יעקב גרינברג נ. רשות המיסים- פקיד שומה אילת

פסק-דין בתיק ע"א 1784/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1784/10 בפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט י' עמית המערער: יעקב גרינברג נ ג ד המשיב: רשות המיסים - פקיד שומה אילת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע בתיק עמ"ה 516/08 מיום 11.1.2010 שניתן על ידי כבוד הנשיא י' אלון תאריך הישיבה: א' באדר ב התשע"א (7.3.2011) בשם המערער: עו"ד שמעון ביטון בשם המשיב: עו"ד ציפי קוינט-שילוני פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (הנשיא י' אלון) שדחה את טענות המערער בערעור על שומות מס שהוצאו לו לשנים 2003-2004, ועל פסילת ספריו. למערער ארבעה מקורות הכנסה – הכנסות ממונית, הכנסות כימאי, הכנסות בגין השכרת יחידות דיור הצמודות לדירתו באילת, והכנסות מהשכרת דירת נופש. 2. דומה שחוד החנית של הערעור מופנה נגד החלטת המשיב מיום 25.11.2007 לפסול את פנקסיו של המערער לגבי הכנסותיו מהפעלת מונית וזאת בשל חסר משמעותי בסרטי קופה. בהודעה המפרטת את נימוקי השומה הבהיר המשיב כי בשנת המס 2003 לא נמצאו סרטי קופה יומיים כנדרש לגבי מוניות לחודשים אפריל, מאי, ספטמבר, אוקטובר, נובמבר ודצמבר (פרט ליום אחד בדצמבר) וכי בשנת המס 2004 לא נמצאו סרטי קופה רושמת כלל, מלבד ימים בודדים – 2.1.2004, 22.3.2004, 6.4.2004, 11.7.2004 ו-18.10.2004. 3. טענתו המרכזית של המערער היא כי הסרטים היומיים של הקופה הרושמת של המונית לשנות המס שבמחלוקת הובאו על ידו בספטמבר 2005 למי שעבד אז במס הכנסה כמפקח, ערן ויינשטיין שמו. ויינשטיין החזיר לו לטענתו את סרטי הקופה כעבור חודש, בלא שמצא בהם כל חוסר. עוד טען המערער כי ביום 22.1.2006 ערכו חוקרי מס הכנסה חיפוש בביתו ונטלו שוב את סרטי הקופה ובהמשך, לדבריו לאחר כחודש, הם הועברו למשרדי המשיב. המערער תולה את הקולר לחוסר בסרטי הקופה בכך שהם אבדו, לטענתו, במשרדי פקיד השומה, שם התגלגלו, לטענתו, במסדרונות. לטענת המערער, עניין זה – דהיינו, החסר בסרטי הקופה – שהביא לפסילת ספריו בעניין המונית ולשומה לפי מיטב השפיטה, לא נבדק בפסק הדין שבערעור. המערער מסתמך על תצהיר שניתן על ידי ערן ויינשטיין לאחר שזה האחרון חדל לעבוד במס הכנסה. 4. ויינשטיין הצהיר כי קיבל מהמערער, עת עבד במס הכנסה, את כל סרטי הקופה היומית של המונית, ולא היה כל חוסר בסרטי הקופה. עוד מסר ויינשטיין בתצהירו כי סביר להניח שלו היה חוסר בסרטי קופה הוא היה פוסל את ספריו של המערער. לכאורה תצהירו של ויינשטיין תומך בטענות המערער. ואולם, בית המשפט לא קיבל את עדותו. בית המשפט הצביע על כך כי בחקירתו הנגדית של ויינשטיין (עמ' 13 לפרוטוקול הדיון) הוצג לו שידור שנעשה ממחשב מס הכנסה לעניין השומות שנעשו למערער בשנים שבמחלוקת (מש/11), והוא אישר כי החומר שודר על ידו למחשב ביום 29.1.2006 תחת "שדה 151", דהיינו הכנסה מספרים לא קבילים. בית המשפט מציין בפסק דינו כי משעומת ויינשטיין עם סתירה זו – השיב כי בפעולתו זו ביקש, בין היתר, לשריין נתיב פעולה למשיב בשלב ב' של השומה. בית המשפט דחה הסבר (תמוה) זה. עוד ציין בית המשפט כי למעשה עלה מחקירתו של ויינשטיין כי הוא אינו זוכר את המקרה. ויינשטיין גם אישר בעדותו כי לא בדק את התכולה החשבונאית שנמסרה לו ולא ערך רישום של החומר שנמסר לו. עוד אישר ויינשטיין שהיה נוהל לפיו אין מחזירים ספרים לנישום בעיצומו של הליך שומתי. 