פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1798/01
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
המערער: שמואל שמואלי
נגד
המשיבה: עתי"ם - סוכנות החדשות הישראלית
ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית המשפט
המחוזי בת"א-יפו מיום 19.2.01 בע"א 1744/99
שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא י' גרוס
בשם המערער: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד מ' מוזר; עו"ד ש' איינהורן
פסק-דין
ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כב' השופט י' גרוס) מיום 19.2.01, בה דחה את בקשת המערער מלפסול את ההרכב שבראשו הוא יושב (הרכב השופטים י' גרוס, א' קובו, מ' רובינשטיין) מלדון בע"א 1744/99.
1. המערער הגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט ע' אזר), לפיו חויב המערער בתשלום פיצויים למשיבה בגין הפרת זכויות יוצרים של ידיעות עיתונאיות שהוכנו על ידי המשיבה על ידי העיתון "ישראל שלנו", שהמערער הוא עורכו ובעליו. בית המשפט שלערעור שמע את טענות הצדדים והתיק נדחה למתן פסק דין.
2. ימים ספורים לאחר הדיון בערעור, הגיש המערער בקשה לפסילת ההרכב שדן בערעורו. בבקשה זו טען המערער, כי בית המשפט נהג במשוא פנים כלפיו (שאינו מיוצג), תוך שהוא מתייחס בכבוד לבא כוחו של הצד שכנגד. כן טען המערער, כי למרות דרישתו לקבל עותק של עיקרי הטיעון שהוגשו לבית המשפט על ידי המשיבה, לא הורה בית המשפט לב"כ המשיבה להעביר עותק מעיקרי הטיעון למערער. עוד טען המערער, כי בית המשפט לא איפשר לו לטעון את טענותיו ולהשיב לטענות ב"כ המשיבה, והורה לו להגיש את תשובתו לעיקרי הטיעון של המשיבה בתום הדיון, למרות שבידי המערער היתה רק טיוטה של תשובתו כתובה בכתב ידו. טענתו של המערער היתה כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט וכי בית המשפט נהג במשוא פנים. המשיבה, בתגובתה לבקשת הפסלות, טענה כי אין יסוד עובדתי לטענות אותן העלה המערער בבקשת הפסלות, והדברים שמייחס המערער לבית המשפט לא נאמרו על ידיו.
3. בית המשפט קמא, בהחלטתו מיום 19.2.01, דחה את בקשת הפסלות. בהחלטתו קבע כי טענותיו של המערער בבקשה זו אינן תואמות את ההתרחשויות באולם הדיונים וכי פסק הדין יינתן על-פי הטיעונים שהובאו בפניו.
4. בפני מונח ערעור על החלטה זו. המערער חוזר על טענותיו בבקשת הפסלות ומוסיף כי בית המשפט סירב למסור למערער את פרוטוקול הדיון, בעוד שב"כ המשיבה קיבל עותק של הפרוטוקול. עוד טוען המערער כי תגובת המשיבה לבקשת הפסלות לא נתמכה בתצהיר ולכן היה על בית המשפט קמא לפסול אותה. כן מבקש המערער להעביר את הדיון בעניינו לבית המשפט המחוזי בירושלים. המשיבה הגישה תגובה לערעור, ואילו המערער הגיש בקשה למחיקת תגובת המשיבה מהטעם שזו לא נתמכה בתצהיר.
5. לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו, נחה דעתי כי דין הערעור להידחות. כאמור, בית המשפט קבע בהחלטתו כי טענותיו של המערער בבקשת הפסלות אינן תואמות את ההתרחשויות באולם הדיונים. הלכה היא שאם בית המשפט אינו מקבל את גרסתו העובדתית של המבקש בבקשת פסלות, באשר לעובדות שבבסיס הבקשה, מוטל על המערער נטל כבד להוכיח כי טעה בכך בית המשפט (ע"פ 344/99 זאב בשן נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המערער, במקרה דנן, לא עמד בנטל זה. עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי אין יסוד עובדתי לטענות המערער, והמערער לא הציג ראיות אחרות שיש בהן להוכיח את טענותיו. די בכך, לכאורה, כדי לדחות את הערעור. למעלה מן הצורך אציין, כי עיקר טענותיו של המערער מופנה כנגד החלטות דיוניות בעיקרן. כך, הן לגבי חומר שביקש המערער שיימסר לו ולא נמסר (לטענתו); כך לגבי אי קבלת החלטה בבקשות שונות שהגיש (לטענתו).כפי שנפסק לא אחת, הדרך לתקיפת החלטות מעין אלה מבלי להביע כל עמדה לגופן וצדקתן, היא באמצעות ערעור - על-פי סדרי הדין - ולא באמצעות הגשת בקשות פסלות. (ראו לדוגמה: ע"א 7724/96 טודרוס נ' טודרוס (לא פורסם); ע"א 7186/98 שלמה מלול נ' אלברט ז'אן (לא פורסם)).
6. זאת ועוד: חלק מטענותיו של המערער מועלות לראשונה בערעור, ואיני רואה מקום לכך שערכאת הערעור היא שתידרש לטענות אלו לראשונה. באשר לבקשת המערער להעביר את הדיון לבית המשפט המחוזי בירושלים, הרי שאין מקומה בערעור על החלטה בבקשת פסלות לפי סעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד1984-.
7. התוצאה היא כי אין בהודעת הערעור ובחומר שצורף לה כדי לבסס חשש ממשי למשוא פנים. לפיכך, אני מורה על דחיית הערעור. בנסיבות אלו, ונוכח העדרה של עילת פסלות, מתייתר הצורך לדון בבקשת המערער למחיקת תגובת המשיבה.
המערער ישא בהוצאות המשיבה בסכום כולל של 5,000 ש"ח.
ניתן היום, ח' בניסן התשס"א (1.4.2001).
ה נ ש י א
העתק מתאים למקור
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו כהן - מזכיר ראשי
01017980.A01/דז/