פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק רע"א 1798/10
בבית המשפט העליון
רע"א 1798/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
המבקשת:
פנינה יקירביץ
נ ג ד
המשיבה:
תרימה מוצרי רפואה ישראלים בע"מ
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מיום 1.2.2010 ב-ת.א. 2692/05 שניתנה על ידי כבוד השופטת ר' רונן
בשם המבקשת: עו"ד ארנון גרפי; עו"ד אברהם רובינשטיין;
עו"ד שמואל יקירביץ
בשם המשיבה: עו"ד פגי שרון; עו"ד תמי גרינברג
פסק-דין
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופטת רות רונן), שעניינה מינוי מומחה בבקשה לאישור תובענה ייצוגית.
2. ביום 28.12.2008 הגישה המבקשת לבית המשפט המחוזי בתל אביב תובענה ובקשה לאישור התובענה כייצוגית נגד המשיבה, תרימה מוצרי רפואה ישראלים בע"מ. בבסיס התובענה עומדת טענת המבקשת, לפיה המשיבה ייצרה, שיווקה ומכרה תרופה לשיכוך כאבים בשם "Celcox" (להלן – התרופה), כאשר לפי הנטען יש בנטילתה לאורך זמן סיכונים קרדיו-ווסקולאריים. לטענת המבקשת, הסיכונים האמורים היו ידועים או היו צריכים להיות ידועים למשיבה משנת 1999, אך רק בשנת 2005 התפרסמה אזהרה בדבר הסכנות בשימוש ממושך בתרופה. יוער, כי הבקשה הוגשה גם נגד שתי חברות תרופות נוספות, אך התביעה שנוהלה נגדן הסתיימה בהסכם פשרה שזכה לתוקף של פסק דין ביום 27.4.2009. לאחר שהמגעים לפשרה בין המבקשת למשיבה נכשלו, קבע בית המשפט המחוזי ביום 8.12.2009 כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט. הוא ביקש כי הצדדים יסכימו על זהות המומחה והורה כי בהעדר הסכמה יציע כל אחד מבעלי הדין מספר מומחים על מנת שבית המשפט יבחר את המומחה על פי שיקול דעתו. יוער, כי המבקשת התנגדה לעצם ההחלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט, אך היא אינה מבקשת להשיג על כך כיום. ביום 27.1.2010 הציעה המשיבה שני מומחים בתחום הראומטולוגיה וכן הציעה כי תופנה אליהם השאלה הבאה: "האם העלונים לצרכן של חברת תרימה [המשיבה] שיקפו את רמת הידע לגבי תופעות הלוואי הקרדיו וסקולאריות כפי שנדרש על-ידי משרד הבריאות הישראלי במסגרת העלון לצרכן?". ביום 30.1.2010 הגישה המבקשת את תגובתה להודעת המבקשת, בה הביעה התנגדות למינויו של מומחה מתחום הראומטולוגיה וכן הציעה מומחים מטעמה מתחום הפרמקולוגיה (רוקחות). המבקשת אף התנגדה לשאלה שהוצעה על-ידי המשיבה, וביקשה להעביר למומחה, טרם מינויו, שאלון שיבחן האם הוא נגוע בניגוד עניינים.
3. ביום 1.2.2010 החליט בית המשפט למנות את אחד מהמומחים שהוצעו על-ידי המשיבה, ד"ר ראובן מדר (להלן - המומחה), וכן אימץ את הצעת המשיבה בדבר השאלה שתופנה למומחה. על החלטה זו משיגה המבקשת בבקשה שלפניי. ביום 22.3.2010 הוריתי למומחה להודיע האם יש מניעה כי ייתן חוות דעת בענייננו. ביום 21.4.2010 מסר המומחה את הודעתו, לפיה לדעתו אין מניעות לכך שישמש מומחה בתיק. לצד זאת, ציין הוא כי במסגרת עבודתו נוהג הוא לרשום מרשמים לתרופה העומדת במוקד ההליך. עוד ציין המומחה, כי מרבית הרופאים העוסקים בתחום נוהגים לרשום מרשמים לתרופה זו או לתרופות אחרות מסוגה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור לפי הרשות שניתנה.
