תיאטרון גלבוע נ. החשב הכללי

10 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בעניינים מינהליים עע"מ 18/23 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר המערער: תיאטרון גלבוע נ ג ד המשיבים: 1. החשב הכללי 2. ועדת התמיכות של מנהל התרבות במשרד התרבות והספורט 3. שרת התרבות והספורט 4. שר האוצר 5. היועץ המשפטי לממשלה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (השופט א' רון), מיום 31.10.2022, ב-עת"מ 24556-02-22 תאריך הישיבה: כ"א בכסלו התשפ"ד (04.12.2023) בשם המערער: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבים: עו"ד ערין ספדי פסק-דין השופט י' כשר: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים (השופט א' רון) מיום 31.10.2022, בעת"מ 24556-02-22. בפסק הדין נדחתה העתירה המנהלית שהגיש המערער, תיאטרון גלבוע (להלן: התיאטרון) נגד החלטת המשיבים שלא לשלם לו כספי תמיכה להם הוא זכאי, לטענתו, עבור השנים 2019 ו-2021. רקע הדברים בתמצית במרכז ההליך דנן עומדות שתי בקשות שהגיש התיאטרון למשיבה 2, ועדת התמיכות של מנהל התרבות במשרד התרבות והספורט (להלן: ועדת התמיכות), לקבלת כספי תמיכה המוענקים ל"קבוצות תיאטרון" הפועלות בתחום תיאטרון הפרינג', לשנות התקציב 2019 ו-2021. כספי תמיכה כאמור מוענקים מתוך תקציב הממשלה המוקצה למשרד התרבות והספורט (להלן: משרד התרבות), המיועד בחלקו לתמיכה ב"מוסדות ציבור". הקריטריונים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות בתחום תיאטרון הפרינג', גובשו בהתאם להוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 וסעיף 3(4) לחוק התרבות והאמנות, התשס"ג-2002 (להלן: חוק התרבות); ומפורסמים במסמך מטעם שר התרבות (להלן: מסמך המבחנים). בהתאם לנהלים שפורסמו בשנת 2006, תמיכות משרד התרבות בתחום הרלוונטי נחלקות לארבע קטגוריות: (1) מענקים עבור קבוצות תיאטרון; (2) מענקים עבור פרויקטים הפקתיים; (3) מענקים עבור יוזמות לקידום התיאטרון; (4) מענקים למרכזי פרינג'. לכל אחת מהקטגוריות הנ"ל נקבעו מבחנים שונים במסמך המבחנים. אין חולק שעל אותם מבחנים נמנה גם מבחן שלפיו על מבקש התמיכה להיות "בעל רמה אמנותית נאותה". בחינת בקשות של מוסדות ציבור לפי מבחנים אלו מוטלת על ועדת התמיכות. לצד ועדת התמיכות פועל "המדור המקצועי לתאטרון פרינג' ולקבוצות, פרויקטים הפקתיים, ויוזמות בתחום התאטרון" (להלן: המדור או מדור הפרינג'). מדור הפרינג' הוקם מכוח סעיף 10 לחוק התרבות, ומהווה ועדת משנה לצורך מתן יעוץ לוועדת התמיכות, בכל הקשור ליישום ההיבטים המקצועיים של מבחני התמיכה. עבור שנת התקציב 2019, התיאטרון הגיש מספר בקשות לקבלת תמיכה, לפי כל אחת מארבע קטגוריות המענקים המנויות לעיל. עבור שנת 2021, הגיש התיאטרון בקשה לקבל כספי תמיכה בקטגוריית "קבוצות תיאטרון". אולם, בקשות התיאטרון לקבלת מענקים בקטגוריית "קבוצות תיאטרון" עבור השנים 2019 ו-2021 נדחו על ידי ועדת התמיכות – ודחיות אלו הן שעומדות בבסיס ההליך דנן. להלן אעמוד על ההשתלשלות העובדתית הרלוונטית ביתר פירוט: כאמור, התיאטרון הגיש מספר בקשות לקבלת תמיכות עבור שנת התקציב 2019. ביום 8.7.2019 נדחו בקשותיו