פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 1797/07

אביעד בלאושטיין נ. מדינת ישראל

המערער ערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, בטענה כי ההוראה על ריצוי עונש המאסר במצטבר לעונש קודם אינה מנומקת ואינה סבירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 31/05/2007 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 1797/07 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על גזר דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער ערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, בטענה כי ההוראה על ריצוי עונש המאסר במצטבר לעונש קודם אינה מנומקת ואינה סבירה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 1797/07

אביעד בלאושטיין נ. מדינת ישראל

המערער ערער על גזר דינו של בית המשפט המחוזי, בטענה כי ההוראה על ריצוי עונש המאסר במצטבר לעונש קודם אינה מנומקת ואינה סבירה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בניסיון שוד של קשיש ותקיפה, ונגזרו עליו 36 חודשי מאסר בפועל, כאשר חלקם במצטבר לעונש קודם. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי בית המשפט המחוזי לא נימק כראוי את החלטתו להטיל עונש מצטבר וכי העונש חורג ממדיניות הענישה המקובלת. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי לבית המשפט המחוזי נתון שיקול דעת רחב בהחלטה על הצטברות עונשים, וכי במקרה זה ההחלטה הייתה סבירה לאור עברו הפלילי המכביד של המערער והכיעור שבמעשה השוד כלפי קורבן פגיע.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' גרוניס, ע' ארבל, א' חיות
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אביעד בלאושטיין

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • אין מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער.
  • בית המשפט המחוזי בחן את מכלול השיקולים כראוי.
טיעוני ההגנה
  • בית המשפט קמא שגה בכך שלא נימק את הטעמים להוראה על הצטברות העונשים.
  • סעיף 45(ב) לחוק העונשין קובע כלל של חפיפת עונשים, והצטברות היא חריג הטעון הנמקה.
  • העונש חורג ממדיניות הענישה המקובלת.
  • מדובר בניסיון שוד בלבד ללא אלימות פיזית או נזק למתלונן.
מחלוקות עובדתיות
  • האם היה מקום להורות על ריצוי עונש המאסר במצטבר לעונש קודם או בחופף לו.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הכרעת הדין של בית המשפט המחוזי
  • עברו הפלילי המכביד של המערער

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1003/05
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בירושלים
תקדימים משפטיים
  • סעיף 45(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977
הפניות לפסקי דין אחרים
  • ת"פ 1502/03