4. במסגרת בקשת רשות הערעור מעלה המבקשת מספר טענות נגד החלטת בית המשפט המחוזי. הטענה העיקרית הינה, כי בנסיבות העניין קיים חשש ממשי לניגוד עניינים במינויו של מומחה מתחום הראומטולוגיה. זאת, שכן אין מחלוקת כי מרבית הרופאים בתחום זה, ואף המומחה שמונה על ידי בית המשפט המחוזי, רושמים למטופלים את התרופה העומדת בבסיס התביעה. המבקשת טוענת, כי אם יקבע המומחה שימונה שאכן יש ממש בטענותיה, היינו כי המידע בדבר הסיכונים הגלומים בתרופה היה ידוע כבר משנת 1999, הרי שהוא חושף עצמו לתביעות רשלנות בגין רישום התרופה. משמעות הטענה היא שכל ראומטולוג שרשם ורשום את התרופה ואשר ימונה כמומחה בתיק דנא נמצא במצב של ניגוד עניינים מובנה. לגישת המבקשת, החשש מפני ניגוד עניינים יוּסר אם ימונה מומחה מתחום הפרמקולוגיה. המבקשת מוסיפה, כי במקרה זה קיים גם חשש קונקרטי לניגוד עניינים וזאת נוכח קשרים שקיים המומחה עם המשיבה. טענות נוספות של המבקשת נוגעות לצורך להציג למומחה, טרם שימונה, שאלון בדבר ניגוד עניינים אפשרי וכן לאופי השאלה שהופנתה למומחה על-ידי בית המשפט. המשיבה, מצידה, טוענת כי יש למנות מומחה מתחום הראומטולוגיה, שכן רק רופא כזה יידע ליתן חוות דעת מספקת לעניין תופעות הלוואי האופייניות לתרופה. המשיבה מדגישה, כי המבקשת עצמה תמכה את הבקשה לאישור תובענה ייצוגית בחוות דעת של מומחה לרפואה פנימית ולא של פרמקולוג, כפי שהיא מבקשת שימונה עתה. עוד טוענת המשיבה כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי, שכן מדובר בהחלטה הנוגעת לאופן ניהול הדיון בתיק.
5. ההחלטה בדבר מינוי מומחה מטעם בית המשפט הינה אכן החלטה דיונית, אשר בדרך כלל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בה. ואולם, במקרה דנא מצאתי כי ישנה הצדקה לחרוג מכלל זה. מומחה הממונה מטעמו של בית המשפט ליתן חוות דעת בנושא מסוים משמש כמעין "זרועו הארוכה" של בית המשפט ועליו למלא את תפקידו באובייקטיביות וללא משוא פנים (ראו למשל, רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 14.7.1996); רע"א 10895/05 גולן נ' דלאל (טרם פורסם, 23.4.2009)). לפיכך, אף נאסר על מומחה ליתן חוות דעת מטעם בית המשפט בעניין בו ייעץ לאחד מן הצדדים (תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אכן, המקרה הטיפוסי בו מתבקש בית המשפט לבטל מינויו של מומחה הוא מקרה בו מתעורר חשש לניגוד עניינים על רקע קשר קודם של המומחה עם מי מבעלי הדין. במקרים כאלה נקבע, כי על הצד המבקש לפסול את המומחה להראות חשש ממשי כי ההיכרות הקודמת תשפיע על חוות דעתו של המומחה (ראו למשל, רע"א 334/99 טרקלין החשמל בע"מ נ' חלפון (לא פורסם, 30.5.1999); רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית (לא פורסם, 11.1.2007)). אף המבקשת בענייננו מעלה טענה מסוג זה. ואולם, אינני סבור כי הצליחה להראות שהקשר של המומחה עם המשיבה מבסס חשש ממשי כאמור.
