בג"ץ 1769-21
טרם נותח
ישי פיין נ. רשם האגודות השיתופיות
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
4
1
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1769/21
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
כבוד השופט ג' קרא
כבוד השופט י' אלרון
העותר:
ישי פיין
נ ג ד
המשיבים:
1. רשם האגודות השיתופיות
2. עמיר בוכניק
3. שלי בוכניק
עתירה למתן צו על תנאי
בשם העותר:
בעצמו
בשם המשיב 1:
עו"ד יעל מורג יקו-אל
בשם המשיבים 3-2:
עו"ד רונית גלילי
פסק-דין
השופט י' אלרון:
העתירה שלפנינו מופנית נגד החלטת רשם האגודות השיתופיות, מיום 16.12.2020, הדוחה את ערעורו של העותר על פסק-בוררות מיום 21.4.2020, בגדרו התקבלה תביעת לשון הרע שהגישו המשיבים 2 ו-3 (להלן: המשיבים) נגד העותר.
1. העותר והמשיבים הם חברי קיבוץ עין גב (להלן: הקיבוץ). על רקע קבלתם של המשיבים לקיבוץ נתגלע סכסוך בינם לבין העותר. במסגרת הליכים משפטיים שהתנהלו בין הצדדים, הגישו המשיבים תביעה שכנגד נגד העותר בעילת לשון הרע, בשל אמרות קשות שנאמרו על-ידי העותר כלפיהם במספר אירועים. בהתאם להוראת סעיף 52 לפקודת האגודות השיתופיות, פנו הצדדים לרשם האגודות השיתופיות לצורך מינוי בורר אשר יכריע בסכסוך. ביום 1.7.2019 מונה עו"ד גיל עוז לשמש כבורר (להלן: הבורר).
2. הוסכם בין הצדדים, כי הליך הבוררות יתמקד בשני אירועים מתוך האירועים שפורטו בכתב התביעה. האירוע האחד התרחש ביום 15.11.2017, באסיפה הכללית שנערכה בחדר האוכל של הקיבוץ, במסגרתה הפיץ העותר האשמות נגד המשיבים בביצוע מעשים פליליים, גניבה, מרמה, הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד. האירוע השני התרחש ביום 16.11.2017, במעמד ההצבעה בקלפי בעניין קבלת המשיבים לחברות בקיבוץ. במעמד זה המשיך העותר לפרסם "דברי בלע" נגד המשיבים, מתוך כוונה למנוע את בחירתם לחברות.
3. ביום 21.4.2020, לאחר הליך הוכחות ובחינת מכלול העדויות והראיות, ניתן פסק דינו של הבורר. הבורר התרשם כי אמרותיו של העותר בשני האירועים עולים לכדי פרסום לשון הרע, כאמור בחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: החוק), ולעותר לא עומדות ההגנות המנויות בחוק. נקבע כי הדברים שנאמרו על-ידי העותר "הנם קשים, בוטים וקיצוניים בחומרתם כלפי התובעים...מדובר בפרסום הנעשה בתוך קהילה קטנה בקיבוץ, מה שמעצים ומאדיר את הפגיעה והעלבון בתובעים אשר הנתבע ממש מייחס להם עבירות פליליות חמורות". לנוכח האמור, החליט הבורר לקבל את התביעה, תוך חיובו של העותר בתשלום פיצוי בסך של 20,000 ש"ח לכל אירוע, ובסה"כ 40,000 ש"ח. עוד חויב העותר לשלם למשיבים סך של 20,000 ש"ח בגין הוצאות ושכ"ט עו"ד (להלן: פסק הבוררות).
