עד כאן צעירים למען ישראל (ע"ר) ואח' נ' היועץ המשפטי לממשלה ואח'

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1814/20 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט י' אלרון העותרים: 1. עד כאן - צעירים למען ישראל 2. הביטחוניסטים 3. האלוף (במיל') גרשון הכהן 4. תא"ל (במיל') אמיר אביבי 5. תנ"צ (בדימוס) דובי יונג 6. נצ"מ (בדימוס) אבי טרר 7. סא"ל (במיל') מיכאל יגאל מימון נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. ארגון שוברים שתיקה 3. שגרירות בריטניה בישראל 4. שגרירות בלגיה בישראל 5. שגרירות הולנד בישראל 6. שגרירות האיחוד האירופי בישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרים: עו"ד שלמה צפורי; עו"ד אורי צפורי   בשם המשיב 1: עו"ד נחי בן אור; עו"ד יונתן קרמר   בשם המשיבה 2: עו"ד מיכאל ספרד; עו"ד אלון ספיר פסק-דין השופט מ' מזוז: עתירה זו מכוונת נגד החלטת המשיב 1, היועץ המשפטי לממשלה, מיום 4.2.2019, במסגרתה נדחה ערר שהגישה העותרת 1 (להלן: העותרת) על החלטת המשיב שלא לפתוח בחקירה נגד המשיבה 2 (להלן: המשיבה) בעקבות תלונה שהגישה נגדה העותרת למשטרת ישראל, בטענה כי המשיבה מבצעת עבירות "ריגול חמור". בעתירה מצוין כי בשנים 2015-2014 נשלחו מטעם העותרת תחקירנים סמויים במטרה לבדוק את טיב פעילות המשיבה, אשר נוהגת לאסוף עדויות אודות שירותם הצבאי של חיילים משוחררים מצה"ל. ביום 28.2.2016 הגישה העותרת תלונה במשטרה, בה טענה כי מממצאי בדיקתה עולה כי המשיבה מחזיקה במידע רגיש ומסווג בהיקף נרחב באשר לפעילות צה"ל, בניגוד לדין, עובדה המבססת חשד ממשי לביצוע עבירות ריגול על ידה ומצדיקה פתיחה בחקירה פלילית נגדה. בשל רגישות הנושא, הועברה התלונה לטיפול פרקליטות המדינה, תחת הנחייתו של פרקליט המדינה. לשם הערכת התלונה והחומרים שצורפו לה, הועברו החומרים לבחינתם של גורמי הביטחון הרלבנטיים בצה"ל ובשב"כ. מסקנתם של גורמי הביטחון הייתה כי מדובר בחומרים שסיווגם הביטחוני הוא לכל היותר "שמור", וכי החומרים שמפרסמת המשיבה באופן שגרתי אינם חורגים מנהלי הצנזורה הצבאית ודומים לאלו המפורסמים בכלי התקשורת. ביום 22.2.2017, על רקע מסקנות גורמי הביטחון ובתום הליך הבחינה שנערך, החליטה ראש תחום פלילי בפרקליטות המדינה, על דעתו של פרקליט המדינה, שלא להורות על פתיחה בחקירה פלילית, ובין היתר צוין כי - "5. לאחר עיון בתלונה שבסמך ובחומר שצורף לה, ולאחר קבלת התייחסויותיהן של הרשויות הרלבנטיות, באתי לכלל מסקנה, על דעתו של פרקליט המדינה, כי אין מקום להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד ארגון 'שוברים שתיקה'. 6. לא הובאה בפנינו כל ראיה לפיה ארגון 'שוברים שתיקה' פרסם מידע מסווג ורגיש. אף לא ידוע לנו על מקרה שבו פרסם הארגון מידע סודי שהוא מחזיק ברשותו מבלי שהתקבל תחילה אישור מטעם הצנזורה הצבאית. לפיכך, ואף בהנחה כי יש ברשות הארגון מידע אשר הוא איננו מוסמך להחזיק בו - נראה כי אין עניין ציבורי בפתיחה בחקירה פלילית. 7. אשר למידע שקיבלו נציגי הארגון מהחיילים המשוחררים שנשלחו על ידי ארגון 'עד כאן' - מידע זה נבחן, ובחוות דעת מטעמם של הגורמים הרלבנטיים במערכת הביטחון נמצא כי מדובר במידע בסיווג 'שמור', לכל היותר. 