תגיות נושא

  • ערעור פלילי
  • גזר דין
  • ניסיון שוד
  • הצטברות עונשים

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
36
חודשי מאסר על תנאי
12
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
0
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
2000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 1797/07 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1797/07 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופטת א' חיות המערער: אביעד בלאושטיין נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"פ 1003/05 מיום 11.1.07 שניתן על ידי כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ תאריך הישיבה: י"ד בסיון התשס"ז (31.05.07) בשם המערער: עו"ד תומר אורינוב בשם המשיבה: עו"ד זיו אריאלי פסק-דין השופטת א' חיות: 1. המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בירושלים, לאחר ניהול הוכחות, בניסיון שוד ובתקיפה. המערער וחברו, כפיר ממן, נדברו לשדוד את המתלונן, קשיש כבן 76, בראותם אותו נכנס לסניף הבנק ברחוב ש"י עגנון בירושלים. המערער נכנס בעקבותיו אל הבנק ומשיצא המתלונן משם ונכנס לרכבו באו המערער ושותפו אחריו אל תוך המושב האחורי של הרכב והודיעו לו כי זה שוד ודרשו את כל מה שיש לו, תוך שהמערער אוחז בסכין סמוך לגבו של המתלונן. המתלונן נמלט מן הרכב ובעקבותיו נמלטו גם המערער ושותפו מן המקום. לאחר שנעצרו נערך עימות בין המערער לשותפו בתחנת המשטרה ובמהלך העימות תקף המערער את שותפו לאחר שזה הודה באותו מעמד כי השניים ביצעו את ניסיון השוד על פי תוכנית שרקם המערער. משהורשע המערער בעבירות שיוחסו לו גזר עליו בית המשפט המחוזי 36 חודשי מאסר לריצוי בפועל בניכוי תקופת מעצרו וכן מאסר על תנאי לתקופה של שנה. עוד חויב המערער לשלם למתלונן פיצוי בסך 2,000 ₪. לעניין ריצוי עונש המאסר בפועל שאותו גזר, הורה בית המשפט המחוזי כי שני שלישים מן התקופה ירוצו במצטבר לעונש המאסר שהטיל בית משפט השלום בבית שמש על המערער בת"פ 1502/03, ושליש בחופף. 2. הערעור שבפנינו מכוון נגד גזר הדין בלבד ובו טוען המערער כי שגה בית משפט קמא בכך שהורה על ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר בפועל שאותה גזר במצטבר לעונש המאסר שהוטל עליו בת"פ 1502/03. המערער מלין על כך שבית משפט קמא לא נימק את הטעמים שבגינם הורה על הצטברות העונשים כאמור ובהפנותו להוראת סעיף 45(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) הוא טוען כי הכלל הנובע מהוראה זו הוא כלל מקל לפיו יש לחפוף את העונשים במקרים כגון דא ואילו הטלת עונשי מאסר לריצוי במצטבר מהווה חריג הטעון הנמקה מיוחדת. המערער מוסיף וטוען כי העונש שהוטל עליו חורג באופן משמעותי ממדיניות הענישה המקובלת בעבירות מן הסוג שבהן הורשע ונוכח הנסיבות שבהן בוצעו אותן עבירות. המערער מדגיש בהקשר זה כי הורשע בעבירה של ניסיון לשוד ולא בעבירה המושלמת וכי האירוע לא לווה באלימות פיזית או באכזריות כלפי המתלונן אשר לא ניזוק כתוצאה מן האירוע בגופו או ברכושו. המשיבה חולקת על עמדת המערער לעניין הצטברות העונשים ולטעמה אין מקום להתערב בעונש שהוטל על המערער במקרה דנן. 3. לא מצאנו מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. בית המשפט בחן באופן ממצה את מכלול השיקולים הצריכים לעניין וסבר כי אין מקום לחפוף אלא שליש מתקופת המאסר שנגזרה עם העונש שהוטל על המערער בת"פ 1502/03. סעיף 45(ב) לחוק העונשין מותיר בידי בית המשפט הדן את הנאשם באחרונה שיקול דעת האם להורות על ריצוי העונש במצטבר, בחופף או באופן המשלב בין שתי אפשרויות אלה. לא מצאנו כי בית משפט קמא שגה בהפעלת שיקול הדעת המסור לו בנדון. העבירות שבהן הורשע המערער בת"פ 1502/03 (החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, הצעת שוחד לשוטר, שיבוש מהלכי משפט, אספקת סם לאחר והחזקת רכוש גנוב) שונות בתכלית מן העבירות שבהן הורשע במקרה שלפנינו ואין כל זיקה ביניהן. במאמר מוסגר יצוין כי המערער טרם מיצה את ההליכים הקשורים בת"פ 1502/03 וכי ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין שניתנו בו תלוי ועומד בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט נדרש בגזר הדין לחומרה היתירה שבמעשי המערער וכן לעברו הפלילי המכביד. בית המשפט סקר את שורת העבירות שבהן הורשע המערער ובכללן העבירות בת"פ 1502/03 וכן סקר את נימוקיו של בית משפט השלום בבית שמש בגוזרו את הדין באותו עניין. בהתחשב בכל אלה סבר בית המשפט המחוזי כי אין מקום להעדיף את אינטרס שיקומו של המערער על פני שיקולי הענישה האחרים לאחר שכבר ניתנו לו בעבר הזדמנויות לשיקום שלא נוצלו. אכן, העונש שהוטל על המערער בגין העבירות בהן הורשע בהליך נשוא הערעור שבפנינו איננו קל אך לא מצאנו בו חומרה יתירה במידה המצדיקה את התערבותנו. זאת, נוכח עברו הפלילי המכביד של המערער ונוכח הכיעור המיוחד שבמעשה ניסיון השוד שבוצע על ידו בצוותא עם אחר תוך שימוש בסכין כלפי מתלונן קשיש אותו בחרו כקורבן משום פגיעותו ומשום הערכתם כי יקשה עליו להתגונן כנגדם. אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, י"ד בסיוון התשס"ז (31.05.07). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07017970_V03.doc אח מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il