עומר אבו זינה נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 18/22 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט ח' כבוב המערער: עומר אבו זינה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים (השופט א' סלע) שניתן ביום 8.12.2021 בת"פ 10894-06-21 תאריך הישיבה: כ"ו בתמוז התשפ"ב (25.7.2022) בשם המערער: עו"ד מוחמד מחמוד בשם המשיבה: עו"ד איתי שהם פסק-דין השופט א' שטיין: לפנינו ערעור המופנה אל העונש שנגזר על המערער ביום 8.12.2021, בגדרו של ת"פ (מחוזי י-ם) 10894-06-21 (השופט א' סלע), בעקבות הרשעתו, על פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, במעשה התפרעות, עבירה לפי סעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק), במעשה פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(3) לחוק, בפעולה בנשק למטרות טרור, עבירה לפי סעיף 30(א) לחוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן: חוק המאבק בטרור), וכן במעשה טרור של חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין וסעיף 37 לחוק המאבק בטרור. העונש שהושת על המערער בגין המעשים הפליליים כאמור כולל 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל, בניכוי ימי מעצרו, ועונשים נלווים. עבירות אלה בוצעו על ידי המערער ביום 16.5.2021, בשעות הערב, בתקופת המבצע הצבאי "שומר חומות". המערער נמנה עם המתפרעים אשר התעמתו עם שוטרים בשכונת בית חנינא בירושלים, ובמסגרת זו חסמו את הכביש עם פחי אשפה, הבעירו צמיגים והשליכו לעבר השוטרים אבנים, זיקוקים ובקבוקי תבערה. המערער נטל חלק פעיל באירוע אלים זה במשך דקות ארוכות, כאשר הוא משליך לעבר השוטרים אבנים ובקבוק תבערה (להלן: בקת"ב). הערעור מופנה נגד רכיב המאסר בפועל. בגדרו נטען בפנינו, בכתב ובעל-פה, כי בית משפט קמא השית על המערער תקופת מאסר ארוכה מדי שאינה עולה בקנה אחד עם כל אלו: (1) הודאת המערער במיוחס לו, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר; (2) הבעת חרטה על ידי המערער; (3) העובדה שלמערער לא היה עבר פלילי לפני הרשעתו הנוכחית ושמדובר במאסר ראשון בחייו; (4) היות המערער אדם צעיר, בן 25, נשוי ואב לילד קטן; וכן (5) פסיקתו של בית משפט זה, שלטענת המערער מצדדת בענישה קלה יותר בהקשרן של העבירות שהלה ביצע. בערעור זה אין ממש. כפי שקבע בית משפט קמא בגזר הדין מושא הערעור, העבירות שבהן עסקינן, ובפרט השלכת בקת"ב לעבר אנשים או כלי רכב, יש בהן משום חומרה יתרה והן בבחינת מכת מדינה. המניע האידאולוגי שמאחורי עבירות אלו ואווירת הטרור שמבצעיהן כופים על סביבתם מחייבים הטלת עונשים מחמירים על מבצעי העבירות – גם על כאלה שעברם נקי מפלילים. עונשים כאמור צריכים להשליט הרתעה ולהרחיק את משליכי האבנים והבקת"בים מרחובותינו אל תוך כותלי הכלא כדי להגן על שלום הציבור. זוהי מדיניות הענישה אשר נקבעה בפסיקתנו מן הזמן האחרון. כך, בע"פ 292/22 מדינת ישראל נ' חליל (29.5.2022), התקבל ערעור המדינה על קולת העונש שהושת על המערער דשם בגין חלקו במעשי התפרעות הדומים לאלו שנדונים כאן לפנינו: העונש של 20 חודשי מאסר, אשר הושת עליו על ידי בית המשפט המחוזי חיפה הוחמר לכדי 32 חודשי מאסר לריצוי בפועל – וזאת, מבלי למצות את הדין. למערער באותו מקרה היו הרשעות קודמות, ועל כן נקבע כי העונש שראוי היה להטיל עליו בערכאה הראשונה אמור היה להיות אף חמור יותר מ-32 חודשי מאסר. לפיכך, עונשו של המערער דכאן – 30 חודשי מאסר – איננו מופרז כלל ועיקר למרות שמדובר בנאשם נטול עבר פלילי. לשם השוואה, אציין את פסק הדין שניתן בע"פ 2090/22 מדינת ישראל נ' פלוני (29.5.2022), אשר בו הוחלט להשית על קטין – אגב קבלת ערעור המדינה בעניינו – 25 חודשי מאסר לריצוי בפועל בגין עבירות הדומות לאלו שבוצעו על ידי המערער דכאן, חלף 15 חודשי מאסר אשר הוטלו על אותו קטין על ידי בית המשפט המחוזי. בהתחשב באמור לעיל, ולאור הכלל היסודי לפיו אין אנו מתערבים בעונשים שמוטלים בערכאות דיוניות, כל אימת שעונשים אלו אינם חורגים במידה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת, אין כל סיבה שנשנה לקולא את העונש אשר הושת על המערער על ידי בית משפט קמא. מדובר בעונש מידתי וראוי. אשר על כן, הנני מציע לחבריי לדחות את הערעור. ש ו פ ט השופט י' אלרון: אני מסכים. ש ו פ ט השופט ח' כבוב: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט א' שטיין. ניתן היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22000180_F03.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il