איאד אמין עיאט נ. שר הפנים

פסק-דין בתיק בג"ץ 1740/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1740/04 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותרים: 1. איאד אמין עיאט 2. עזה חידר עיאט נ ג ד המשיב: שר הפנים עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים תאריך הישיבה: כ"ט באייר התשס"ד (20.05.2004) בשם העותרים: עו"ד גאנם גזאווי בשם המשיב: עו"ד הרן רייכמן פסק-דין הנשיא א' ברק: העתירה מופנית כנגד סירוב המשיב להעניק לעותרת 2 היתר לשהיית קבע בישראל, במסגרת הליך איחוד משפחות עם העותר 1, אזרח ישראל. 1. העותר 1 הינו אזרח ישראלי, יליד 1970, תושב באקה אל ע'רבייה. הוא נישא בשנת 1999 לעותרת 2, תושבת האיזור (ילידת 1983). מאז נישואיהם מתגוררים בני הזוג בבאקה אל ע'רבייה. מנישואיהם נולדו להם בן ובת. העותרים הגישו (ביום 11.10.2001) בקשה לאיחוד משפחות, לקבלת מעמד של ישיבת קבע בישראל עבור עותרת 2. לאחר כמה חודשים נתקבלה (ביום 24.2.2002) תשובת משרד הפנים לפיה "בקשתכם לאיחוד משפחות נדחית מטעמים ביטחוניים". 2. העתירה, שהוגשה בחלוף כשנתיים (ביום 24.2.2002), מופנית נגד החלטת המשיב לסרב לבקשה לאיחוד משפחות. נטען בעתירה כי עותרת 2 אינה מהווה סיכון ביטחוני במובן כלשהו, אין לה כל עבר פלילי או ביטחוני והיא מעולם לא נעצרה על ידי גורם כלשהו. כל רצונה הוא לחיות בחיק משפחתה. עם הגשת העתירה החליט בית המשפט להעביר את הדיון בה למושב שלושה. כן ניתן צו ביניים –דביינים להימנע מגירוש עותרת 2 מן הארץ. 3. המשיבים מבקשים דחייתה של העתירה על הסף, ולגופה. לטענתם, משחלפו משנתיים מאז נדחתה הבקשה ועד שהוגשה העתירה, דינה להידחות מחמת שיהוי. עם חלוף הזמן ושינוי הנסיבות, על העותרים לפנות תחילה למשיב בבקשה חדשה לאיחוד משפחות. המשיב סבור כי דין העתירה להידחות אף לגופה. זאת בשל מניעה ביטחונית המתקיימת גם עתה בעניינה של העותרת, המצדיקה סירוב לבקשה לאיחוד משפחות. מניעה זו נעוצה באחיה של העותרת ובגיסה, שהם פעילים בארגון הג'יאהד האיסלמי ונטלו חלק במספר לא מבוטל של פעילויות טרור נגד אזרחים וכנגד כוחות צה"ל. המשיב מסר כי גורמי הביטחון סבורים כי נוכח העימות המזוין המתקיים מאז ספטמבר 2000 והפעילות החבלנית העוינת הננקטת על ידי ארגוני טרור פלסטינים, קיים סיכון מקשרי העותרת לביטחון המדינה ולשלום הציבור. קיימנו דיון בעתירה (ביום 20.5.2004). בא-כוח העותרים טען לפנינו כי על פי התשתית הראייתית, אין כל ראיה לכך שהעותרת עצמה מהוה סיכון לציבור. נטען כי לעותרת אין קשר לבני משפחתה ואין לתלות בהם את הסירוב לאיחוד משפחות. בהסכמת בא-כוח העותרים, עיינו במעמד צד אחד גם בחומר חסוי מטעם המשיב. 4. בקשת העותרים לאיחוד משפחות הוגשה בשנת 2001. הסירוב לבקשתם ניתן בחודש פברואר 2002. בקשתם סורבה קודם להחלטת הממשלה ממאי 2002 (החלטה 1813) על נוהל חדש לטיפול "במדיניות איחוד משפחות בנוגע לתושב הרשות הפלסטינית ולזרים ממוצא פלסטיני" וקודם לחקיקתו של חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 (פורסם ביום 6.8.2003). נוכח הסירוב המוקדם של בקשתם, העותרים אינם מצויים במסגרת הוראות המעבר שבחוק זה. נמצא, כי להחלטת הממשלה ולחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003, אין