רוני גורן בן צבי ו- 20 אח' נ. ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו

14 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1766/24 לפני: כבוד המשנה לנשיא נעם סולברג כבוד השופטת דפנה ברק ארז כבוד השופט יחיאל כשר העותרים: 1. רוני גורן בן צבי 2. פרופ' אמסטר-חודר 3. פרופ' אריאלה אופנהיים 4. ד"ר נחום בגלייבטר 5. פרופ' ניר בן - טל 6. ד"ר גבריאל ברקאי 7. אביבית ג'ון 8. פרופ' איתן גלון 9. פרופ' יובל גפן 10. פרופ' איתן דומאני 11. פרופ' יובל דור 12. ליאור הרמתי 13. פרופ' רפאל יודסין 14. ח"כ נעמה לזימי 15. פרופ' סטלה מיטרני-רזנבאום 16. רני מצגר 17. פרופ' ראובן פיזוב 18. גלדיס פישביין 19. ד"ר דניאל פלוסר 20. פרופ' מרטין קופייק 21. ד"ר יבגני קצ'מן נגד המשיבים: 1. ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו 2. מנכ"ל משרד ראש הממשלה 3. ממשלת ישראל 4. היועצת המשפטית לממשלה עתירה למתן צו על תנאי תאריך ישיבה: כ"ו באלול התשפ"ד (29 בספטמבר 2024) בשם העותרים: עו"ד מורן סבוראי; עו"ד איריס ויסבורט (ורדי); עו"ד מירי גרוס-הורן בשם המשיבים: עו"ד רן רוזנברג פסק-דין השופט יחיאל כשר: עניינה של העתירה שלפנינו בדרישת העותרים לקבלת מידע רפואי על מצבו הרפואי של המשיב 1, ראש הממשלה, בנימין נתניהו (להלן: ראש הממשלה), ולהורות על קיום הנוהל המסדיר את הטיפול הרפואי בראש הממשלה. העתירה ביום 3.3.2024 הגישו העותרים את העתירה דנן. במסגרת העתירה ביקשו העותרים כי נורה לראש הממשלה למסור לציבור דו"ח בריאות מלא ומפורט בהתאם לסעיף 6.2 ל-"נוהל טיפול רפואי בראש הממשלה" משנת 2007 (להלן: הנוהל); כי נורה למנכ"ל משרד ראש הממשלה למנות וועדה רפואית מייעצת בהתאם לסעיף 3.1.5 לנוהל; וכי נבהיר, או נורה ליועצת המשפטית לממשלה להבהיר, מהו הפירוט הנדרש בדו"ח הבריאות שעל ראש הממשלה למסור לציבור מידי שנה. בעתירה נטען כי לאורך שנות כהונתו נמנע ראש הממשלה מלפרסם דו"חות רפואיים שנתיים כנדרש בהתאם לנוהל. נאמר כי בתקופת כהונתו של ראש הממשלה נמסרו אמנם הודעות ספורדיות באשר למצבו הרפואי, אך הודעות אלו היו כוללניות ולאקוניות ואינן בגדר דו"ח רפואי כנדרש בהתאם לנוהל. לטענתם של העותרים, הצהרת בריאות לאקונית אינה עולה בקנה אחד עם תכליתו של הנוהל – מתן מידע רפואי מספק לציבור לקבוע אם ראש הממשלה כשיר רפואית למלא את תפקידו והבטחת אמון הציבור במוסדות השלטון. באופן קונקרטי, ביחס לשנת 2023, טענו העותרים כי שני מכתבים שפורסמו בחודש דצמבר ושהוכתרו על-ידי לשכת ראש הממשלה כ-"דו"ח רפואי" של ראש הממשלה (להלן: שני המכתבים), אינם בגדר דו"ח רפואי בהתאם לנוהל. המכתב הראשון הוא מכתב כללי עליו חתום ד"ר צבי הרמן ברקוביץ', רופאו האישי של ראש הממשלה (להלן: ד"ר ברקוביץ'), ועל-ידי פרופ' אלון פיקרסקי, מנהל האגף הכירורגי בבית החולים "הדסה" (להלן: פרופ' פיקרסקי), ובו נכתב בלאקוניות כי ראש הממשלה נמצא במעקב רפואי קפדני ושגרתי, ועבר בשנה שחלפה בדיקות שגרתיות שנתיות. המכתב השני הוא מכתב החתום על-ידי פרופ' רועי בינרט (להלן: פרופ' בינרט), בו צוין כי ראש הממשלה נבדק על-ידו וכי קוצב הלב שהותקן לו עובד בצורה תקינה וכי ראש הממשלה יציב מבחינה לבבית ואין כל מניעה קרדיאלית לביצוע כל פעילות על-ידו. העותרים טענו כי שני המכתבים אינם יכולים לעלות לכדי דו"ח רפואי שנתי הנדרש בהתאם לסעיף 6.2 לנוהל, וזאת מכמה טעמים: ראשית, בעוד הנוהל קובע כי הדו"ח הרפואי יחובר על-ידי ראש הצוות הרפואי, והיקפו ייקבע על-ידו ועל-ידי לשכת