8. כמו כן, לא נמצאה כל ראיה לפיה ארגון 'שוברים שתיקה', או פעילים מטעמו, מסרו מידע מסווג לידיעתם של גורמים מחוץ לישראל." עוד הובהר בהחלטה כי אף שבתיעוד שצורף לתלונה נראו נציגי המשיבה כשהם שואלים את המרואיינים שאלות באשר לפרטים מבצעיים משירותם, פרטים אותם קשה לקשור למטרותיה המוצהרות של המשיבה, לא ניתן לשלול את הסברי המשיבה לפיהם מטרת השאלות היא בחינת מהימנות העדות, וממילא לא נמצא כי התנהלות זו מצדיקה להורות על פתיחת חקירה פלילית. ביום 23.3.2017 הגישה העותרת ערר על החלטה זו, בעטיו נערכו מספר חוות דעת מקיפות על ידי גורמים בפרקליטות המדינה. ביום 4.2.2019 דחה היועץ המשפטי לממשלה את הערר, משמצא כי בדין התקבלה החלטת פרקליטות המדינה שלא לפתוח בחקירה פלילית, מן הטעמים שפורטו, שהיו מקובלים אף עליו. מכאן העתירה שלפנינו, בה נטען כי ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית ניתנה בחוסר סמכות והיא בלתי סבירה באופן קיצוני, בשים לב לחומרים שצורפו לתלונה מהם עולה חשד לאיסוף שיטתי והחזקה של מידע ביטחוני מסווג, המקים ענין לציבור בבירור התלונה על דרך של פתיחה בחקירה. מנגד, עמדת המשיבים היא כי אין עילה להתערבות בשיקול דעתו המקצועי של היועץ המשפטי לממשלה, אשר דחה את הערר לאחר ביצוע הליך בדיקה מעמיק, במסגרתו התקבלה התייחסותם של גורמי הביטחון הרלבנטיים ונשקלו כל השיקולים הרלבנטיים. לאחר עיון, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. כידוע, נוכח שיקול דעתן הרחב המסור לרשויות אכיפת החוק בבואן להחליט האם לפתוח בחקירה פלילית, וביתר שאת כאשר מדובר בהחלטות היועץ המשפטי לממשלה, בית המשפט הגבוה לצדק ייטה שלא להתערב בשיקול הדעת האמור אלא במקרים חריגים ביותר (ראו בין רבים: בג"ץ 6410/14 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' פרקליט המדינה, פסקאות 71-69 (4.2.2015); בג"ץ 8924/18 התנועה לטוהר המידות נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 15 (28.2.2019); בג"ץ 8236/19 גבאי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 19 (31.5.2020)). המקרה דנן אינו בא בגדרי מקרים חריגים אלו. ההחלטות שלא לפתוח בחקירה פלילית נגד המשיבה התקבלו על ידי הגורמים הבכירים ביותר במערך התביעה - ראש תחום פלילי בפרקליטות המדינה, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה - לאחר ביצוע שתי בדיקות נפרדות בהן נבחנו טענות העותרים באופן מעמיק ויסודי, לרבות על דרך של היוועצות עם גורמי הביטחון הרלבנטיים אשר חיוו דעתם באשר לחומר שאספה העותרת. בסופו של תהליך מורכב זה נמצא כי אין מקום לפתיחה בחקירה פלילית נגד המשיבה, כמפורט בהחלטה מיום 22.2.2017. לא מצאתי כי בנימוקים שפורטו בהחלטות ובתוצאה אליה הגיעו גורמי התביעה האמורים נפל פגם חמור היורד לשורשו של ענין ואשר מצדיק את התערבותו החריגה של בית משפט זה. 10. העתירה נדחית אפוא. בנסיבות הענין לא יהא צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ד בתשרי התשפ"א (‏12.10.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 20018140_B09.docx לג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1