עמימה גנות נ. ורד כהן

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 1832/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערת: עמימה גנות נ ג ד המשיבות: 1. ורד כהן 2. נציגות הבית המשותף ברחוב קדושי קהיר 15 ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון, א' שלומאי, מיום 20.2.2023 בתיק 4/428/2019. בשם המערערת: עו"ד דוד ששון פסק-דין ערעור על החלטת המפקח על רישום המקרקעין בחולון (א' שלומאי; להלן: המפקח) מיום 20.2.2023 בתיק 4/428/2019 (להלן: ההליך) שלא לפסול עצמו מלדון בעניינה של המערערת. בשנת 2019 הגישה המשיבה 1 (להלן: המשיבה) את התביעה נושא הערעור דנן נגד המערערת, ובה נטען כי המקור לרטיבות שהתגלתה בדירת המשיבה הוא בדירתה של המערערת הממוקמת מעליה. המפקחת ד' קציר-ברין שדנה בתביעה באותה עת הורתה על מינוי המומחה מר צבי רון (להלן: המומחה) לצורך בחינת מקור הרטיבות. המומחה סבר כי יש לבצע בדיקה של מרפסת המערערת, במסגרתה תוצף המרפסת במים במשך מספר ימים (להלן: בדיקת ההצפה). המערערת סירבה לקיים את בדיקת ההצפה ובעקבות זאת ניתן פסק דין נגדה ביום 11.4.2021. המערערת עתרה לביטול פסק הדין, וביום 2.9.2021 התקיים בפני המפקח דיון בהליך, שאוחד בינתיים עם תביעה נוספת שהגישה המשיבה נגד נציגות הבית המשותף. בתום הדיון הוחלט, בהסכמת הצדדים, על ביטול פסק הדין מיום 11.4.2021, וזאת בכפוף לכך שהמערערת תישא בעלויות המומחה והבדיקות מטעמו, ככל שיהיה בכך צורך. בהמשך לכך, הורה המפקח על חידוש מינויו של המומחה, אך המערערת הוסיפה לעמוד בסירובה לבצע את בדיקת ההצפה בדירתה והגישה בקשות לביטול מינוי המומחה, בין היתר, בטענה כי בדיקת ההצפה אינה חוקית. בהחלטות מיום 24.3.2022 ומיום 17.5.2022 נדחו בקשות אלה. ערעור שהגישה המערערת על החלטת המפקח מיום 24.3.2022 נדחה תוך חיוב המערערת בהוצאות, לאחר שהתקיים דיון הוכחות במסגרתו נחקר המומחה וכן מומחה נוסף מטעם המערערת (עש"א (מחוזי ת"א) 33572-04-22 גנות נ' כהן (31.10.2022)). המערערת ביקשה לדחות את ביצוע בדיקת ההצפה לחודש מאי 2023, לאחר עונת הגשמים, אך לאחר שהתקבלה התייחסות המומחה לבקשה, הורה המפקח ביום 23.11.2022 על ביצוע הבדיקה בתוך 45 ימים. 2. לאחר שניסיונות נוספים לתאם מועד בדיקה לא נשאו פרי, הגישה המשיבה בקשה לפי פקודת בזיון בית משפט וביקשה לקיים דיון בפני המפקח נוכח היעדר שיתוף הפעולה מצד המערערת. בהחלטה מיום 14.2.2023 קבע המפקח כי יתקיים דיון בבקשת המשיבה לפי פקודת בזיון בית משפט והורה לה לצרף תצהיר לבקשתה. תצהיר זה הוגש על ידי המשיבה ביום 16.2.2023, ובצידו בקשה כי המערערת תתייצב בעצמה לדיון שיתקיים לפי פקודת בזיון בית משפט. בו ביום נעתר המפקח לכך וקבע כי המערערת תתייצב לדיון. 3. ביום 20.2.2023 הגישה המערערת בקשה לפסילת המפקח מלדון בהליך, בה צוין כי החלטות המפקח מתעלמות מטענות המערערת ומאמצות את עמדת המשיבה "באופן אוטומטי", ללא כל נימוק. בפרט צוין בבקשה, שנתמכה בתצהיר בנה של המערערת, כי ההחלטה להורות למערערת להתייצב לדיון חרף מצבה הסיעודי מעידה על משוא הפנים נגדה. בקשת הפסלות האמורה נדחתה על ידי המפקח ביום 20.2.2023. בהחלטתו ציין המפקח כי הבקשה מבוססת על החלטות שניתנו בתיק שאינן לשביעות רצונה של המערערת ולגבי חלק מהן היא אף מימשה את זכות הערעור הנתונה לה. טיעונים אלה, כך קבע המפקח, אינם מהווים עילה לפסילה ומקומם בהליכי ערעור. אף לגופם של דברים הבהיר המפקח כי אינו סבור שיש בהחלטות שצוינו בבקשת המערערת "שמץ של חשש למשוא פנים כלפי מי מהצדדים", וזאת בשים לב לכך שמדובר בהחלטות שנוגעות לניהול ההליך ולקידומו. 4. מכאן הערעור שלפניי, בו שבה המערערת וטוענת כי התנהלות המפקח מעידה על משוא פנים "ברור ובולט", שבא לידי ביטוי בהחלטות בלתי מנומקות נגד המערערת מאז שהחל לדון בהליך. כן צוין כי בתצהיר שצורף על ידי המשיבה, אשר נועד לתמוך בבקשתה לפי פקודת בזיון בית משפט, נאמר באופן אגבי כי המערערת נצפתה עולה במדרגות לדירתה אך לאחרונה ומשכך יש להורות על התייצבותה לדיון. לשיטת המערערת, על סמך אמירה בלתי מבוססת זו החליט המפקח לזמן את המערערת לדיון בפניו, מבלי שביקש את התייחסותה לדרישה זו, וזאת אף שהיה מודע לכך שהיא נתונה במצב סיעודי. עוד נטען כי ההחלטה לזמן את המערערת לדיון אינה ניתנת לערעור על פי הדין; כי עצם התייצבות המערערת לדיון עשוי לגרום לה נזק בלתי הפיך; וכי יש בהחלטה זו כדי ללמד על היחס השלילי של המפקח כלפי המערערת. המערערת מוסיפה כי המפקח אף נמנע מלהתייחס לסוגיה זו בהחלטה נושא הערעור דנן. 5. עיינתי בערעור על נספחיו, ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענות המערערת נוגעות כולן להחלטות המפקח באשר לאופן ניהול ההליך. החלטות אלה – לרבות ההחלטה בעניין התייצבות המערערת לדיון – הן החלטות דיוניות מובהקות שאין בהן כדי להקים עילת פסלות (ראו: ע"א 7913/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (31.12.2020)). כבר נפסק כי הפעילות השיפוטית כשלעצמה תקים עילת פסלות במקרים חריגים בלבד (ע"א 984/22 פלוני נ' הגלריה בברנר בע"מ, פסקה 14 (13.4.2022)), ואיני סבורה כי ענייננו נמנה עם מקרים אלה. גם לגופם של דברים לא מצאתי כי החלטות המפקח מלמדות על קיומו של חשש ממשי למשוא פנים שיש בו כדי למנוע ממנו מלשבת בדין, בהתאם לסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לא למותר לציין כי ככל שקיימות נסיבות שלא הוצגו בפני המפקח באשר לקושי של המערערת להתייצב לדיון, פתוחה הדרך בפני המערערת להציגן במסגרת בקשה מתאימה שתוגש בהליך. 6. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ג באדר התשפ"ג (‏16.3.2023). ה נ ש י א ה _________________________       מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1