ראש הממשלה והלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה, הרי שני המכתבים חתומים על-ידי שלושה אנשים אשר אינם "ראש הצוות הרפואי" של ראש הממשלה, ומבלי שנקבע היקף הדו"ח הנדרש. שנית, זהות הרופאים החתומים על שני המכתבים מעלה תהיות מבחינת התאמתם המקצועית. אשר לד"ר ברקוביץ, טוענים העותרים כי הוא אינו מתאים לערוך דו"ח כזה בהיותו מומחה ברפואת ילדים, משום שהינו רופאו האישי של ראש הממשלה שפרנסתו תלויה בראש הממשלה, ובשים לב לכך שהוא נחשב מקורב למשפחת נתניהו. אשר לפרופ' פיקרסקי, טוענים העותרים כי הוא משמש ככירורג מומחה ומנהל האגף הכירורגי בבית החולים "הדסה עין כרם" אך ראש הממשלה לא עבר שום טיפול בבית חולים זה בשנים האחרונות. שלישית, שני המכתבים מנוסחים באופן כוללני וחסר בהם מידע רלוונטי כגון בדיקות שבוצעו ותוצאותיהן, מחלות כרוניות מהן סובל ראש הממשלה, תרופות שנוטל ראש הממשלה דרך קבע, התייחסות לאירועים רפואיים ובהם התייבשותו של ראש הממשלה במהלך שנת 2023 והקשר בין אירוע זה לבין השתלת קוצב הלב. העותרים הוסיפו וטענו כי בעת האחרונה הצטברו סימנים מדאיגים באשר לבריאותו של ראש הממשלה. זאת, על בסיס פרסומים שונים באמצעי התקשורת, אשר יוצרים, לטענתם, חשש כבד באשר לתקינות מצבו הרפואי, ויש בהם כדי להמחיש את החשיבות שבפרסום דו"ח רפואי שנתי לציבור. בהקשר זה מציינים העותרים, בין היתר, את העובדה שבמהלך חודש יולי שנת 2023 עבר ראש הממשלה פרוצדורה רפואית להשתלת קוצב לב. לצד טענותיהם לעניין אי-פרסום דו"חות רפואיים שנתיים, העלו העותרים טענות בעניין איוש הצוות הרפואי של ראש הממשלה, ובפרט על אי מינויה של וועדה מייעצת בהתאם לסעיף 3.1.5 לנוהל. כך, לטענת העותרים, הנוהל מונה במפורש את בעלי התפקיד שאמורים להיכלל בצוות הרפואי של ראש הממשלה, ובהם: ראש הצוות, ממלא-מקום ראש הצוות, רופא מטעם היחידה לאבטחת אישים, פרמדיקים, וכן וועדה מייעצת. הנוהל אף מסדיר את אופן המינוי של בעלי תפקידים אלו. לטענת העותרים הוראות אלו של הנוהל אינן מקוימות כראוי, ומשכך עתרו למינויה של וועדה מייעצת כאמור. לבסוף, טענו העותרים כי בשל העובדה כי הנוהל לא קוים במשך שנים רבות, הרי שיש מקום למתן הנחיות והוראות ברורות על ידי בית המשפט או על ידי היועצת המשפטית לממשלה או צוות שיוקם על ידה, בדבר החובה לפרסם דו"ח הסוקר את בריאותו של ראש הממשלה מדי שנה, בדבר רמת הפירוט הנדרשת כדי להגשים את תכלית הנוהל, ובדבר זהות הגורם הרפואי שיופקד על הכנת הדו"ח, והחשיבות להיותו גורם בלתי תלוי. לשיטתם של העותרים, תכלית הנוהל היא מימוש חובת השקיפות כלפי הציבור ביחס למצבו של העומד בראש המדינה, אשר בריאותו חיונית לניהול מיטבי של ענייני המדינה. לטענתם, בהתאם לתכלית זו ובהתאם ללשונו של הנוהל, יש חובה כי הדו"ח הרפואי שיימסר יהיה דו"ח מפורט ויש צורך לתת הנחיות ברורות בעניין זה. תגובת המשיבים ביום 23.9.2024, הגישו המשיבים תגובה מקדמית לעתירה. בתגובתם, טענו המשיבים כי חלו תמורות עובדתיות משמעותיות מאז הגשת העתירה, שיש בהן כדי לשנות את התשתית העובדתית שעמדה בבסיס העתירה, עד כדי שיש מקום לקבוע כי העתירה אינה אקטואלית עוד. בהקשר זה הצביעו המשיבים על שלוש התפתחויות משמעותיות: ראשית, ציינו המשיבים כי תפקיד ראש הצוות הרפואי של ראש הממשלה אויש על-ידי ד"ר ברקוביץ'. לטענתם, הנוהל אינו קובע תחום מומחיות בו צריך להחזיק ראש הצוות, אלא רק שעליו להיות רופא בכיר, העוסק ברפואה, הזמין לביצוע תפקידו בכל שעות היממה, וד"ר ברקוביץ' עומד בתנאים