ע"א 1793-16
טרם נותח
בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ נ. לאה זלוטניק
סוג הליך
ערעור אזרחי (ע"א)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק ע"א 1793/16
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 1793/16
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט ד' מינץ
המערערות:
1. בנייני מ.י. גינדי הנדסה ופיתוח בע"מ
2. ניהול אמריקן סיטי רחובות בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. לאה זלוטניק
2. יצחק זלוטניק
3. מיכוטקס בע"מ
4. אשר חסידי
5. אברהם מאור
6. לילך מאור
7. משה קנדאבי
8. דוד בן שילה
9. גלקסיה אקספנשן סחר בינלאומי בע"מ
10. אלרון ניהול והחזקות בע"מ
11. ציון קדוש
12. גבריאל קדוש
13. הלל זכריה
14. חברת גורי ג'ני ועילית אגסי בע"מ
15. אחוה ליאב נכסים והשקעות בע"מ
16. ב.מ.מ.ן אחזקות בע"מ
17. שבתאי (אלי) גרייס
18. טינה גריס
19. שי שאול מזרחי
20. מדינת ישראל, הנהלת בתי המשפט,
המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות
21. תל דר נכסים והשקעות (1992) בע"מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב בתיק א 016902-09-15 שניתן ביום 07.02.2016 על ידי כבוד השופט מ' יפרח
תאריך הישיבה:
ט"ז בתמוז התשע"ז
(10.07.2017)
בשם המערערות:
עו"ד שמואל גלינקא, עו"ד משה מזרחי
ועו"ד פרופ' דן ביין
בשם המשיבים 1, 2, 5,
6, 8, 11, 12, 14 ו-16:
עו"ד גלעד נרקיס ועו"ד יוסי פפר
בשם המשיבים 3, 7,
9, 10, 13, 15, 21-17:
אין התייצבות
בשם המשיבה 20:
עו"ד חגית שפיצר
בשם המשיבה 21:
פטורה מהתייצבות
פסק-דין
השופט י' עמית:
1. בשנת 2007 הגישו המשיבים 19-1 (להלן: המשיבים) תובענה כנגד המערערות, שעילתה מצגי שווא והפרת הסכם בנוגע לחנויות שנרכשו על ידם מהמערערות במרכז קניות ברחובות. המערערות עתרו למחיקת התביעה על הסף, בטענה כי היה על המשיבים לכלול את כל סעדיהם בתביעה ולשלם אגרה מתאימה בגין הסעד הכספי. ואכן, הרשם קיבל הטענה, והורה למשיבים לתקן את כתב התביעה ולשלם אגרה בהתאם. בר"ע על החלטה זו של הרשם, נדחתה.
המשיבים לא פעלו בהתאם להחלטת הרשם, לא תיקנו את כתב התביעה ולא שילמו אגרה על הסעד הכספי. ביני לביני התנהלו מגעים לפשרה בין הצדדים, והדיון בתביעה זו נדחה מעת לעת. בשלב מסוים, נדחה הדיון ללא מועד, בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקסד"א).
בשנת 2015 הוגשה תובענה כספית חדשה על ידי המשיבים, שרובם היו צד לתובענה הראשונה, שכאמור, הדיון בה הושעה לבקשת הצדדים.
2. בית משפט קמא נעתר לבקשת המערערות והורה על מחיקת התובענה החדשה על הסף, והחזיר את הצדדים להתדיין בתובענה שהושעתה. בשולי הדברים הורה בית המשפט כי האגרה ששולמה בתובענה החדשה (בסכום של מאות אלפי שקלים) תוחזר למשיבים במלואה על מנת שתשמש אותם בתובענה ש"הוקפאה" (והאגרה בגינה טרם שולמה), וכי על המשיבים לעתור להחזיר תובענה זו לרשימת המשפטים התלויים ועומדים. כך נעשה על ידי המשיבים, וההליך שעוכב קיבל מספר תיק חדש והוא עומד לצאת לדרכו.
3. על הוראת בית המשפט לגבי השבת האגרה למשיבים הלינו המערערות בערעור שבפנינו, בטענה כי בית המשפט קמא חרג מסמכותו, באשר ענייננו אינו נופל לד' אמותיה של תקנה 6(ב) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 (להלן: תקנות האגרות).
לשיטת המערערות, המשיבים לא היו זכאים להחזר האגרה בתובענה החדשה, ועליהם לשלם על פי החלטת הרשם דאז אגרה עבור הסעד הכספי בתובענה שעוכבה והוחזרה לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.
המדינה (המשיבה 20) גרסה כי אכן יש קושי בנסיבות המקרה דנן בגביית אגרה הנחזית כאגרה "כפולה" - הן בגין התובענה החדשה שנמחקה והן בגין התובענה שהושעתה - אך אין למשיבים אלא להלין על עצמם על הדרך בה נקטו, בכך שבחרו להגיש תובענה חדשה, במקום לחזור להליך הראשון.
4. דין הערעור להידחות.
