בחירות חדשות. סעד של ביטול בחירות הוא סעד דרסטי שאין לו מקום בנסיבות העניין שלפנינו. 25. אשר לתנאי הראשון לביטול בחירות – קיומו של "ליקוי" בבחירות: יש לפרש את המונח "ליקוי" בבחירות על רקע התכליות של חוק הבחירות בדבר הגשמת רצונו של הבוחר, לצד הגינות, טוהר ויעילות בסדרי הבחירות (ראו ב"ש 67/84 חדד נ' פז, פ"ד לט(1) 667, פסקה 4 לפסק דינו של השופט ברק (1985) (להלן: פרשת חדד)). על רקע זה ליקוי בחירות הוא סטייה מסדרי הבחירות במובנם הרחב – אלה הקבועים בחוקי הבחירות (שם, פסקה 4), בתקנות הבחירות (רע"א 105/94 נאסר נ' באדר, פסקה 5 לפסק דינה של השופטת דורנר (לא פורסם, 3.3.1994) (להלן: פרשת נאסר)) ובכל נורמה מן הדין הנוגעת בדבר (רע"א 1863/90 רביץ נ' דיין, פ"ד מה(2) 309, פסקה 10 לפסק דינו של השופט ש' לוין (1991) (להלן: פרשת רביץ)). עם זאת, לא כל סטייה מסדרי הבחירות תיחשב כליקוי בחירות המצדיק את ביטול הבחירות: "סופיות הבחירות, יציבות השלטון, והגשמת רצון הבוחרים בהליך דמוקרטי, הם כולם ערכים חשובים המובילים למסקנה כי לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה לבטל תוצאותיהן של בחירות" (פרשת פרומר, פסקה 7). על רקע זה נפסק כי בכדי שהליקוי יצדיק את ביטול הבחירות נדרש ליקוי היורש לשורשו של עניין: "הלכה מכבר היא, שעד אשר יבוא בית-משפט לפסול בחירות לרשות מקומית, חייב הוא להשתכנע כי הופר או סולף עקרון-יסוד של שיטת הבחירות, או כי היתה פגיעה חמורה בסידרי הבחירות. ואולם, החלטת פסילה הינה החלטה קשה, ואין להורות על פסילת בחירות גם אם היו מעשים או מחדלים שלא-כדין אם אלו לא ירדו לשורשן של הבחירות" (פרשת רשימת אלופאק). מבחן ה"ירידה לשורש העניין" פורש תוך זיקה לתנאי השני לביטול בחירות – השפעה על תוצאות הבחירות: "מידת הסטייה מהוראות החוק המספקת לפסילת הבחירות אינה נקבעת על-פי חומרת הסטייה כשהיא עומדת לעצמה, אלא עליה להיות כזו העלולה להשפיע על תוצאות הבחירות במקרה ספציפי" (פרשת נאסר, פסקה 6; ראו גם פרשת מרעי, פסקה 11). קביעה זו מבוססת על ההבחנה בין "החובה למלא אחר כל הוראות החוק, קלות כחמורות, מלכתחילה, לבין השיקולים שיש להחיל בבחינת חוקיותן וכשרותן של בחירות בדיעבד, שאז שומה על בית המשפט לבדוק גם אם הליקוי המשמש עילה לערעור הבחירות עלול להשפיע על התוצאות" (פרשת רביץ, פסקה 9, בהסתמך על פסק הדין בבג"ץ 149/55 ברוידא נ' יחיה, פ"ד י(1) 573, 583 (1956); וראו גם פרשת חדד, פסקה 7). 26. המונח "מקום בטוח" המופיע בסעיף 95 לחוק הבחירות אינו מוגדר בחוק עצמו. בענייננו כאמור, על פי ההנחיות של המפקח על הבחירות, יש לשמור את חומר הבחירות במקום בטוח כך שרק למנהל הבחירות תהיה גישה אליו. המדינה הסכימה בדיון שלפנינו כי הנחייה זו לא קויימה. אי-שמירת חומר הבחירות ב"מקום בטוח" כקבוע בהנחיות המפקח על הבחירות היא ליקוי בחירות שהרי מדובר בסטייה מסדרי הבחירות במובנם הרחב. עם זאת, אין המדובר בליקוי בחירות היורד לשורש העניין באופן המצדיק את ביטול הבחירות: הסטייה האמורה לא השפיעה על תוצאות הבחירות במקרה שלפנינו, שהרי בית המשפט קבע כממצא עובדתי שלא הוכחה מניפולציה בחומר הבחירות שהיה שמור בארכיב משרד הפנים לאחר יום הבחירות. אף אם נבחן את הדברים בהתחשב בחומרת הסטייה מסדרי הבחירות כשלעצמה (במנותק מן הבחינה התוצאתית הקונקרטית) אין מדובר בסטייה ממשית, כיוון שחומר הבחירות אכן נשמר במוסד ממלכתי, במקום שאינו פתוח לקהל אלא רק לעובדי המדינה, ואף זאת תוך פיקוח ובקרה של שומרי הארכיב. בתנאים אלה אין לראות סטייה ממשית מדרישת המחוקק לשמירת חומר הבחירות ב"מקום בטוח", אף אם אין מדובר בהפרה של ההגדרה המחמירה והאופטימלית הקבועה בהנחיות המפקח על הבחירות. 