אלו. בהמשך לכך, הבהירו המשיבים כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה פעל למינויו של ד"ר ברקוביץ' לתפקיד ראש הצוות הרפואי, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות. נטען כי מנכ"ל משרד הבריאות העביר את המלצתו למינוי, וכי ההתקשרות עם ד"ר ברקוביץ' אושרה על-ידי ועדת המכרזים (יועצים) של משרד ראש הממשלה ואושרה על-ידי ועדת הפטור המשרדית. שנית, הבהירו המשיבים כי פרופ' פיקרסקי נבחר על-ידי ראש הצוות הרפואי לתפקיד ממלא מקום ראש הצוות הרפואי, לאחר שהומלץ לתפקיד זה על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהסכמת מנכ"ל משרד הבריאות, כנדרש בהתאם לנוהל. כמו כן, הודיעו המשיבים כי ההתקשרות תאושר בהקדם על-ידי ועדת המכרזים (יועצים) של משרד ראש הממשלה. שלישית, המשיבים טענו כי הומלץ שבוועדה המייעצת יכהנו פרופ' פיקרסקי שהינו מומחה ברפואה כירורגית; פרופ' בינרט שהינו מומחה לקרדיולוגיה; ופרופ' אהוד גרוסמן שהינו מומחה פנימאי. באשר לכך הבהירו המשיבים כי אמנם הרכב הוועדה המייעצת טרם מונה באופן רשמי, אך ניתן יהיה להשלים את מלאכת המינוי עם קבלת שאלוני ניגוד העניינים שנשלחו לרופאים הנ"ל. על בסיס האמור לעיל, טענו המשיבים כי הסעד שעניינו איוש צוותו הרפואי של ראש הממשלה עתיד להתייתר. בהמשך לאמור לעיל, טענו המשיבים כי יש באמור בתגובתם המקדמית גם כדי להצדיק את מחיקת העתירה ביחס לסעדים שעניינם בפרסום דו"ח רפואי שנתי בהתאם להוראת סעיף 6.2 לנוהל. המשיבים טענו כי ככל שהדו"ח הרפואי שיפורסם לא יהיה לרוחם של העותרים הרי שפתוחה בפניהם הדרך לפנות בעניין הבהרת התוכן הנדרש בדו"ח הרפואי השנתי, ולהגיש עתירה לבית המשפט בעניין זה. המשך השתלשלות העניינים בפנינו ביום 29.9.2024 התקיים דיון בפנינו. במסגרת הדיון טענו העותרים כי העתירה לא התייתרה, שכן טרם הוגש דו"ח רפואי שנתי, ולא ניתן הסעד שעניינו הבהרת הפירוט הנדרש בדו"ח הרפואי השנתי. עוד טענו העותרים כי רופאו האישי של ראש הממשלה לא אמור להיות ראש הצוות הרפואי או חבר בוועדה המייעצת, כפי שעולה, לטענתם, מסעיף 4.2 לנוהל. מנגד, המשיבים טענו כי ככל שלעותרים טענות באשר לרופאים שמונו לצוותו הרפואי של ראש הממשלה, הרי שעליהם להגיש עתירה נפרדת, ולצרף לה את הצדדים הרלוונטיים. לצד זאת, ביקשו המשיבים לשוב ולעדכן את בית המשפט באשר להשלמת הקמת הצוות הרפואי של ראש הממשלה. לאחר הדיון, הורנו בהחלטתנו מיום 30.9.2024 כי: "הודעת עדכון לגבי הקמת הצוות הרפואי והוועדה המייעצת, כמשמעם בנוהל, וכן קביעת היקפו של הדו"ח השנתי כאמור בסעיף 6.2 לנוהל, תוגש עד יום 2.12.2024. בהתחשב בזמן שחלף הנחתנו היא כי עם סיום תהליך המינוי יושלמו הפעולות הנדרשות במהירות הראויה". ביום 11.3.2025, לאחר שניתנו מספר ארכות, הגישו המשיבים הודעת עדכון. בהודעת זו עדכנו המשיבים כי מנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז, מר יוסי שלי, חתם על כתב מינוי הממנה את פרופ' פיקרסקי, פרופ' בינרט ופרופ' גרוסמן לוועדה המייעצת, בהתאם לסעיף 3.1.5 לנוהל. עוד עדכנו המשיבים כי ביום 12.2.2025 פורסם לעיון הציבור, באתר משרד ראש הממשלה, "דוח בריאות לשנת 2024 של ראש הממשלה בנימין נתניהו", אשר גובש יחד עם הצוות הרפואי ועם לשכת ראש הממשלה. המשיבים הוסיפו כי "מכיוון שלא עלו בו סוגיות משפטיות" לא נערכה היוועצות בעניין גיבוש הדו"ח והיקפו עם צוות הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה, כנדרש לפי סעיף 6.2 לנוהל. לשיטתם של המשיבים, בנסיבות