הנ"ל, בנימוק כי התיאטרון לא עמד במועדים להגשת המסמכים הנדרשים עבור בחינת הבקשה, כפי שנקבעו בנוהל הרלוונטי לעניין זה (מכונה "נוהל תמיכות"). כנגד החלטה זו של ועדת התמיכות הגיש התיאטרון עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (עת"ם 9253-09-19); ובמסגרת זו הסכימו הצדדים כי ההחלטה מיום 8.7.2019 תבוטל וכי בקשת התיאטרון להגשת המסמכים באיחור תועבר לבחינת הגורמים הרלוונטיים באגף החשב הכללי (להלן: החשכ"ל). כך אכן היה, וביום 24.12.2019 נמסרה לתיאטרון החלטת אגף החשכ"ל לדחות את הבקשה, מאחר שעל פי נוהל התמיכות לא ניתן היה לצרף מסמכים לבקשה לקבלת תמיכות לאחר יום 28.2.2019. כאן המקום לציין כי בצד האמור, הועברה פנייתו של התיאטרון לקבלת המלצתו של מדור הפרינג', אשר בישיבה מיום 12.2.2019 החליט שהמלצתו היא שלא לאשר את התיאטרון כ-"קבוצת תיאטרון". נראה כי לאור העמדה לגבי עצם הגשת בקשתו של התיאטרון, נותרה העמדה האמורה כהמלצה פנימית שדבר קיומה לא נמסר לתיאטרון. על רקע הסירוב להיעתר לבקשה להגשת מסמכים באיחור, הגיש התיאטרון, ביום 23.1.2020, עתירה מנהלית נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים (עת"ם 56066-01-20). בהחלטתו מיום 19.5.2020, קיבל בית המשפט המחוזי (השופט א' רון) את העתירה, וקבע כי לאור נסיבות המקרה יש לאפשר לתיאטרון להגיש את המסמכים הנדרשים באיחור. לצד זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי משרד התרבות רשאי להפחית סכומים מגובה המענק שיינתן, ככל שיינתן, בשל האיחור בהגשת המסמכים, בהתאם לשיקול דעתו. הן התיאטרון והן המשיבים מיאנו לקבל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, והגישו ערעור וערעור שכנגד לבית משפט זה (עע"ם 6100/20). בפסק דין מיום 1.6.2021 (השופטים נ' סולברג, י' אלרון ו-י' וילנר), נדחה ערעור המשיבים והתקבל באופן חלקי הערעור שכנגד מטעם התיאטרון (להלן: פסק הדין בערעור). במסגרת פסק הדין בערעור נקבע כי בקשות התיאטרון לשנת 2019 תיבחנה לגופן, וככל שאלו תאושרנה (כולן או חלקן), יקוזז מסכום התמיכה שיעור של עד 15% מהסכום, בהתאם להוראות סעיף 6 לנוהל התמיכות. בהתאם לפסק הדין בערעור, ועדת התמיכות בחנה לגופן את בקשות התמיכה מטעם התיאטרון עבור שנת 2019, וקיימה דיון בעניין ביום 9.8.2021. בסוף החליטה הוועדה לדחות את מרבית בקשות התמיכה, ובהן את הבקשה לפי קריטריון של "קבוצת תיאטרון", ולקבלה ביחס לשתי קטגוריות תמיכה אחרות: מענק למרכז פרינג' ומענק לפרויקט הפקתי (להלן: ההחלטה בעניין שנת 2019). במכתב שנשלח ביום 12.10.2021 מטעם ועדת התמיכות אל ב"כ התיאטרון, בואר כי בקשתו הנ"ל של התיאטרון, לקבלת תמיכה כ"קבוצת תיאטרון", נדחתה על בסיס המלצתו המקצועית של מדור הפרינג' ביחס לרמה האומנותית של התיאטרון. בשנת 2021 הגיש התיאטרון בקשה נוספת לקבלת תמיכה בקטגוריית "קבוצת תיאטרון", עבור שנת תקציב זו. בישיבה של מדור הפרינג' מיום 30.11.2021, קבע המדור כי התיאטרון אינו עומד בקריטריונים המקצועיים-אומנותיים הנדרשים לקבלת תמיכה בקטגוריית "קבוצת תיאטרון". בהתבסס על חוות דעת זו, ביום 20.12.2021 דחתה ועדת התמיכות את בקשת התיאטרון למתן תמיכה לפי הקטגוריה הנ"ל