פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1818/23

דן נ' ביטוח לאומי ואח'

העותר ביקש להכיר באירוע מוחי שעבר כבתאונת עבודה עקב אירוע חריג בעבודה בתקופת הקורונה, ועתירתו נדחתה על ידי בתי הדין לעבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?
תאריך פרסום 04/05/2023 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1818/23 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה תאונת עבודה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) דן נגד ביטוח לאומי ואח'. הקיצור "נ׳" שבשם התיק = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להכיר באירוע מוחי שעבר כבתאונת עבודה עקב אירוע חריג בעבודה בתקופת הקורונה, ועתירתו נדחתה על ידי בתי הדין לעבודה.
החלטת בית המשפט נדחה על הסף (פרוצדורלית) — ההליך נדחה ללא דיון לגופו, מסיבה פרוצדורלית (למשל חוסר סמכות או איחור).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1818/23

דן נ' ביטוח לאומי ואח'

העותר ביקש להכיר באירוע מוחי שעבר כבתאונת עבודה עקב אירוע חריג בעבודה בתקופת הקורונה, ועתירתו נדחתה על ידי בתי הדין לעבודה.

נדחה על הסף (פרוצדורלית) ?

סיכום פסק הדין

העותר ביקש להכיר באירוע מוחי שעבר כבתאונת עבודה, בטענה כי הלחץ והחרדה שחווה כעובד חיוני בתקופת הקורונה מהווים 'אירוע חריג'. תביעתו נדחתה בבית הדין האזורי לעבודה, וערעורו לבית הדין הארצי נדחה אף הוא, לאחר שנקבע כי לא הוכח אירוע חריג ספציפי. העותר הגיש עתירה לבג"ץ בטענה כי בית הדין האזורי טעה בהערכת מהימנותו. בג"ץ דחה את העתירה על הסף, בקובעו כי הוא אינו משמש כערכאת ערעור על בתי הדין לעבודה, וכי המקרה אינו מעלה סוגיה עקרונית או טעות משפטית מהותית המצדיקה התערבות חריגה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' מינץ, י' כשר, ר' רונן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלמה דן

נתבעים

  • ביטוח לאומי
  • בית הדין הארצי לעבודה
  • בית הדין האזורי לעבודה

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר טען כי החרדה שחש כעובד חיוני בתקופת הסגר מהווה אירוע חריג בעבודה.
  • העותר טען כי בית הדין האזורי טעה בהתרשמותו ממהימנותו וכי הושפל על ידו.
טיעוני ההגנה
  • העותר לא הצליח להוכיח התרחשות של אירוע חריג ספציפי בעבודתו.
  • בית הדין הארצי קבע כי גם אם נפלה שגגה נקודתית בפסק הדין של בית הדין האזורי, אין בה כדי לשנות את התוצאה.
מחלוקות עובדתיות
  • האם האירוע המוחי נגרם כתוצאה מאירוע חריג בעבודה.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עב"ל 9550-09-22
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית הדין הארצי לעבודה

תגיות נושא

  • תאונת עבודה
  • אירוע מוחי
  • אירוע חריג
  • בג"ץ

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

טענות מנהליות

פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1818/23 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט י' כשר כבוד השופטת ר' רונן העותר: שלמה דן נ ג ד המשיבים: 1. ביטוח לאומי 2. בית הדין הארצי לעבודה 3. בית הדין האזורי לעבודה עתירה למתן צו על תנאי על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (השופטת ל' גליקסמן) מיום 19.1.2023 בעפ"א 9550-09-22 בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ד' מינץ: עתירת העותר מופנית נגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 19.1.2023 בעב"ל 9550-09-22 אשר דחה את ערעור העותר על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה נצרת מיום 26.7.2022 בב"ל 37605-09-21. תביעת העותר להכרה באירוע מוחי שעבר בחודש אפריל 2020 כתאונת עבודה אשר נגרמה כתוצאה מ"אירוע חריג" בעבודה, נדחתה על ידי בית הדין האזורי לעבודה. בפסק הדין נקבע כי העותר לא הצליח להוכיח התקיימות "אירוע חריג" שאירע בסמוך ליום שבו עבר אירוע מוחי, תוך שנדחתה טענתו כי החרדה שחש בתקופת התפשטות מגפת הקורונה, כעובד חיוני אשר נדרש לעבוד בזמן הסגר, עולה כדי "אירוע חריג" כאמור. ערעור שהגיש העותר לבית הדין הארצי, נדחה. הובהר כי חרף העובדה שנפלה שגגה מסוימת בפסק דינו של בית הדין האזורי, אשר זקף לחובת העותר טענה מטענותיו ומצא בה כמצביעה על היעדר מהימנות, אין מדובר בשגגה שיש בה כדי לשנות מפסק הדין. הודגש כי העותר בערעורו שב ופירט על אודות המתח שבו היה שרוי לאורך התקופה בה נדרשת לעבוד בתקופת הסגר, אך לא הצביע על אירוע ספציפי חריג שאירע בעבודתו. מכאן לעתירה שלפנינו, אשר בה, ככל שניתן להבין, מלין העותר על כך ש"הושפל" על ידי בית הדין האזורי אשר נתפס לכלל טעות בסברו כי מדובר באדם שאינו דובר אמת. התרשמות זו, לטענת העותר, הביאה למתן פסק דין שגוי נגדו. דין העתירה להידחות על הסף. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על פסקי דין של בתי הדין לעבודה. התערבותו תיעשה במקרים חריגים ונדירים בלבד בהם נפלה בפסק הדין טעות משפטית מהותית בסוגיה עקרונית בעלת השלכות רוחב, ובהתקיים נסיבות שבהן שורת הצדק מחייבת התערבות שיפוטית (ראו למשל לאחרונה: בג"ץ 175/23 בן מאיר נ' סגן נשיאת בית הדין הארצי לעבודה, כבוד השופט אילן איטח, פסקה 5 (19.2.2023); בג"ץ 2378/23 תרים נ' מוסד לביטוח לאומי, פסקה 3 (23.4.2023)). המקרה שלפנינו אינו בא בגדרם של אותם מקרים חריגים, ואף רחוק מכך. בית הדין האזורי, כמו גם בית הדין הארצי, יישמו בפסקי דינם את ההלכה הדורשת הוכחת התרחשות "אירוע חריג" על מנת להכיר באירוע מוחי כתאונת עבודה (ראו למשל: בג"ץ 3523/04‏ למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פסקה 4 (29.4.2004)). העותר לא הצביע ולוּ על ראשית ראיה (כלשונו של בית הדין האזורי) על התרחשותו של "אירוע חריג" בעבודה. בית הדין הארצי אכן הצביע על טעות נקודתית בפסק דינו של בית הדין האזורי, בנוגע להתרשמותו מהגרסאות השונות שהעלה העותר, אולם קבע כי בכך אין כדי להשפיע במאומה על תוצאת פסק הדין. לא מצאתי כי נפלה כל טעות משפטית מהותית שהצדק מחייב תיקונה, וגם לא נטען כי מדובר בסוגיה עקרונית. דין עתירת העותר אפוא, להידחות. ניתן היום, ‏י"ג באייר התשפ"ג (‏4.5.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 23018180_N04.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il