נגיעה ישירה לעניינם של העותרים. עניינם טופל בהתאם לנוהל "ההסדר המדורג" שהפעיל משרד הפנים החל משנת 1999, לעניין התאזרחות של בן זוג של אזרח ישראלי. הנוהל הופעל מכוחו של ההסדר הנורמטיבי הקבוע בחוק האזרחות, תשי"ב-195. בהתאם ל"נוהל המדורג", החלטת שר הפנים בבקשה לאיחוד משפחות מתקבלת לאחר בדיקה פרטנית של עניינם של בני הזוג ומכלול נסיבותיהם. מלבד בדיקת משך הישיבה בישראל, העדר פיקטיביות של קשר הנישואין וקיום מרכז חיים בישראל, נבדק באופן פרטני גם היעדרה של מניעה בטחונית או פלילית לשהייה בישראל ולמתן מעמד חוקי בישראל לבן הזוג הזר. לא פעם נפסק כי "במסגרת שיקול דעתו רשאי שר הפנים לשקול שיקולים הקשורים לעברו הפלילי של המבקש להתאזרח ושיקולים הקשורים לסיכון הנשקף ממנו לביטחון המדינה" (בג"ץ 2208/02 סלאמה ואח' נ' שר הפנים, פ"ד נו(5) 950, 960; כן ראו, בג"ץ 7139/02 עבאס-בצה ואח' נ' שר הפנים, פ"ד נז(3) 481; בג"ץ 2527/03 אסעיד ואח' נ' משרד הפנים, פ"ד נח(1) 139; א' רובינטשיין וב' מדינה, המשפט החוקתי של מדינת ישראל (כרך ב: רשויות השלטון ואזרחות, 2005) עמ' 1097; בג"ץ 2028/05 אמארה חסן עבד נ' שר הפנים (טרם פורסם) להלן – פרשת חסן; השוו, סעיף 3ד לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003). 5. במסגרת הפעלת שיקול דעתו של שר הפנים לעניין "מניעה בטחונית", הוא רשאי להתחשב גם בשיקול בדבר סיכון בטחוני הקשור בבן משפחה קרוב של בן הזוג הזר המבקש איחוד משפחות. אם מצוי בידי שר הפנים מידע לפיו בן משפחה של מבקש המעמד בישראל עלול להוות סיכון ביטחוני לישראל, הוא רשאי לסרב לבקשה לאיחוד משפחות, ובלבד שהסירוב מבוסס על תשתית עובדתית ראויה. עמדתי על כך לאחרונה באחת הפרשות, בצייני: "התחשבות בקיומו של סיכון הנעוץ בבן משפחה מדרגה קרובה, אין בה פסול עקרוני. במציאות הקיימת, נוכח הסכנות הביטחוניות הקשות עימן מתמודדת ישראל, גם סיכון ביטחוני הנשקף מבן משפחתו של תושב האיזור, עשוי להקים בסיס לדחיית בקשה למעמד חוקי בישראל. יש לזכור כי קביעת מסקנות האם פלוני מהווה סיכון ביטחוני, טמון בה קושי מהותי. היא מצריכה חיזוי והערכה לעתיד לבוא, בכל הנוגע להתנהגותו הצפויה של בן הזוג הזר, המבקש לזכות במעמד חוקי בישראל. במציאות הביטחונית הקשה בה שרויה ישראל לעת הזו, מתחייבים 'שולי ביטחון רחבים' בהסדרת מעמד בישראל לתושבי האיזור. בצדק ציין השופט א' א' לוי כי 'בדיקת מסוכנותו של המועמד קשה היא גם בימים של רגיעה, ומקל וחומר בימי הסלמה ביטחונית' ([בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם)], פסקה 9 לחוות דעתו של השופט לוי). אכן, הכוחות הנלחמים בישראל הם טרוריסטים; הם אינם נמנים על צבא סדיר; הם אינם לובשים מדים; הם מסתתרים בתוך האוכלוסיה הפלסטינית האזרחית באזור; הם זוכים לתמיכת חלק מהאוכלוסיה האזרחית בכלל וכן לתמיכתם של בני משפחה וקרובים בפרט. במציאות קשה זו הניצבת בפני מדינת ישראל, הנלחמת על ביטחונה וביטחון אזרחיה, מתחייבת נקיטה במשנה זהירות במתן 'תיעוד ישראלי' לתושבי האזור... מתן 'תיעוד ישראלי' לתושב האיזור חושפת את המדינה לסיכון מוגבר. היא טומנת בחובה פוטנציאל של ניצול לרעה של 'התיעוד הישראלי'. מודעים אנו לכך כי סירוב לבקשה לאיחוד משפחות אך משום שקרוב משפחתו מהווה סיכון ביטחוני למדינת ישראל עשויים לפגוע בבני הזוג החפים מכל פשע. אין זו מטרתו של ההסדר, אך זו עלולה להיות תוצאתו. אין מנוס מכך, אם מבקשים לשמור על יעילותן של הבדיקות הפרטניות, במציאות הנוכחית" ((פרשת חסן, פסקאות 14-15; ראו גם בג"ץ 7052/03 עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל נ' שר הפנים (טרם פורסם), פסקאות 94 ו-113 לחוות דעתי). 