עבור שנת 2021 (להלן: ההחלטה בעניין שנת 2021). שתי החלטות אלו של ועדת התמיכות, ההחלטה בעניין שנת 2019 וההחלטה בעניין שנת 2021, הן שהיו נשוא העתירה במסגרתה ניתן פסק הדין נושא ערעור זה. לשם שלמות התמונה יצויין כי עבור שנת 2020, אושרה תמיכה לתיאטרון במסגרת הסדר חירום שהחיל משרד התרבות עקב משבר מגפת הקורונה, וזאת מבלי שנבחנה עמידה בתנאי סף מקצועיים-אומנותיים (אלא על בסיס תנאים כמותיים בלבד). ההליכים בפני בית המשפט קמא ופסק דינו ביום 10.2.2022 הגיש התיאטרון את העתירה נושא הערעור דנן (עת"ם 24556-02-22), לבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. בעתירתו, טען התיאטרון כי הן ההחלטה בעניין שנת 2019 והן ההחלטה בעניין שנת 2021 ניתנו באופן לא מנומק, וכי דחיית בקשותיו לתמיכה בקטגוריית "קבוצת תיאטרון", על בסיס הרמה האומנותית, מבוססת על שיקול דעת בלתי סביר ונגועה בשיקולים זרים. בעקבות הגשת העתירה הנ"ל, ולאור הטענה שנטענה במסגרתה בעניין העדר הנמקה מספקת, החליטה ועדת התמיכות לשוב ולדון בבקשתו של התיאטרון לקבל תמיכה כ-"קבוצת תיאטרון" ביחס לשנת 2019 (אשר נדחתה, כפי שפורט כבר לעיל, בהחלטה מיום 9.8.2021). בתוך כך, הוחלט על עריכת דיון חוזר במדור הפרינג' אשר בגדרו יועלו על הכתב הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה בעניין שנת 2019, לאחריו תתקבל התייחסות התיאטרון – ובהתאם תינתן החלטה מחודשת מטעם ועדת התמיכות, לאחר הפעלת שיקול דעתה. המשיבים הודיעו על החלטתם זו לתיאטרון ולבית המשפט קמא, בהודעתם מיום 9.3.2022: "בתוך 30 יום תתקיים ישיבה בראשות יו"ר ועדת המשנה לתאטרון פרינג' של המועצה הישראלית לתרבות ואמנות (להלן – המדור), אליה יוזמנו חברי המדור בשנת 2019 אשר השתתפו בדיון על בקשת התמיכה של העותרת בשעתו, שעדיין חברים במדור, בה יועלו על הכתב הנימוקים שעמדו בבסיס המלצת המדור שלא לתמוך בעותרת כקבוצת תאטרון ב-2019. הנימוקים יועברו להתייחסות העותרת. וזו תוכל, לפנים משורת הדין, להתייחס לנימוקי המלצת המדור. לאחר מכן, תדון המשיבה 2 [ועדת התמיכות] בהמלצת המדור המנומקת ובהתייחסות העותרת לדברים, ולאחר שתפעיל את שיקול דעתה תקבל החלטה חדשה בעניינה של העותרת ביחס לשנת התקציב 2019. ככל שהעותרת תבקש לתקוף את ההחלטה לגופה, לאחר עיון בנימוקים, תהא פתוחה בפניה הדרך לעשות כן במסגרת תיקון העתירה דנן, או הגשת עתירה חדשה, בהתאם להחלטת בית המשפט הנכבד. המשיבים סבורים כי הצעה זו תייעל את בירורו הענייני של העניין מושא העתירה באופן ממוקד" (סעיפים 9-5 להודעת המשיבים לבית המשפט קמא, מיום9.3.2022). בית המשפט המחוזי הותיר את העתירה תלויה ועומדת עד סיום מהלך הבחינה מחדש של בקשת התיאטרון לשנת 2019, כאמור בהודעת המשיבים. דיון מחודש כאמור התקיים במדור הפרינג' ביום 28.3.2022 (להלן: הדיון החוזר), במסגרתו נבחנה מחדש התאמתו של התיאטרון לקריטריונים המקצועיים-אומנותיים הנדרשים לשם קבלת תמיכה בתור "קבוצת תיאטרון". בדיון זה השתתפו שתי חברות במדור הפרינג' ושתי נשות מקצוע בתחום התיאטרון (שאינן חברות המדור) אשר השתתפו בדיון שהתקיים ב-12.2.2019 בעניין בקשת התמיכה של התיאטרון לשנת 2019. בדיון המחודש עמד