5. בית המשפט לא היה מוכן לקבל את האמור בתצהירו של ויינשטיין, ולדידי – אין מקום להתפלא על כך. ויינשטיין, שחדל להיות עובד מס הכנסה, מסר לטובת המערער תצהיר שעסק לא רק בטענה שבעת שעבד במס הכנסה קיבל את כל סרטי הקופה של המערער אלא גם בעניינים נוספים, כמו ביקורת שהעלה בתצהירו על שיטת הערכת הכנסות ממונית באילת, ועוד. דברים אלה בתצהיר של עובד ציבור שזה עתה פרש מתפקידו, מעוררים יותר מפליאה. 6. בית המשפט הזכיר עוד בעניין זה של סרטי הקופה החסרים כי עולה ממסמכי החיפוש שנערך בדירת המערער שסרטי הקופה כלל לא נתפסו, זאת בניגוד לטענת המערער. 7. עוד הוסיף בית המשפט והזכיר דרישות חוזרות ונשנות של המשיב למערער בכתובים להמציא את סרטי הקופה שברשותו, דרישות שלא נענו, ואת העובדה שלאחר הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי הומצאו במאי 2008 חלק מסרטי הקופה החסרים. אותו חלק שהומצא – לא תמך בגרסת המערער. 8. הנה כי כן, אין ממש בתרעומתו של המערער על כך שבית המשפט המחוזי לא נכנס לעובי הקורה ולא בחן את טענותיו בעניין פסילת ספריו על הכנסות ממונית. בית המשפט בחן את הראיות, אלא שלא קיבל את גרסת המערער לגבי ההסבר לחסר בסרטי הקופה. מדובר בממצא שבעובדה שאין מקום להתערב בו. ממילא אין איפוא הצדקה להתערב בקביעתו של בית המשפט שנמנע מלהתערב בהחלטת המשיב בעניין פסילת פנקסים הנוגעים להכנסה ממונית. 9. גם לגבי פסילת הספרים בעניין שאר ההכנסות בצדק ציין בית המשפט כי מחומר הראיות מתבקשת המסקנה הבלתי נמנעת כי המערער לא הקפיד על ניהול תקין של ספריו ולא תעד תשלומים "עד כי לא ניתן כלל לעקוב אחרי הנעשה בעסקיו". כפי שציין בית המשפט, המערער הודה בחקירתו ב"בלגן" בספריו, ואף טען כי אם היה מנהל ספרים כמו שנדרש ממנו – לא היה לו זמן לעבוד. 10. מכל כיוון שנסתכל על הדברים אין מקום להתערבות בהחלטת בית המשפט המחוזי שנמנע מלהתערב בכך שהשומה נעשתה לפי מיטב השפיטה לאחר פסילת ספריו של המערער. כאמור חוד החנית של טענות המערער היה בעניין פסילת ספריו בעניין ההכנסות ממונית. לגבי שאר מקורות ההכנסה לא העלה המערער טענות של ממש בעניין אופן ניהול ספריו. 11. לגוף העניין חזר המערער בפנינו על שורת טענות שנדחו בבית המשפט המחוזי. ככלל נציין כי לגבי ההכנסה מהמונית המשיב ביסס את השומה על אומדנים שונים ועל המידע החלקי שעלה מסרטי הקופה. המידע החלקי אפשר למשיב לקבוע את הקילומטראז' שעברה המונית של המערער. עוד הסתמך המשיב על תעריפי הנסיעה של משרד התחבורה למונית באילת. בכל אלה לא מצאתי כל פסול, מה עוד שכפי שציין בית המשפט המחוזי המערער לא המציא ראיות מטעמו שאפשרו לבסס קביעה אחרת. גם לגבי רכיבי ההכנסה הנוספים עמד בית המשפט על כך שגירסת המערער "עברה שינויים ותהפוכות" וכי ממילא המערער לא הניח תשתית ראייתית לטענותיו. גם בכך אין מקום להתערבותנו. עם זאת, ובהסכמת המשיב, יש להתיר ניכוי הוצאות דלק נוספות, לאור הגדלת ההכנסות בשומה – לשנת 2003 – סך של 23,078 ש"ח ולשנת 2004 סך של 11,476 ש"ח. בנוסף הסכים המשיב, לשיטתו לפנים משורת הדין, לאפשר ניכוי הוצאות של 15% ממחזור ההכנסות שנקבע למערער בגין השכרת יחידות הדיור ויחידת הנופש. 12. סוף דבר: אציע לחברי שלא להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ולדחות את הערעור בכפוף לאמור בעניין הוצאות דלק ובעניין ניכוי הוצאות של 15% ממחזור ההכנסות בגין השכרת יחידות הדיור ויחידת הנופש. המערער ישא בשכר טרחת עו"ד המשיב בסך 15,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופט י' דנציגר: אני מסכים. ש ו פ ט השופט י' עמית: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור. ניתנה היום, י"ח אדר ב, תשע"א (24.3.2011). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10017840_C07.doc עע מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il