6. בקשת העותרים לאיחוד משפחות נדחתה בשל "מניעה בטחונית" בשל קרבת משפחתה של העותרת 2 לפעילי ארגון הג'האד האיסלמי ובשל מידע חסוי שהוצג בפנינו במעמד צד אחד, בהסכמת העותרים. לפי המידע הגלוי, אחיה של העותרת, סאמר חי'דר שעבאן עיאט (להלן – עיאט), הועמד לדין (ביום 8.7.2003) בבית המשפט הצבאי בשומרון בשורה ארוכה של עבירות של חברות בהתאחדות בלתי מותרת (עבירה לפי תקנה 85(1)(א) לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945); בעבירות של ניסיון גרימת מוות בכוונה (עבירה לפי סעיף 51(א) לצו בדבר הוראות ביטחון (יו"ש) (מס' 378), תש"ל-1970; עבירות של קשירת קשר לגרימת מוות בכוונה; סיוע לעבריין; והחזקת אמצעי לחימה. על פי האמור בכתב האישום, בינואר 2002 הצטרף עיאט לארגון הג'האד האיסלמאי. בכתב האישום נטען, בין היתר, כי במסגרת חברותו בארגון תכנן עיאט לבצע פיגועי ירי, חטיפה וחקירת חשודים בשיתוף פעולה לטובת מדינת ישראל. בחודש יוני 2002 הוא השתתף בירי לעבר כלי רכב ישראלי בסמוך לכפר שופיה ובירי לעבר ישוב ישראלי ליד טול-כרם. כן נטען כי בחודש פברואר 2003 היה עיאט שותף בהכנות להחדרתו של מחבל-מתאבד לנתניה. בהמשך הוא נטל חלק בירי מאקדח לעבר כוחות צה"ל, וכן סייע באיתור דירת מגורים לפעיל של הארגון שהיה מבוקש על ידי כוחות צה"ל. גם גיסה של העותרת 2, אחמד בסיסי, הוא פעיל בארגון הג'יהאד האיסלאמי. מכתב האישום ומהודאותיו של עיאט עולה כי אחמד בסיסי ועיאט היו מעורבים באותה חוליה, אשר בין היתר יצרה קשר עם אזרח ישראלי לשם הסעת מתאבד לביצוע פיגוע בנתניה. אחמד בסיסי נעצר בחודש ינואר 2004. 7. לאחר שעיינו במכלול החומר (הגלוי והחסוי) ושמענו טיעוני הצדדים, נחה דעתנו כי דחיית בקשת העותרים לאיחוד משפחות מבוססת על תשתית ראייתית ראויה והיא עומדת באמות המידה הנדרשות. דחיית הבקשה באה למנוע סיכון קונקרטי לביטחון ולחיים, הנשקף מן העותרת 2 ומבני משפחתה מדרגה ראשונה. לקרוביה של העותרת 2 מיוחסת פעילות בטחונית חמורה. הסיכון הנשקף מהם לביטחון המדינה ולשלום הציבור הוא גדול מאוד. בנסיבות העניין, נוכח עוצמת הסיכון הביטחוני, יש הצדקה לסירוב לבקשה לאיחוד משפחות, הגם שכרוכה בה פגיעה בזכותם של העותר ושל ילדיהם של בני הזוג לחיי משפחה. שוכנענו, איפוא, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של שר הפנים בדחיית בקשתם של העותרים לאיחוד משפחות, באופן המצדיק את התערבותנו. נוכח מסקנתנו זו, איננו נדרשים לטענת המשיבים בדבר שיהוי בהגשת העתירה. העתירה נדחית. ה נ ש י א השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' ריבלין: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק. ניתן היום, ו' באב התשס"ו (31.07.2006). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04017400_A08.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il