בפני המדור המידע שהוצג בישיבת המדור מיום 12.2.2019; אולם ההחלטה בדבר ההמלצה התקבלה מחדש, באופן מנומק. הדיון החוזר התבסס על החומרים שעמדו בפני המדור בישיבתו מיום 12.2.2019 (ובהם: פגישה עם מנהל התיאטרון, פרופ' עוז, במהלך הדיון; צפייה בפרזנטציה של הפקת התיאטרון בשנת 2018; וצפייה בשתי הצגות של התיאטרון בשנים 2013 ו-2016); ונבחן אופיו האומנותי והמקצועי של התיאטרון. בתום הדיון הגיעו חברי המדור להחלטה כי התיאטרון אינו עומד בתנאים הקבועים בהגדרה של "קבוצת תיאטרון" לשנת תקציב 2019; ובתוך כך נקבע כי התיאטרון אינו עומד ברמה האמנותית-מקצועית הנדרשת. בעקבות זאת, ביום 20.4.2022 הגיש התיאטרון, לוועדת התמיכות, את התייחסותו לדיון החוזר במדור הפרינג'. במסגרת זו טען התיאטרון, בעיקרו של דבר, כי הניסיון לקיים דיון חוזר על בסיס דיון שהתקיים כשנתיים קודם לכן הינו פסול. ביום 8.6.2022, קיבלה ועדת התמיכות החלטה מחודשת בבקשת התיאטרון לקבלת תמיכה כ-"קבוצת תיאטרון" עבור שנת 2019. בהחלטה נדחתה הבקשה, בהתבסס על מסקנות מדור הפרינג' בישיבתו מיום 28.3.2022. בהחלטתה זו, התייחסה ועדת התמיכות לטענות שהעלה התיאטרון בהתייחסותו הנ"ל. ועדת התמיכות הביעה עמדתה כי קיום הדיון החוזר כדיון המשך לדיון מיום 12.2.2019, בהתבסס על החומרים הרלוונטיים מאותה העת ובהשתתפות חברות המדור שהשתתפו באותו הדיון, הוא הדרך הטובה ביותר לקיים דיון חוזר בבקשת התיאטרון. בעקבות ההחלטה הנ"ל קבע בית המשפט המחוזי דיון בעתירת התיאטרון, והורה על הגשת כתב תשובה מטעם המשיבים. ביום 26.10.2022 הגישו המשיבים כתב תשובה בעתירה נושא הערעור דנן, במסגרתו טענו, ראשית, כי דינה של העתירה להידחות על הסף מחמת שיהוי בכל הקשור להחלטה בעניין שנת 2019 (אשר נתקבלה ביום 9.8.2021), משהוגשה העתירה כחצי שנה לאחר ההחלטה (ביום 10.2.2022). שנית, טענו המשיבים, לגוף העניין, כי יש לדחות את העתירה הן ביחס להחלטה בעניין שנת 2019 והן ביחס להחלטה בעניין שנת 2021, שכן שתי ההחלטות התקבלו בהליך תקין, תוך הפעלה של שיקול דעת סביר. יתר על כן, המשיבים טענו כי המדור הוא הגורם המקצועי האמון על מתן חוות דעת לבחינת הקריטריונים המקצועיים-אומנותיים בבקשות התמיכה, ואי-הסכמתו של התיאטרון עם מסקנתו של המקצועית של המדור, אינה מבססת טענה לחוסר סבירות. בפרט ביחס להחלטה בעניין שנת 2019, טענו המשיבים כי נוכח העובדה שלאחר הגשת העתירה קיימה ועדת התמיכות הליך מחודש לבחינת בקשת התיאטרון לתמיכה, במסגרתו נדחתה בקשת התיאטרון באופן מנומק – אין לבחון את ההליכים שקדמו להליך החוזר. בית המשפט קמא (השופט א' רון) דחה את עתירת התיאטרון בפסק דינו מיום 31.10.2022. בפסק הדין נקבע כי הליך בחינת בקשות התיאטרון לתמיכה בקטגוריית "קבוצת תיאטרון" נעשה באופן תקין, תוך השקעת משאבים רבים מצד המשיבים לבחינה מעמיקה של הבקשה, מספר פעמים, ולא ניתן להצביע על שיקולים זרים בהחלטות מושא העתירה. בית המשפט קמא מצא, לאחר עיון בחומרים שצורפו בתיק, כי חרף טענות התיאטרון, אין אלא להגיע למסקנה כי החלטות ועדת התמיכות נומקו באופן מספק, וזאת מבלי שיהיה כל צורך להידרש לדקויות, כגון היקף הפירוט בנימוקי הדחייה, או מספר ההצגות בהן צפו