איני נדרש למעמדן של המערערות כשומרות הקופה הציבורית, אך אזכיר כי ככלל, מחלוקות הנוגעות לחיוב באגרה או לגבי שיעורה, הן עניין שבין בעל הדין לבין המדינה, שלקופתה נכנסים כספי האגרה והיא הגורם אשר צפוי להיפגע כתוצאה ממתן פטור מתשלום האגרה או מהחזר של אגרה (ראו, לדוגמה, רע"א 7031/12 שערי צדק המרכז הרפואי נ' פלונית, פיסקה 4 (23.10.2013)).
5. לצורך הדיון, אני נכון להניח כי תקנה 6(ב) לתקנות האגרות קובעת רשימה סגורה של מקרים בהם זכאי בעל דין להשבת האגרה ששילם (ראו החלטתי ברע"א 3640/15 ISRAEL BIO-ENGINEERING PROJECT נ' מדינת ישראל (12.10.2015)). אלא שמפסק דינו של בית משפט קמא נחזה בעליל כי שאלת החזר האגרה נתפסה כעניין טכני, בסיטואציה החריגה שבפנינו, בה תלויות ועומדות שתי תביעות זו לצד זו, באותו עניין ועם צדדים כמעט זהים. במצב הדברים הרגיל, ובחלוף שבע שנים מיום הגשת התובענה הראשונה, התובענה הראשונה הייתה אמורה להימחק בהתאם לתקנה 153 לתקסד"א, הקובעת כלהלן:
(א) בית המשפט או הרשם רשאי לדחות את הדיון דחיה ללא מועד, ואם עשה כן יהא כל בעל דין רשאי לבקש החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.
(ב) נדחה הדיון דחיה ללא מועד ולא נתבקשה החזרת המשפט תוך ששה חדשים מיום הדחיה האחרונה, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן הודעה לבעלי הדין לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם, תימחק התובענה (הדגשה הוספה – י"ע).
קשה להלום כי יהיה על המשיבים לשלם אגרה כפולה של מאות אלפי שקלים בגין אותו הליך, אך משום שסברו כי לאחר כשמונה שנים בהם לא נדונה התביעה הראשונה, הדרך הראויה היא הגשת תובענה חדשה.
ובכלל, בית המשפט קמא לא נדרש לנושא האגרה עובר למתן פסק דינו, ואילו היו המערערות מעלות נושא זה במסגרת בקשתן למחיקה על הסף, ואילו סבר בית המשפט כי תקנות האגרות אכן אינן מאפשרות החזר האגרה במצב דברים זה, מן הסתם היה מורה על איחוד תובענות על פי תקנה 520 לתקסד"א, או על מחיקת התובענה הראשונה, או פועל בדרך אחרת.
6. על דרך ההיקש, אפנה לע"א 1964/13 מדינת ישראל נ' קרמזה (20.5.2014) (להלן: עניין קרמזה) שם נדונה השאלה אם בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי על מחיקת סעד כספי מכתב התביעה בשל חוסר סמכות עניינית, נדרשים התובעים לשלם אגרה נוספת בעת הגשת התובענה הכספית בבית משפט השלום. בפסק הדין נקבע כי:
"כאשר בית המשפט מוחק את אחד הסעדים המבוקשים בשל העדר סמכות עניינית, ואינו מעביר את הדיון לערכאה המוסמכת בשל קיומו של קושי בפיצול כתב התביעה, ניתן לראות זאת כהעברת ההליך מכוח סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט. במקרה של העברת הליך אין מגישו צריך לשלם אגרה כפולה אלא רואים את ההליך, לעניין אגרה, כאילו נפתח מלכתחילה בבית המשפט הנעבר
[...] אני סבור כי במקרה דנא לא היה על המשיבים 2-1 לשלם אגרה בבית משפט השלום, בשל פתיחתו המחודשת של ההליך שנמחק, שכן יש לראותו כהליך שהועבר בהתאם לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט" (הדגשות הוספו – י"ע).
בדרך זו, הגיע בית המשפט בעניין קרמזה לתוצאה צודקת של אי תשלום אגרה נוספת, כאילו הורה בית המשפט על העברת ההליך, מה שלא נתאפשר באותו מקרה, מאחר שרק הסעד הכספי לא היה בסמכות בית המשפט המחוזי. בכך מנע בית המשפט כפל חיוב באגרה, אך בשל טעות של התובעים לגבי הסמכות העניינית.
על דרך ההיקש, כך גם בענייננו המשיבים טעו ונקטו בדרך של הגשת תובענה חדשה, בעוד שראוי היה כי יפעלו ביוזמתם על פי תקנה 153(א) ויבקשו להשיב את התביעה לרשימת המשפטים התלויים ועומדים. בנסיבות אלה, אין להלקות את המשיבים בתשלום כפול של האגרה.
7. אשר על כן הערעור נדחה. המערערות תשאנה בהוצאות המשיבים בסך 30,000 ₪.
ניתן היום, ט"ז בתמוז התשע"ז (10.7.2017).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16017930_E08.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il