העניין, אין באי-ההיוועצות האמורה כדי להשפיע על תוקף הדו"ח הרפואי. נוכח האמור, טענו המשיבים כי העתירה במתכונתה הנוכחית כבר אינה אקטואלית, ודינה להימחק תוך שמירת טענות הצדדים. ביום 1.4.2025 הגישו העותרים את תשובתם לבקשתם של המשיבים למחיקת העתירה, במסגרתה הדגישו כי נותרו בעמדתם שלפיה אין למחוק את העתירה, שכן כלל הסעדים המבוקשים בעתירה טרם התייתרו. כך, העותרים טענו כי המסמך שהוכתר על-ידי המשיבים בשם "דוח בריאות לשנת 2024 של ראש הממשלה בנימין נתניהו", אינו עומד בהוראות סעיף 6.2 לנוהל. לשיטתם של העותרים, על דו"ח רפואי שנתי, המפורסם בהתאם לנוהל, לכלול רשימה של אבחנות רפואיות פעילות, בעיות רפואיות מהעבר, פרוצדורות רפואיות שעבר ראש הממשלה, רשימת תרופות אותן הוא נוטל, ותוצאות של בדיקות שעבר ראש הממשלה. תחת זאת, המסמך האמור, לטענת העותרים, נעדר את הפירוט הנדרש. עוד טענו העותרים כי יש קושי במסמך האמור, אשר משמש את ראש הממשלה גם בהליך אזרחי הנוגע לפרסום לשון הרע, כך שיש חשש לניגוד עניינים מצד עורכי המסמך, האמונים, כוועדה מייעצת, על האינטרס הציבורי, ולא על האינטרס הפרטי של ראש הממשלה. כמו כן, נטען כי על הדו"ח הרפואי להיערך על-ידי ראש הצוות הרפואי, ולא על-ידי שניים מחברי הוועדה המייעצת יחד עם ראש הצוות הרפואי, באופן החותר תחת מעמד הוועדה המייעצת כגורם מפקח. אשר לסעד שעניינו מינוי וועדה מייעצת בהתאם לסעיף 3.1.5 לנוהל, טענו העותרים כי מינוי הוועדה בעת האחרונה מעיד כי בעת הגשת העתירה כלל לא הייתה וועדה כאמור. לצד זאת, הלינו העותרים על הרכבה של הוועדה המייעצת שמונתה, אשר לחבריה, לטענתם, קשרים אישיים עם ראש הממשלה, שיש בהם, כך לטענתם, כדי לחתור תחת תפקידה של הוועדה המייעצת. כמו כן, לטענת העותרים הוועדה המייעצת כלל לא ביצעה את תפקידיה הפיקוחיים בהתאם להוראות הנוהל. לבסוף, טענו העותרים כי כלל לא התייתר הסעד שעניינו הבהרת הפירוט הנדרש בדו"ח הבריאות השנתי. לאחר שהוגשה תשובה זו של העותרים, ניתנה החלטתנו מיום 28.4.2025 שלפיה: "לכאורה, הודעת המשיבים מיום 11.3.2025, ובפרט האמור בסעיף 5 להודעה, שלפיו "ראש הצוות גיבש את דו"ח הבריאות והיקפו יחד עם הצוות הרפואי ועם לשכת ראש הממשלה, ומכיוון שלא עלו בו סוגיות משפטיות לא נערכה היוועצות בנושא עם צוות הלשכה המשפטית של לשכת ראש הממשלה", אינה עולה בקנה אחד עם הוראות סעיף 6.2 לנוהל, הקובע כי "היקפו של הדו"ח יקבע על ידי ראש הצוות הרפואי יחד עם לשכת ראש הממשלה וצוות הלשכה המשפטית של לשכת ראש הממשלה". המשיבים יגישו הודעה ובה התייחסות לאמור, עד יום 12.5.2025." בעקבות החלטה זו, הגישו המשיבים, ביום 28.5.2025, הודעה לבית המשפט בה טענו כי באי-קיום ההיוועצות עם הלשכה המשפטית מבעוד מועד אין כדי לפגום בתוקפו של הדו"ח. בהודעתם, פירטו המשיבים כי בעקבות החלטתנו מיום 28.4.2025 שוחחה המשנה ליועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה עם ראש הצוות הרפואי של ראש הממשלה והשלימה, בדיעבד, את הליך ההיוועצות בהתאם לסעיף 6.2 לנוהל. במסגרת היוועצות זו הבהיר ראש הצוות הרפואי כי נערכו כל הבדיקות הרפואיות הנדרשות וכי הדו"ח הרפואי שפורסם מכיל את כל הממצאים שעלו בבדיקות הרפואיות שנערכו. עוד טענו המשיבים כי בדו"ח הבריאות שפורסם הובא מידע רפואי רב על מצבו הבריאותי של ראש הממשלה. כך, בין היתר, כלל הדו"ח הרפואי התייחסות לבדיקות מעבדה ולפרוצדורות רפואיות מיוחדות שעבר ראש הממשלה – הליך השתלת קוצב לב, וניתוח לתיקון בקע מפשעתי – ומצבו