חברי המדור. יתרה מכך, בית המשפט קמא קבע כי אף אם הצדדים חלוקים באשר לעמידתו של התיאטרון במבחנים המקצועיים לצורך קבלת תמיכה, אין זו דרכו של ההליך המנהלי להתערב בשיקול הדעת המקצועי של המדור, ולא הוצגו על ידי התיאטרון טעמים אשר יצדיקו התערבות מעין זו. על פסק דין זה קובל התיאטרון בערעור דנן. טענות התיאטרון בערעור דנן, התיאטרון שוטח מחדש את טענותיו בפני בית המשפט קמא, לפיהן ההחלטה בעניין שנת 2019 התקבלה ללא נימוק מספק, על בסיס דיון מדור הפרינג' שהתקיים כשנתיים לפני מועד מתן ההחלטה (ביום 12.2.2019), וכל זאת מבלי שניתנה לתיאטרון אפשרות לעיין בחומרים המתעדים את הדיון האמור. לעניין זה טען התיאטרון כי אין בפסק הדין קמא התייחסות לטענתו כי הסתמכות המדור, בעת הדיון החוזר, על הדיון מיום 12.2.2019 – הינה פסולה; וכי יש בכך כדי להעיד על הליך בלתי תקין. כמו כן, חזר התיאטרון על טענתו בנוגע להחלטה בעניין שנת 2021, לפיה ההחלטה התקבלה ללא נימוק מספיק. כלפי שתי ההחלטות שב התיאטרון על הטענה כי מדור הפרינג' הפעיל שיקול דעת פסול ולא ענייני כאשר מצא שהתיאטרון אינו עומד ברמה אומנותית נאותה, הנדרשת לשם קבלת תמיכה בתור "קבוצת תיאטרון". התיאטרון הוסיף לטעון לגוף העניין (טענה אשר לא הועלתה בפני בית המשפט קמא), לפיה עצם השימוש ב-"רמה אומנותית" כקריטריון לבחינת בקשות לתמיכה במוסדות ציבור, הוא שימוש פסול, המנוגד לעקרון השוויון, ואינו מתיישב עם ההלכה הפסוקה. טענות המשיבים לעמדתם של המשיבים, הן ההחלטה בעניין שנת 2019 והן ההחלטה בעניין שנת 2021 התקבלו בהליך תקין תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי ראוי. בתשובתם לערעור, חוזרים המשיבים על הטענות שהעלו בפני בית משפט קמא, ובעיקר, כי קיום הדיון החוזר בעניין שנת 2019 ומתן הנמקה מלאה להחלטה שהתקבלה בעקבותיו, מקיימים את הדרישה להליך תקין, ומעידים על רצונם הטוב של המשיבים לבחון באופן ממצה את בקשת התמיכה של התיאטרון לשנת 2019. כמו כן, המשיבים חוזרים וטוענים כי אין להתערב בחוות הדעת המקצועית שגובשה במדור הפרינג' או בהחלטת ועדת התמיכות אשר התבססה עליה, שכן מדובר בהפעלת שיקול דעת מקצועי מובהק, אשר באין טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, אין להתערב בו. המשיבים טוענים כי אין לקבל את טענות התיאטרון כנגד השימוש בקריטריון מסוג של "רמה אומנותית", כתבחין למתן תמיכה למוסדות ציבור. זאת, ממספר טעמים: התיאטרון לא העלה טענה זו בפני בית המשפט קמא ומשכך, על פי ההלכה, אין לדון בה בשלב הערעור; קריטריון "רמה אומנותית" מתחייב לאור תכלית מתן מענקי התמיכה, אשר כרוכים בהכרח בשקילת עניינים מקצועיים-אומנותיים; קריטריונים אלו נמצאים בשימוש על ידי ועדת התמיכות מזה זמן רב, ואין לאפשר לתיאטרון לתקוף אותם כעת, בעקיפין, לאור השיהוי שבכך. דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים בכתב ובעל פה, ואת פסק דינו של בית המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. זאת, מהטעם כי לא מצאתי טעות בפסק דינו של בית המשפט קמא – לא בממצאיו העובדתיים ולא במסקנותיו המשפטיות. משכך, רואה אני לנכון לאמץ את נימוקיו של בית המשפט קמא לגופו של