4. העותר הגיש ערעור לרשם האגודות השיתופיות, בהתאם לסעיף 54(4)(ב) לפקודת האגודות השיתופיות בטענה כי הבורר שגה במסקנותיו, שכן הדברים שנאמרו על-ידו בשני האירועים, היו נכונים. ביום 10.11.2020 התקיים דיון בפני עו"ד רמזי חוראני, עוזר רשם האגודות השיתופיות (להלן: עוזר הרשם). ביום 16.12.2020 ניתנה החלטה מקיפה, מפורטת ומנומקת על-ידי עוזר הרשם, הדוחה את ערעורו של העותר, תוך חיובו בסכום של 10,000 ש"ח בגין ניהול הליכים בבית המשפט בקצרין, ובסכום של 7,500 ש"ח בגין הוצאות המשיבים (להלן: החלטת עוזר הרשם).
5. מכאן לעתירה שלפנינו במסגרתה מבוקש לבטל את החלטת עוזר הרשם בהיותה לוקה בטעויות משפטיות מהותיות, תוך חריגה מסמכות. ככל שניתן להבין ממקרא העתירה, העותר סבור כי החלטת עוזר הרשם שגויה מן היסוד, וניתנה בחוסר סמכות. נטען, בין היתר, בזו הלשון: "ראמזי התנהל בחוסר תום לב גמור, קבע קביעות סותרות...הוציא מהתיק ראיות מהותיות ללא הנמקה, טעה טעויות עובדתיות מהותיות...ועוד, ועוד".
6. רשם האגודות השיתופיות והמשיבים נתבקשו להגיש תגובתם לעתירה. לעמדת רשם האגודות השיתופיות, יש לדחות את העתירה על הסף בהיעדר עילה להתערבות בהחלטת עוזר הרשם. הודגש, כי טענותיו של העותר אינן אלא טענות ערעוריות מובהקות אשר אין בהן כדי להצדיק את התערבותו של בית משפט זה, וזאת בשים לב לאמות המידה שהותוו בפסיקה לעניין זה. גם המשיבים סבורים כי דין העתירה להידחות על הסף, משום שטענות העותר הינן ערעוריות באופיין. לטענת המשיבים, עוזר הרשם לא חרג מסמכותו, ותוכנו של פסק הבוררות אינו מנוגד לתקנת הציבור.
7. לאחר שעיינו בעתירה, בתגובות לה ובנספחיהן, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף.
כידוע, הלכה היא כי עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות בענייני בוררות הן מצומצמות ושמורות רק במקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה (בג"ץ 1838/18 בוכריס נ' רשם האגודות השיתופיות, פסקה 8 (9.5.2018); בג"ץ 3501/15 הכרמלי נ' רשם האגודות השיתופיות, פסקה 5 (24.8.2015); בג"ץ 10107/08 בר נ' עוזרת רשם האגודות השיתופיות, פסקה 8 (17.10.2010)).
המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים האמורים.
תחילה ייאמר כי אופן ניסוח העתירה מקשה עד מאוד לרדת לסוף דעתו של העותר. העותר שוטח בעתירתו טענות למכביר, אשר הקשר בינן לבין הסעד המבוקש על ידו אינו ברור די צרכו, וזאת באופן מסורבל, בלשון המעטה.
מכל מקום, מעיון מעמיק בהחלטת עוזר הרשם, עולה כי היא אינה מגלה טעות משפטית מהותית, ואף לא פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה "מטעמי צדק". עוזר הרשם בחן לעומק, בהרחבה ובקפידה את טענותיו השונות של העותר, והכריע בהן, אחת לאחת, על בסיס מכלול הראיות שהונחו לפניו, ובהסתמך על ההלכות הנהוגות בנושא.
טענות העותר הנפרשות בעתירה זהות, רובן ככולן, לאלה שנדונו על ידי עוזר הרשם, ולפיכך מדובר בטענות בעלות גוון ערעורי שאינן מצדיקות את התערבותנו.
8. אשר על כן, העתירה נדחית.
העותר יישא בהוצאות רשם האגודות השיתופיות בסך של 3,000 ש"ח, ובהוצאות המשיבים בסכום זהה.
ניתן היום, ט' באב התשפ"א (18.7.2021).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
21017690_J08.docx מב
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1