בעקבות פרוצדורות רפואיות אלה. נוכח האמור, טענו המשיבים כי משעה שהתשתית העובדתית שעמדה בבסיס העתירה השתנתה מהותית עם השלמת מינוי הוועדה המייעצת ופרסום הדו"ח הרפואי השנתי של ראש הממשלה לשנת 2024, תוך קיום ההיוועצות בדיעבד עם הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה, הרי שהעתירה במתכונת בה הוגשה אינה אקטואלית עוד. דיון והכרעה העתירה דנן תוקפת למעשה שני עניינים מרכזיים. הראשון: מינוי וועדה מייעצת בהתאם לסעיף 3.1.5 לנוהל; והשני: פרסום דו"ח רפואי שנתי מפורט בהתאם לסעיף 6.2 לנוהל, וקביעת היקף הפירוט הנדרש בדו"ח זה. מינוי צוות רפואי לראש הממשלה בהתאם לנוהל בעתירתם, טענו העותרים כי המשיבים נמנעים מלקיים את הוראות הנוהל בעניין מינוי צוותו הרפואי של ראש הממשלה. המשיבים מצידם סבורים כי סעד זה התייתר בעקבות ההתפתחויות העובדתיות שהתרחשו מאז שהוגשה העתירה. סבורני כי יש בסיס לטענתם של המשיבים: סעיף 3.1 לנוהל קובע את הגורמים שיכלול הצוות הרפואי של ראש הממשלה: ראש הצוות הרפואי; ממלא מקום ראש הצוות הרפואי; רופא מהיחידה לאבטחת אישים; פרמדיקים; וועדה מייעצת בת שלושה חברים. הנוהל אף קובע את אופן מינויים של הגורמים הנ"ל. לענייננו, רלוונטיים הסעיפים הבאים: סעיף 3.1.1 לנוהל, הקובע כי ראש הצוות הרפואי "[...] ימונה על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות ובתיאום עם ראש הממשלה". סעיף 3.1.2 לנוהל, הקובע כי ממלא מקום ראש הצוות הרפואי "[...] שיבחר על ידי ראש הצוות הרפואי בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות, בתיאום עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה ובהסכמת ראש הממשלה". סעיף 3.1.5 לנוהל, הקובע כי הוועדה המייעצת הינה: "ועדה בת שלושה חברים שתורכב משלושה רופאים מומחים אשר ימונו ע"י מנכ"ל משרד רה"מ בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות. בראש הועדה יעמוד רופא בעל שיעור קומה בתחומו. שני חבריה הנוספים יהיו מומחים בתחומי רפואה אחרים כגון: פנימאי, כירורג כללי [...]". בעקבות הגשת העתירה, פעלו המשיבים למינוי צוותו הרפואי של ראש הממשלה. במסגרת זאת, מונה ד"ר ברקוביץ לראש הצוות הרפואי על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות, כמצוות סעיף 3.1.1 לנוהל. כמו כן, מונה פרופ' פיקרסקי לממלא מקום ראש הצוות, לאחר שנבחר על-ידי ראש הצוות, ד"ר ברקוביץ, והומלץ על-ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה בהסכמת מנכ"ל משרד הבריאות, כמצוותו של סעיף 3.1.2 לנוהל. בהמשך לאמור, מינה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם מנכ"ל משרד הבריאות, את פרופ' פיקרסקי, פרופ' בינרט, ופרופ' גרוסמן, לוועדה המייעצת, וזאת בהתאם לסעיף 3.1.5 לנוהל. על כן, צודקים המשיבים כי הסעד שעניינו מינוי הוועדה המייעצת בהתאם לנוהל, התייתר. אמנם, בפי העותרים טענות באשר לזהותם של הרופאים שמונו לצוות הרפואי של ראש הממשלה. עם זאת, אין מקומן של טענות אלו בעתירה זו אשר הרופאים שמונו לצוותו הרפואי של ראש הממשלה אינם צד לה. יודגש כי אין באמור משום הבעת עמדה באשר לעתירה שכזו, ככל שתוגש. פרסום דו"ח רפואי שנתי בהתאם לנוהל וקביעת היקף הפירוט הנדרש בו לטענת העותרים, המשיבים נמנעו, עובר להגשת העתירה, מפרסום דו"ח רפואי שנתי בעניינו של ראש הממשלה, כמתחייב על פי סעיף 6.2 לנוהל. כפי שצוין לעיל, לשיטתם של העותרים, הן פרסומי לשכת ראש הממשלה בעניין מצבו הרפואי של ראש הממשלה עובר להגשת העתירה, והן המסמך שפורסם