עניין מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (החלות על ענייננו מכוח תקנה 34(א) לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000; וראו: עע"מ 1456/23 בן-אליעזר נ' מדינת ישראל משרד האוצר, החשב הכללי ומשרד הביטחון, פסקה 40 לחוות דעתי (10.12.2023); ע"א 2167/14 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 13 (7.12.2015)). מעבר לצורך, אוסיף מעט לקביעתי הנ"ל. ראשית, צדק בית המשפט קמא בקביעתו כי אף אם התיאטרון חולק על מסקנותיו המקצועיות של מדור הפרינג' לעניין רמתו המקצועית, אין בכך כדי לבסס טענה לחוסר סבירות בהחלטות ועדת התמיכות, אשר הסתמכה על מסקנות המדור בהחלטותיה, ואין כל מקום להתערבותו של בית המשפט בעניין זה. הלכה פסוקה היא כי לגוף מקצועי מרחב שיקול דעת רחב בקבלת החלטות מקצועיות בדבר חלוקת כספי תמיכה מתקציב הממשלה, ובית משפט זה ימעט להתערב בהחלטות מסוג זה (ראו: בג"ץ 9547/06 הקרן החדשה לקידום ולעידוד יוצרי קולנוע וטלוויזיה נ' המועצה הישראלית לקולנוע, פסקה 5 לפסק דינה של השופטת ע' ארבל והאסמכתאות המאוזכרות שם (14.4.2008)). שנית, חלק ניכר ממאמץ הטיעון מטעם התיאטרון הוקדש לתקיפה נזעמת על הדיון החוזר שהתקיים ביום 28.3.2022 לגבי בקשת התמיכה לשנת 2019. בכתב הערעור נטען כי אותו דיון חוזר היווה את "אקורד הסיום של אקורדיון ההפתעות", ומתואר כ- "חזיון אבסורדי" (סעיף 33 לכתב הערעור). נטען כי הישיבה החוזרת "מזכירה סיאנס ספיריטואלי", והינה מתוארת כך: "מתקיימת ישיבה בה לאחר לחשים והשבעות מעלה... באוב את ישיבת 19.2.2019" (סעיף 35 לכתב הערעור); ועוד כהנה וכהנה, לרבות התיאור לפיו אותו דיון והנאמר בו הינם "שיחזור כוזב של ישיבה שלא התקיימה בשנת 2019" (סעיף 42 לכתב הערעור), ותהייה "מדוע בוצע הסיאנס שהעלה מן האוב את ישיבת המדור משנת 2019" (סעיף 65 לכתב הערעור). אלא שהעובדות, עליהן עמדתי כבר לעיל, מלמדות כי: היה זה התיאטרון שטען, בעתירתו, כי ההחלטה לגבי שנת 2019 לא היתה מנומקת כנדרש. לאור טענה זו היתה ועדת התמיכות מוכנה לדון מחדש בבקשה לתמיכה לגבי שנת 2019. נקבע כי את ההמלצה המקצועית לצורך קבלת החלטה זו תינתן על ידי המדור, בהרכב הכולל גם מי שהיו חברות במדור בעת קיום הדיון בשנת 2019, ועל סמך המידע שהיה בפני המדור באותה העת. עוד נקבע כי לאחר קבלת המלצה מנומקת, תינתן לתיאטרון הזדמנות להגיב וועדת התמיכות תדון מחדש בעניין ותיתן החלטה מנומקת. העובדות מלמדות כי כך הודיעו המשיבים, מראש, לבית המשפט, כי בכוונתם לעשות, וכי הדיון בעתירה עוכב לצורך זה. העובדות מלמדות כי התיאטרון מימש את זכות התגובה שניתנה לו וכי לאחר אותה תגובה התקיים דיון והתקבלה החלטה. יתרה מכך, דומה כי מה שנעשה בפועל היווה תשובה ראויה והולמת לטענת היעדר הנמקה שהעלה התיאטרון: קיום דיון מחודש, על סמך המלצה של הגורם המקצועי, שתהיה מבוססת על המידע שהיה בפני הגורם המקצועי בזמן אמת, וקבלת החלטה לגופו של עניין. בהינתן שאחת מהטענות העיקריות בעתירת התיאטרון הייתה להיעדר ההנמקה בהחלטה בעניין שנת 2019, הרי שקיומו של דיון מחודש בבקשה לתמיכה וקבלת החלטה חדשה ומנומקת – הינה התוצאה הטובה ביותר שניתן להשיג במישור