פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 1825/16 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1825/16 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט א' שהם כבוד השופטת ע' ברון המערער: ישראל פריד נ ג ד המשיבה: התעשייה האווירית לישראל בע"מ ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ד"ר ע' מודריק) בה"פ 32464-03-13 מיום 15.1.2016 תאריך הישיבה: ה' בכסלו התשע"ח (23.11.2017) בשם המערער: בעצמו בשם המשיבה: עו"ד יונתן פייגין פסק-דין השופט ע' פוגלמן: 1. לפנינו ערעור על פסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' סגן הנשיא ד"ר ע' מודריק) מיום 15.1.2016 שבגדרו נדחתה על הסף תובענה שהגיש המערער, שעניינה בבקשתו לביטול פסק דין משנת 1996. בתמצית, המערער הוא עובד לשעבר במשיבה. בין הצדדים נסוב סכסוך שעניינו זכויות הבעלות בידע הטכנולוגי הקשור למשגר הלוויינים "שביט" והלוויין "אופק". ביום 10.11.1996 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת ש' סירוטה) – בין היתר – כי זכויות הבעלות בבקשות לרישום פטנט שהגיש המערער, כמו גם בפטנט אמריקני שנרשם על שמו, הן של המשיבה. עם זאת חייב בית המשפט את המשיבה בתשלום ההוצאות הממשיות שהוציא המערער בקשר לרישום הפטנט; וכמו כן בתשלומים נוספים (להלן: פסק הדין הראשון). ערעור שהגיש המערער על פסק הדין נדחה על ידי בית משפט זה (הנשיא א' ברק, והשופטים י' אנגלרד וא' ריבלין) ביום 21.8.2000 (ע"א 8730/96 פריד נ' התעשיה האוירית בישראל בע"מ, פ"ד נה(3) 49 (2000)). 2. כעבור שנים, הגיש המערער בקשה לביטול פסק הדין הראשון. זו נדחתה על הסף, כאמור ברישה הדברים. בית המשפט מצא לדחות את טענותיו של המערער אשר לקיומן של ראיות חדשות שמוכיחות – לטענתו – כי המשיבה הונתה את בית המשפט המחוזי שדן בפסק הדין הראשון. נקבע כי, בשים לב לאמת המידה המצמצמת הנהוגה בבחינת בקשה לביטול פסק דין, לא עלה בידי המערער להציג "ראיות ממשיות חדשות" או "ראיות שיכולות לחתור מתחת לפני ההנחות ותכליות הבירור שבית המשפט המחוזי ראה לנגדו". בנתון לכך הוטעם כי ניתן לאמץ את עמדת המשיבה במלואה, ועל יסודה לדחות את התובענה. 3. על פסק דין זה הוגש הערעור שלפנינו. לדברי המערער – שאינו מיוצג – לאחר פסק הדין הראשון נמצאו על ידו ראיות חדשות המוכיחות – לדבריו – כי המשיבה זייפה פרוטוקולים והונתה, ביודעין, את בית המשפט המחוזי. לשיטתו, יש בראיות אלו כדי להפוך את תוצאת פסק הדין הראשון. המשיבה מנגד סומכת ידיה על פסק הדין של בית המשפט המחוזי. לדבריה, אין מדובר בראיות חדשות, שלא ניתן היה להציג בהליכים הקודמים. ממילא, נטען כי אין בהן כדי להוכיח את טענות המערער בדבר מרמה או הונאה, ואין בהן כדי להביא לקבלת טענותיו אשר לזכויותיו בידע הטכנולוגי נושא ההליך דנן. 4. לאחר שעיינו בכתבי הטענות ושמענו את הצדדים בדיון שהתקיים לפנינו הגענו לכלל מסקנה כי אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין של בית המשפט המחוזי; כי הממצאים שנקבעו בפסק הדין תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע; וכי אין בפסק הדין טעות שבחוק המצדיקה את התערבותו של בית משפט זה. בית המשפט המחוזי מצא לדחות את התובענה לאחר שעמד בפירוט על הראיות החדשות הנטענות על ידי המערער, ולא מצאנו כי נפלה טעות במסקנתו. בנתון לכל האמור החלטנו לדחות את הערעור בהתאם לסמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. הערעור נדחה אפוא. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ט' בכסלו התשע"ח (‏27.11.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16018250_M12.doc דצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il