27. פגמים נוספים שנזכרו בהחלטת בית המשפט קמא אף הם אינם מצדיקים את ביטול הבחירות: טענתו של המבקש ביחס לנפקות הפגם בדבר 16 פתקים בלתי מנוקבים אינה מועילה לו, משקבע בית המשפט המחוזי, ובצדק, כי אפילו ייפסלו קולות אלה, עדיין הפער מכריע לטובת מר הזימה. טענתו הנוספת של המבקש ביחס להתנהגותו של מר חסן אף היא אינה מועילה לו, שכן המדובר בטענות התוקפות ממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות של בית המשפט קמא. אין בהן כל שאלה משפטית המצדיקה מתן רשות ערעור. על פי ממצאיו של בית המשפט יותר סביר שדווקא דורשי טובתו של המבקש, מר משלב, הם שהביאו למר חסן את הפתקים שנמצאו במעטפה, פתקים שאין מקורם בחומר הבחירות. 28. אשר לתנאי השני לביטול בחירות – כי היה בליקוי כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, קיימת מחלוקת בבית משפט זה ביחס לטיבו של המבחן ההסתברותי הדרוש להוכחת תנאי זה (ראו פרשת רביץ, פסקה 11 לפסק דינו של השופט ש' לוין; פרשת פרומר, פסקאות 15 ו-17 לפסק דינו של הנשיא ברק; רע"א 7037/05 סלים נ' ח'יר, פסקה 6 לפסק דינו של השופט לוי, ופסק דינה של השופטת חיות (לא פורסם, 26.1.2006)). משהגעתי למסקנה כי אין מדובר בליקוי בחירות היורש לשורש הבחירות, ומשקבע בית המשפט כי בפועל לא הוכחה מניפולציה בחומר הבחירות שהיה בה כדי להשפיע על תוצאות הבחירות, איני נדרשת להכרעה בין מבחנים אלה. 29. המסקנה היא כי אין מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט שקבע את תוצאת הבחירות על פי פרוטוקול ועדת הקלפי שנערך ביום הבחירות (שהוא כאמור תקין) בניכוי פתקי ההצבעה הפסולים שנמצאו בבדיקות פתקי ההצבעה בכתב יד, עליהן הורה בית משפט זה בהחלטתו מיום 5.1.2009. חמישים ושניים פתקי הצבעה אלה, לטובת מר משלב, הם אכן קולות פסולים על-פי סעיף 7(ג)(11) לחוק בחירת ראש הרשות. אין בממצאים שקבע בית המשפט קמא ביחס לאופן שמירת חומר הבחירות כדי למנוע פסילת קולות אלה. חומר הבחירות שהיה מונח במשרד הפנים שלא על פי הנחיות המפקח על הבחירות הוא, לפי קביעותיו של בית המשפט המחוזי, חומר אותנטי המשקף את פתקי ההצבעה שהונחו בקלפיות. חומר בחירות אותנטי זה, כשמופעלים עליו כללי הפסילה המחייבים בדיני הבחירות, מחייב היפוך התוצאה דהיינו זכייתו של מר הזימה בבחירות. העובדה שחומר הבחירות לא נשמר על-פי ההנחיות של המפקח על הבחירות, אינה צריכה למנוע, בנסיבות עניין זה, את היפוך התוצאה, משקבע בית המשפט כי לא הוכח שהיתה מניפולציה בחומר הבחירות המקורי. אכן, מר משלב, עליו היה מוטל נטל ההוכחה להוכחת הנטען על ידו, לא הציג תשתית ראייתית מספקת להוכחת מניפולציה או "טיפול" בחומר הבחירות. על כן, אין מקום להתערבותנו בפסק דינה של הערכאה הראשונה. 30. בשולי הדברים, ואולי לא בשוליהם: המפקח על הבחירות הוציא הוראות בעניין שמירת חומר הבחירות. במקרה זה לא נשמרו ההוראות, מה שנתן פתח לטענות מטענות שונות. מכך יש להפיק לקחים, ויש לדאוג בכל אתר ואתר לסידורים טכנים נאותים שיאפשרו שמירה על חומר הבחירות, באופן שלזרים לרבות עובדי משרד הפנים שאינם מורשים, לא תהא גישה אליו. 31. לא מן המותר להעיר: ממצאיו של בית המשפט המחוזי נקבעו, כך עולה מפסק הדין, לפי מאזן ההסתברות. ככל שחקירת משטרה תגלה ממצאים שיש בהם כדי לשנות את התשתית העובדתית שקבע בית המשפט המחוזי בפסק דינו, ששימשה בסיס גם לפסק דיננו זה, קיימת אפשרות שניתן יהיה לפתוח את העניין מחדש בפניה לבית המשפט המחוזי (ראו: רע"א 83/94 חרזאללה נ' פקיד הבחירות למועצה המקומית זמר, פ"ד מט(3) 793, פסקה 8 לפסק דינו של השופט גולדברג (1994); רע"א 1098/99 עאסי נ' ועדת הבחירות לשנת 1998 בכפר פסוטה, פסקה 4 להחלטתה של השופטת שטרסברג-כהן (לא פורסם, 29.7.1999); רע"א 374/94 סעיד נ' פקיד הבחירות לבחירות בכפר יאסיף, פסקה 4 לפסק דינו של השופט אור (לא פורסם, 9.2.1994)). 32. הערעור נדחה. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ב אדר, תשס"ט (18.3.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09018370_C03.doc עע מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il