לאחר הגשת העתירה והנושא את הכותרת "דוח בריאות לשנת 2024 של ראש הממשלה בנימין נתניהו", אינם עולים לכדי דו"ח רפואי כנדרש בהתאם לסעיף 6.2 לנוהל. המשיבים, מנגד, סבורים כי יש במסמך האמור, שפורסם לאחר הגשת העתירה ואיוש צוותו הרפואי של ראש הממשלה, כדי לקיים את החובה לפרסם דו"ח רפואי שנתי בהתאם לנוהל, ומשכך אף סעד זה התייתר. סעיף 6.2 לנוהל, שכותרתו "חשיפת תיקו הרפואי של ראש הממשלה לציבור", קובע כך: "יפורסם דו"ח שנתי ביחס למצבו הרפואי של ראש הממשלה. הדו"ח השנתי יחובר על ידי ראש הצוות הרפואי, ובו תפורט כשירותו של ראש הממשלה מבחינה בריאותית, היקפו של הדו"ח יקבע על ידי ראש הצוות הרפואי יחד עם לשכת ראש הממשלה וצוות הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה" כלומר, על פי סעיף 6.2 לנוהל יש חובה לפרסם דו"ח שנתי בעניין מצבו הרפואי של ראש הממשלה, אשר יחובר על-ידי ראש הצוות הרפואי, ובו תפורט כשירותו הרפואית של ראש הממשלה. כפי שהדגישה בדיון שהתקיים בפנינו ביום 29.9.2024, חברתי, השופטת ד' ברק ארז, בשלב זה של ההליך אין מקום לעסוק בשאלה האם עובר להגשת העתירה קוימו כראוי הוראות הנוהל. תחת זאת, השאלה הניצבת בפנינו עתה הינה האם בנקודת הזמן הנוכחית מקיימים המשיבים את הוראותיו של הנוהל. כפי שכבר צוין לעיל, ביום 11.2.2025 פורסם באתר משרד ראש הממשלה "דוח בריאות לשנת 2024 של ראש הממשלה בנימין נתניהו". מסמך זה חתום על-ידי ראש הצוות הרפואי, ד"ר ברקוביץ, יחד עם פרופ' פיקרסקי ופרופ' גרוסמן (שהינם, כאמור, חברים בוועדה המייעצת). מסמך זה קובע כי "ראש הממשלה נמצא במצב בריאותי תקין", ומפרט מדדים מסוימים ובדיקות שונות שנערכו ושנמצאו תקינים. לצד זאת, מפרט המסמך כי ראש הממשלה עבר בחודש יולי 2023 תהליך של השתלת קוצב לב. ביחס לעניין זה צורפה חוות דעת של פרופ' ביינרט בה מובהר כי הקוצב שהושתל עובד בצורה תקינה, ראש הממשלה לא תלוי בקוצב, לא נרשמו אירועים חריגים נוספים, והוא יציב לחלוטין מבחינה לבבית, וכן כי "אין מניעה קרדיאלית לבצע כל פעילות ובכללה פעילות גופנית או אחרת". עוד מפורט במסמך כי בחודש אפריל 2024 עבר ראש הממשלה ניתוח לתיקון בקע מפשעתי, וכי ביום 29.12.2024 עבר ראש הממשלה ניתוח להסרת רקמת ערמונית שפירה באמצעות לייזר. עוד אציין כי איני רואה פגם בכך שחתומים על הדו"ח הרפואי, יחד עם ראש הצוות הרפואי, גם שניים מחברי הוועדה המייעצת. העותרים סבורים כי לא ניתן לראות במסמך האמור דו"ח רפואי שנתי שכן הוא נעדר פירוט מספק. דין טענה זו להידחות. סעיף 6.2 קובע, בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים כי: "היקפו של הדו"ח יקבע על ידי ראש הצוות הרפואי יחד עם לשכת ראש הממשלה וצוות הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה". בענייננו, כעולה מהודעת המשיבים, היקף הדו"ח גובש יחד עם הצוות הרפואי ולשכת ראש הממשלה, אך לא נערכה, מבעוד מועד, היוועצות עם הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. עם זאת, המשיבים הבהירו כי בעקבות החלטתנו מיום 28.4.2025, הושלם בדיעבד הליך ההיוועצות עם המשנה ליועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה. להשקפתי, אין בפגם האמור כדי להביא לביטולה של ההחלטה בדבר היקף הדו"ח הרפואי. כך, בפסיקתו של בית משפט זה הוחלה דוקטרינת הבטלות היחסית אף ביחס לחובת היוועצות סטטוטורית, תוך שנקבע כי "הפרת החובה להתייעץ לא תוביל בהכרח לביטול ההחלטה" (בג"ץ 2910/04 מרכז השלטון המקומי בישראל נ' משרד החינוך, פ"ד נט(3) 