בג"ץ 1741/06
טרם נותח

יוסי אילן נ. עיריית תל-אביב

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 1741/06 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1741/06 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופטת א' חיות העותר: יוסי אילן נ ג ד המשיבים: 1. עיריית תל-אביב 2. גיל ארויו עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו בשם המשיבים: עו"ד ערן דובניקוב פסק-דין השופטת א' חיות: בפנינו עתירה לביטול החלטת בית-הדין הארצי לעבודה בה נדחתה בקשת העותר למתן רשות ערעור על החלטת בית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב בעניין בקשתו למתן סעד זמני. 1. בראשית שנת 2006 ביצעה עיריית תל-אביב-יפו, המשיבה 1, הליך של "הצרחת תפקידים", והורתה כי מנהל מחלקת החופים ומנהל המחלקה לשיפור רחובות ואתרים, המשיב 2, יתחלפו בתפקידיהם. בעקבות מהלך זה פנה העותר, העובד כמציל במחלקת החופים בחטיבת התפעול של המשיבה 1, בדרישה לבטל את מינויו של המשיב 2 כמנהל מחלקת החופים, וטען כי על המשיבה 1 לערוך מכרז טרם איושו של תפקיד זה. משנענה בשלילה הגיש העותר, ביום 29.1.2006, לבית-הדין האזורי לעבודה בתל-אביב המרצת פתיחה בה ביקש להורות על בטלות מינויו של המשיב 2 כמנהל מחלקת החופים. כן הגיש העותר בקשה למתן צו מניעה זמני המורה למשיבה 1 להימנע מלמנות את המשיב 2 כמנהל מחלקת החופים או כממלא מקומו, עד למתן פסק דין בתובענה שהגיש. ביום 31.1.2006 מחק בית הדין האזורי לעבודה את בקשת העותר למתן סעד זמני וקבע כי חלף קיום הדיון בבקשה תישמע התובענה העיקרית "מחוץ לסדרי התור הרגילים". בית-הדין האזורי קבע כי הביא בחשבון את העובדה שמינוי המשיב 2 בוצע לכאורה "בדרך אחרת" בהתאם לסעיף 2 לתקנות העיריות (מכרזים לקבלת עובדים), תש"ם-1979 (להלן: תקנות העיריות), את העובדה שהעותר לא פירט בבקשתו את מלוא העובדות הרלבנטיות ובנוסף את העובדה שלכאורה העותר אינו עומד בדרישות המשרה דנן ואף עולה ספק לגבי נכונות הנתונים האישיים שפירט בבקשתו. עוד קבע בית-הדין כי גם מאזן הנוחות מוביל לדחיית הבקשה לסעד זמני שכן אם תתקבל תובענת העותר תבטל המשיבה 2 את המינוי דנן. בקשת רשות ערעור שהגיש העותר לבית-הדין הארצי על החלטה זו נדחתה ביום 19.2.2006. בית-הדין הארצי קבע כי החלטה בדבר מתן סעד זמני נתונה ככלל לערכאה הדיונית ובנוסף כי לא מצא שבשיקול דעתו של בית-הדין האזורי נפלה טעות שיש בה כדי להצדיק דיון בערעור על החלטתו. כן ציין בית-הדין הארצי, כי הבקשה למתן סעד זמני לא נדחתה לגופה אלא נקבע כי ההליך העיקרי יישמע "מחוץ לסדרי התור", החלטה שמשמעותה היא איחוד הדיון בסעד הזמני ובסעד העיקרי. לבסוף ציין בית-הדין הארצי כי מינויו של המשיב 2 נכנס לתוקף כבר ביום 1.2.2006 ובמצב זה מאזן הנוחות נוטה לטובת השארת המצב על כנו. 2. בעתירה שבפנינו מבקש העותר כי בית משפט זה יורה על ביטול החלטת בית-הדין הארצי לעבודה. העותר מציין כי אמנם ככלל אין בית משפט זה נוהג להתערב בהחלטות בית-הדין הארצי לעבודה, אלא שלדעתו המקרה דנן הוא מקרה חריג, נוכח הטעות המשפטית המהותית שנפלה בהחלטה ונוכח שיקולי צדק. העותר טוען כי בהתאם לסעיף 2 לתקנות העיריות ולהלכה הנוהגת מינוי מנהל מחלקת החופים במשיבה 1 טעון היה מכרז פומבי, או למצער מכרז פנימי, ועל כן סיכויי התובענה שהגיש גבוהים. אשר לבקשתו למתן סעד זמני טוען העותר, כי אי מניעה זמנית של מינוי המשיב 2 תאפשר לו לצבור וותק ונסיון, ואלו יעמדו לזכותו תוך הפרה של עיקרון השוויון, גם אם בסופו של יום ייקבע כי היה על המשיבה 1 לערוך מכרז. כן טוען העותר כי בית-הדין האזורי כלל לא היה צריך להידרש לשאלת עמידתו לכאורה בדרישות תפקיד מנהל מחלקת החופים, ומכל מקום, כך טוען העותר, נוכח הכשרתו ונסיונו עומד הוא בדרישות אלה. העותר מוסיף וטוען כי בית-הדין התעלם מההבדלים