6. לעומת זאת, מצאתי טעם בטענה אחרת שהעלתה המבקשת ונוגעת לחשש מפני ניגוד עניינים הטבוע במינויו של מומחה מתחום הראומטולוגיה. כזכור, המבקשת טוענת, כי מרבית המומחים בתחום הראומטולוגיה נוהגים לרשום למטופליהם מרשמים לתרופה העומדת במוקד ההליך, או לתרופות מסוגה. אף המומחה שמונה על ידי בית המשפט המחוזי בענייננו ציין כי הוא ורופאים אחרים מתחום עיסוקו נוהגים לרשום תרופה זו למטופלים. כתוצאה מכך, מתעורר חשש ממשי כי מומחה מתחום הראומטולוגיה לא יוכל ליתן חוות דעת אובייקטיבית בעניין המידע הרפואי שהיה קיים בתקופה הרלוונטית לתובענה ביחס לסיכונים הגלומים בשימוש בתרופה. זאת, שכן אם יחווה המומחה דעתו כי הסיכונים הגלומים בשימוש בתרופה היו ידועים באותה תקופה, וחרף זאת המשיך הוא לרשום למטופליו את התרופה, הרי שהוא עלול לחשוף עצמו לאפשרות שיוגשו נגדו תביעות בגין רשלנות מקצועית. לטעמי, בנסיבות העניין חשש זה מצדיק את קבלת הערעור, כך שתיבחן האפשרות למנות מומחה מתחום הפרמקולוגיה. שני טעמים נוספים מצטרפים לטעם העיקרי: ראשית, המבקשת הגישה את הבקשה טרם שניתנה חוות דעת על ידי המומחה. בכך יש כדי לפעול לטובתה (השוו, רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (לא פורסם, 3.7.2006)). שנית, לא התרשמתי כי המשיבה הציגה טעם משמעותי לכך שאין למנות פרמקולוג במקרה דנא. לפיכך, סבור אני כי יש לבחון את האפשרות שהמומחה שימונה מטעם בית המשפט במקרה דנא יהיה מתחום הפרמקולוגיה.
7. לצורך כך, על כל אחד מבעלי הדין להגיש לבית המשפט המחוזי הצעה למינויו של מומחה בתחום הפרמקולוגיה. טרם מינויו של מומחה בתחום זה, יש לוודא כי המומחה אכן יכול ליתן חוות דעת בשאלה שהופנתה אליו על ידי בית המשפט. היה ותתעורר בעיה, כך שלא ניתן יהיה למנות מומחה מתחום הפרמקולוגיה יהא על בית המשפט לשקול מחדש את העניין. אם יתברר בסופם של בירורים כי תחום המומחיות היחיד ממנו ניתן לבחור מומחה הוא תחום הראומטולוגיה אפשר שלא יהיה מנוס מלבחור מומחה מתחום זה. מדובר במצב המכונה נחיצות (necessity), כאשר כל חברי המאגר הרלוונטי נגועים (השוו, בג"ץ 531/79 סיעת הליכוד בעיריית פתח תקווה נ' מועצת עיריית פתח תקווה, פ"ד לד(2) 566, 576-575 (1980); בג"ץ 3346/09 פורום משפטי למען ארץ ישראל נ' שר החינוך, פיסקאות 30-26 לחוות דעתה של השופטת א' פרוקצ'יה וכן חוות דעתה של השופטת א' חיות (טרם פורסם, 26.4.2009)). בנסיבות כאלה אין לעיתים מוצא אחר אלא למנות לביצוע המטלה אדם הנמצא בניגוד עניינים מסוים. זאת, שכן החלופה האחרת הינה אי מינוי כלל. חלופה זו גרועה יותר לעיתים מאשר מינויו לתפקיד של אדם שידוע מראש כי קיימת בעיה באשר למינויו. נוכח ביטול מינויו של המומחה אינני רואה מקום לדון בטענותיה האחרות של המבקשת. יובהר, כי ביטול המינוי אינו נעשה בשל אי כשירות, פסול אישי או מחדל מצידו של המומחה שמינה בית המשפט המחוזי, אלא בשל החשש המובנה ממינויו של כל ראומטולוג שרשם במהלך השנים את התרופה שעליה נסוב ההליך. כאמור, המבקש עותר אף להתערב בנוסח השאלה שהוצגה למומחה. לא מצאתי מקום להתערב בקביעתו של בית המשפט המחוזי בעניין זה.
8. הערעור מתקבל אפוא כאמור בסעיף 7 לעיל. בעלי הדין ימסרו לבית משפט קמא את הצעותיהם בכתב לגבי זהותו של הפרמקולוג לא יאוחר מיום 7.9.2010. המשיבה תישא בשכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח.
ניתן היום, ג' באב התש"ע (14.7.2010).
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10017980_S05.docחכ/
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il