625, 643 (2004); וראו גם: עע"מ 2418/05 מילגרום נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה, פסקה 14 לפסק דינה של השופטת א' חיות (24.11.2005); דפנה ברק-ארז משפט מינהלי כרך א 318 (2010); יצחק זמיר הסמכות המינהלית כרך א 1232 (מהדורה שנייה 2011), להלן: זמיר). במקרה דנן, יש בקיום ההיוועצות האמורה, הגם שנעשתה בדיעבד, כדי לרפא את הפגם בעניין קביעת היקף הדו"ח הרפואי השנתי (וראו והשוו: זמיר, שם). עם זאת, יודגש, במבט צופה פני עתיד, כי חזקה על המשיבים כי היקפו של הדו"ח ייקבע מראש יחד עם צוות הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה, כמצוותו של סעיף 6.2 לנוהל. אם כן, היקפו של הדו"ח הרפואי השנתי נקבע על-ידי הגורמים אותם הסמיך סעיף 6.2 לקבוע את היקפו של הדו"ח. אמנם, החלטה זו בדבר היקף הדו"ח הרפואי השנתי כפופה, ככל מעשה מנהלי, לכללי המשפט המנהלי. עם זאת, בענייננו, בשים לב לפירוט המופיע בדו"ח הרפואי השנתי סבורני כי לא עלה בידי העותרים להצביע על פגם בקביעת היקפו של הדו"ח. נוכח האמור, המסמך עליו חתום ראש הצוות הרפואי, ד"ר ברקוביץ, והמפרט את כשירותו הרפואית של ראש הממשלה, עולה, לדעתי, לכדי פרסום דו"ח רפואי שנתי בהתאם לחובה הקבועה בסעיף 6.2 לנוהל. אשר על כן, גם סעד זה, שעניינו פרסום דו"ח רפואי שנתי בא לכלל מיצוי. בהמשך לסעד שעניינו פרסום דו"ח רפואי שנתי, העותרים ביקשו כי יינתנו, על-ידי בית המשפט, היועצת המשפטית לממשלה או מי מטעמה, הנחיות ברורות בדבר החובה לפרסם דו"ח רפואי מידי שנה, ובדבר הפירוט הנדרש בו על מנת להגשים את תכלית הנוהל. אכן, במקרים מסוימים עשויה לקום לרשות המנהלית חובה לקבוע הנחיות פנימיות וקריטריונים ליישומן. עם זאת, במקרה דנן הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה התקינה את הנוהל נושא ענייננו. במסגרת נוהל זה הוחלט כי היקף הדו"ח הרפואי השנתי ייקבע על-ידי ראש הצוות הרפואי, יחד עם לשכת ראש הממשלה וצוות הלשכה המשפטית של משרד ראש הממשלה. סבורני כי העותרים לא הצביעו על בסיס איתן שיש בו כדי להצדיק סעד שעניינו מתן הוראה לגורם אחר, כדוגמת היועצת המשפטית לממשלה, לקבוע את היקף הפירוט הנדרש בדו"ח הרפואי השנתי, או לעדכן את סעיף 6.2 לנוהל. עם זאת, כפי שצוין לעיל, הקביעה בדבר היקף הדו"ח הרפואי השנתי כפופה, ככל מעשה מנהלי, לכללי המשפט המנהלי, ובמקרים המתאימים גם לביקורת שיפוטית. נוכח האמור, דינו של סעד זה להידחות. סוף דבר לאחר שהושלמו הפעולות הנדרשות, כמפורט לעיל, העתירה מיצתה את עצמה ודינה להידחות. המשיבים יישאו בהוצאותיהם של העותרים, בסך של 5,000 ש"ח. יחיאל כשר שופט המשנה לנשיא נעם סולברג: אני מסכים. נעם סולברג משנה לנשיא השופטת דפנה ברק-ארז: 1. קראתי את פסק דינו של חברי השופט י' כשר, ואני מסכימה כי במישור המעשי – נוכח חלוף הזמן וההתפתחויות שחלו – אין עוד תוחלת בבירור חלק מן השאלות בגדרה של העתירה הנוכחית. לצד זאת, אני סבורה שיש מקום להסתייגות בלשון ברורה יותר מאופן הטיפול בנושא שבפנינו בזמן שבו העתירה הייתה תלויה ועומדת. 2. אין להמעיט בחשיבותו של נושא העתירה: מתכונת פרסומו של דו"ח הבריאות השנתי של ראש הממשלה. זאת, בהתאם לנוהל שעניינו "טיפול רפואי בראש הממשלה" משנת 2007 (להלן: הנוהל). בהתחשב ברום מעמדו של תפקיד ראש ממשלת ישראל וברוחב סמכויותיו, מצב בריאותו הוא עניין בעל משמעות מכרעת לאינטרס הציבורי, ומכך נגזרת גם החשיבות הנודעת לפרסומו. ההיסטוריה העולמית רצופה במקרים שבהם ראוי היה להביא לידיעת הציבור מידע חיוני ביחס למצב בריאותי לקוי של ראשי מדינה. ניסיון זה מלמד על הצורך ברגולציה של הנושא במישור העקרוני (ראו: Salvatore Manione, When Disease Strikes Leaders: What Should We Know?, 35(1) J. Gen. Intern. Med. 3053 (2020)). 