המשמעותיים שיש בין תפקידו הקודם של המשיב 2 לבין תפקידו כמנהל מחלקת החופים, ולטענתו נוכח הבדלים אלו יש לערוך מכרז במסגרתו ייבחנו כישוריו של המשיב 2 ושל מועמדים נוספים. לבסוף טוען העותר, כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו שכן למשיבה 1 לא ייגרם כל נזק ממתן צו המניעה ואת תפקיד מנהל מחלקת החופים יכול למלא בתקופת הביניים מנהל המחלקה היוצא או סגנו, ואילו מנגד, וכאמור לעיל, לו ולמועמדים פוטנציאליים אחרים ייגרם נזק אם ימשיך המשיב 2 למלא תפקיד זה. 3. המשיבים מצידם טוענים כי יש לדחות את העתירה משום שהמקרה דנן אינו נופל בגדר המקרים החריגים בהם מתערב בית משפט זה בהחלטות בית-הדין לעבודה ועל אחת כמה וכמה בהחלטות ביניים כגון זו שבפנינו, בה הוכרעה שאלה עובדתית במסגרת בקשה לסעד זמני. לכך מוסיפים המשיבים כי המדובר ב"מעשה עשוי" שכן מינויו של המשיב 2 נכנס לתוקף זה מכבר, וכן הם מציינים כי העתירה לוקה בחוסר נקיון כפיים משום שהעותר לא גילה בעתירתו עובדות מרכזיות ואף הצהיר עובדות שאינן נכונות. מטעמים אלו טוענים המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף. עוד טוענים המשיבים כי גם לגוף הדברים דין העתירה להידחות שכן "ההצרחה" שבוצעה בין מנהל מחלקת החופים לבין מנהל מחלקת שיפור פני העיר מצויה במסגרת הפררוגטיבה הנתונה למשיבה 1 והיא נעשתה בתום לב ומשיקולים עניינים. המשיבים מדגישים בהקשר זה כי סעיף 2 לתקנות העיריות קובע חובת מכרז מקום שהמשרה הפנויה לא נתמלאה "בדרך אחרת", ואילו בענייננו בוצעה דרך אחרת כדין. המשיבים טוענים כי מדובר בשני תפקידי ניהול שרמתם והיקפם דומים, וכי מכל מקום משרת מנהל מחלקת החופים לא "התפנתה" בשום שלב. כן נטען, כי העותר הציג בפני בית-הדין האזורי מצג מטעה בדבר נתוניו האישיים ובדבר נסיונו התעסוקתי, כי הסתיר עובדות מהותיות, וכי הוכח בפני בית הדין שהעותר אינו עומד בתנאי הסף לתפקיד מנהל מחלקת החופים. מחיקת בקשתו של העותר, כך נטען, נעשתה בין היתר על רקע התנהלותו זו של העותר. לבסוף טוענים המשיבים כי העותר פירט בעתירתו עובדות חדשות אשר לא הובאו בפני בית-הדין לעבודה. העותר שביקש להגיב על טענות המשיבים ציין בתגובתו כי הוא נקי כפיים, כי לא נפל כל דופי באופן הצגת העובדות על ידו, כי הוא, בניגוד למשיב 2, עומד בדרישות הסף ומתאים למלא את תפקיד מנהל מחלקת החופים וכי לא הובאו על ידו עובדות חדשות במסגרת העתירה דנן. 4. דין העתירה להידחות. הלכה היא מלפנינו, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו של בית-הדין הארצי לעבודה, והתערבותו בהחלטות אלה מוגבלת לאותם מקרים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב התערבות בה בנסיבות העניין (ראו: בג"ץ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מ(1) 673; בג"ץ 840/03 ארגון הכבאים המקצועיים בישראל - ועד כבאים נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נז(6) 810). במקרה דנן לא הצביע העותר על טעות משפטית מהותית שנפלה בהחלטת בית-הדין הארצי המצדיקה את התערבותנו. לכך יש להוסיף, כי העתירה מופנית כנגד החלטת ביניים של בית-הדין האזורי לעבודה, אשר נבחנה במסגרת הליך של בקשת רשות ערעור בבית-הדין הארצי לעבודה, והתערבותו של בית משפט זה בהחלטות כגון דא הינה מצומצמת עוד יותר (ראו בג"ץ 7331/03 כנעאני נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (טרם פורסם)). כאמור לעיל, בית-הדין האזורי לעבודה קבע כי תובענת העותר תישמע "מחוץ לסדרי התור הרגילים" ודיון מקדמי נקבע ליום 6.4.2006, כך שיש לקוות כי טענותיו של המערער ייתבררו בהקדם לגופם של דברים. אשר על כן העתירה נדחית. ניתן היום‏, ‏י"א ניסן, תשס"ו (09.04.06). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 06017410_V03.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il