זה. כאמור לעיל, התיאטרון תקף, בגדרי הערעור דנן, גם את חוקיות השימוש ב-"רמה אומנותית" כקריטריון למתן כספי תמיכה. טענה זו יש לדחות על הסף, מהטעם שלא הועלתה על ידי התיאטרון בעתירה בפני בית המשפט קמא, ומשכך אין מקום להידרש לה בשלב הערעור (ראו: עע"מ 6131/17 מוניות שמשון בע"מ נ' רכבת ישראל, פסקה 36 לפסק דינו של השופט י' אלרון (18.2.2018); עע"מ 8223/07 היים נ' מועצה אזורית דרום השרון, פסקה 23 לפסק דינה של השופטת מ' נאור (26.6.2011); עע"מ 4877/11 זיסמן נ' משרד הפנים מחוז ת''א ועדת ערר מחוזית, פסקה 11 לפסק דינו של השופט ע' פוגלמן (29.1.2013)). לגופו של עניין, בטענה לפיה הקריטריון שעניינו "רמה אומנותית נאותה" הינו קריטריון פסול, אין ממש. התיאטרון מפנה בעניין זה לקביעותיו של השופט י' זמיר, בבג"ץ 3792/95 תאטרון ארצי לנוער נ' שרת המדע והאמנויות, פ"ד נא(4) 259, 277 (1997), לפיהן יש לשאוף להימנע, לעניין מבחנים לתמיכה, ממבחנים כלליים ומעורפלים. יחד עם זאת, אין בפסק הדין קביעה לפיה קריטריון הדורש "רמה אומנותית נאותה" אינו לגיטימי. אם יכול היה להיות ספק בעניין הלגיטימיות של הקריטריון דנן, הוא הוסר בבג"ץ 8912/05 מפגשים – עמותה למעורבות חינוכית וחברתית נ' שרת החינוך, התרבות והספורט (14.3.2007): "מובן, עם זאת, שהמבחנים כוללים אף פרמטרים שאינם – בהכרח – ניתנים להערכה אובייקטיבית גרידא. כך לדוגמא סעיף 3 אותו הבאנו קובע כי 'עיקר פעילותו [של הגוף הפונה] ביצירת הפקות'; וכי נדרשת 'רמה אומנותית נאותה' וכן 'רפרטואר מגוון'. אלו הם תבחינים עניינים הקשורים בטבורם אל אופי העשייה בה אנו עוסקים – אומנות התיאטרון; אין בכך כל פסול ובהתחשב במטריה בה מדובר – אין מנוס מעשיית שימוש בהם. כאמור, יש לשאוף להצבתם של מבחנים אובייקטיבים ככל האפשר, זאת בכדי לצמצם עד למינימום האפשרי את התלות בזהות הגוף המחליט. בה בעת, אין לאבד את המטרה העיקרית לשמה פועלים ולצורכה הותקנו מבחנים אלו, והיא הענקת תמיכה כלכלית למוסדות אומנות, ובמקרה זה – לתיאטרונים. כל עוד אנו עוסקים במטרייה מסוג זה, אין זה רצוי לעצב מבחנים החופשים מכל הערכה אומנותית-מהותית, כאשר מבקשים לקבוע מיהם הגופים הזכאים לתמיכה מכספי הציבור" (פסקה 10 לפסק דינו של המשנה לנשיאה א' ריבלין). טרם סיום יצוין, כי לכל אורכו של כתב הערעור, שזר התיאטרון הערות רבות אשר הביעו זלזול בחברי המדור ובכשירותם המקצועית לבחון את רמתו המקצועית-אומנותית של התיאטרון; ואף ביושרם של חברי המדור וועדת התמיכות. טענות בלתי מבוססות אלו לא הוסיפו דבר, בלשון המעטה, לטיעוני התיאטרון, וטוב היה שטיעונים אלא לא היו נטענים כלל. סוף דבר: דין הערעור להידחות. בנסיבות העניין, ובהינתן אופי פעילותו של התיאטרון, ראיתי לפסוק הוצאות על הצד הנמוך. על כן, התיאטרון יישא בהוצאות המשיבים על סך 7,500 ש"ח. ש ו פ ט השופט נ' סולברג: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' אלרון: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' כשר. ניתן היום, ‏כ"ח באייר התשפ"ד (‏5.6.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23000180_L11.docx מג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1