3. התמונה העולה מן המסמכים שהוגשו לנו, כמו גם מפסק דינו של חברי, היא זו: הוועדה המייעצת לראש הצוות הרפואי של ראש הממשלה, אשר מהווה חלק מאותו צוות, לא מונתה אלא בחלוף למעלה משנה וחצי לאחת תחילת כהונתו של ראש הממשלה. הלכה למעשה, המינוי הושלם רק מספר חודשים לאחר שהוגשה העתירה. כמו כן, גם כאשר פורסם הדו"ח הרפואי של ראש הממשלה לשנת 2024, הדבר נעשה מבלי שקוים הליך התייעצות תקין עם הייעוץ המשפטי למשרד ראש הממשלה בכל הנוגע להיקפו של הדו"ח, חרף הדרישה המפורשת בנוהל. התייעצות זו בוצעה רק בדיעבד לאחר שניתנה החלטתנו בנושא, ובפועל היא הכשירה את הדו"ח, שגובש כאמור בהיעדרה. 4. במרכז פסק דינו של חברי עומדת ההכרה בכך שהוועדה המייעצת מונתה בסופו של דבר. בנוסף, בהתחשב בכך שההתדיינות נפרסה על תקופה ממושכת ואנו כבר בפתחה של שנת 2026, דומה שהמשכו של דיון בדו"ח הרפואי שהוגש לגבי שנת 2024 אינה הולמת את המתכונת הדיונית של הליכים בבית משפט זה בשבתו כבית דין גבוה לצדק, מה גם שהדו"ח ממילא נועד לשקף תמונת מצב עיתית. לצד זאת, בשל חשיבותו של הנושא שהיא אף חשיבות חוקתית נוכח תפקידו וסמכויותיו של ראש הממשלה, אני סבורה שעלינו לומר דברים ברורים יותר במבט הצופה פני עתיד. 5. לא ניתן להפריז בחשיבותה של חובת ההתייעצות במישור המינהלי. הדברים אמורים ביתר שאת שעה שהנוהל עצמו אינו כולל פירוט מספק ביחס להיקפו של הדו"ח, והלכה למעשה ההתייעצות היא זו שאמורה להתוות את ההיקף והפירוט הנדרשים. על רקע זה, ההיוועצות עם הגורמים המשפטיים במשרד ראש הממשלה חייבת להיעשות מלכתחילה, בטרם פרסומו של דו"ח רפואי, וראוי שכך הדבר ייעשה מעתה ואילך. כמו כן, ונוכח השלכותיה של התייעצות זו בתהליך פרסומו של הדו"ח הרפואי, אני סבורה שיש מקום לכך שהיא תתועד. 6. בנוסף, בחלוף קרוב לעשרים שנה מאז נקבע הנוהל, ובשים לב לנסיבות שהולידו את ההליך דנן – ראוי לשיטתי לקבוע בנוהל עצמו אמות מידה ברורות ביחס להיקפו של הדו"ח הרפואי. לא למותר לציין כי הדו"ח הרפואי לשנת 2023 שצורף לעתירה נחזה, על פניו, כדו"ח קצר ולאקוני. אף הדו"ח לשנת 2024 שהוגש בהמשך על-ידי המשיבים כולל שורות בודדות, ואין בו כל פירוט של ערכים ונתונים רפואיים. לשם השוואה בלבד, והדברים כמובן אינם מחייבים, הדו"ח הרפואי הפומבי אשר מתפרסם באופן שוטף באתר הנשיאותי של ארצות הברית (העדכני שבהם מיום 13.4.2025 ביחס לנשיא ארצות הברית הנוכחי) כולל פירוט רב, לרבות נתונים מספריים שעניינם אמות מידה מקובלות למצב בריאותי (לחץ דם, דופק במנוחה ועוד). הדברים מובאים רק לצורך השוואה, וברי שהיקפו של המידע הרפואי המתפרסם בעניינם של מנהיגים משתנה ממדינה למדינה. אולם, דווקא על רקע זה מתחדד ערכה הרב של ההיוועצות עם הגורמים המשפטיים ביחס להיקפו וטיבו של הדו"ח הרפואי הפומבי, כפי שנקבעה בנוהל. 7. אשר על כן, יש בידי להסכים לעמדתם של חבריי כי אין עוד תוחלת להוסיף ולברר את הסוגיות שהועלו בעתירה במסגרת ההליך הנוכחי. אולם, מנקודת מבטי, יש להדגיש כי לא ניתן להשלים עם כך שמה שהיה הוא שיהיה. דפנה ברק-ארז שופטת הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט י' כשר. ניתן היום, כ"ד טבת תשפ"ו (13 ינואר 2026). נעם סולברג משנה לנשיא דפנה ברק-ארז שופטת יחיאל כשר שופט