עבד אלנקיב נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1737/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1737/10 בפני: כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר המערער: עבד אלנקיב נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 22.2.10 בת"פ 4112/09 שניתן על ידי כבוד השופט ג' נויטל תאריך הישיבה: ה' בתשרי התשע"א (13.9.10) בשם המערער: עו"ד דרור ארד-אילון; עו"ד פאהים דאוד בשם המשיבה: עו"ד רחל זוארץ-לוי בשם שירות המבחן למבוגרים: עו"ס ברכה וייס פסק-דין השופט א' רובינשטיין: א. ערעור על חומרת העונש שגזר על המערער בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט נויטל) ביום 22.2.10 בתיק ת"פ 4112/09, בגדרו הושתו עליו 30 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצר), 18 חודשי מאסר על תנאי, ותשלום פיצוי למתלונן בסך של 15,000 ש"ח. רקע והליכים קודמים ב. המערער, יליד 1989, הורשע ביום 2.9.09 על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של חבלה חמורה, לפי סעיף 333 לחוק העונשין תשל"ז-1977, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק. ג. לפי הנטען בכתב האישום המתוקן, בו הודה המערער, בלילה שבין 15.5.09 ל-16.5.09 התגלע ויכוח בינו לבין יוסף שיח יחיא. המתלונן ואדם נוסף ניגשו להפריד בין הנצים, והם אכן התרחקו זה מזה. בשלב ההוא, מסיבה לא ידועה, תקף המערער את המתלונן והכה בפניו באגרופו, המתלונן התמוטט ונפל על המדרכה. משראה זאת שיח יחיא, זרק אבן לעבר המערער ופגע בראשו. או אז תקף המערער את המתלונן, שהיה שרוע על הקרקע חבול ומעורפל הכרה, ובעט בראשו בחזקה. שוטר שהיה בקרבת מקום והבחין בנעשה ניגש אל המערער וניסה לעצרו, אולם הלה התנגד לו. כתוצאה מהאירוע אושפז המתלונן, ואובחן שבר כפול בלסתו התחתונה. ד. משהורשע המערער נתבקש תסקיר שירות המבחן. בתסקיר נאמר, כי המערער הוא בחור צעיר ולא בשל, המתקשה ליטול אחריות מלאה על מעשיו, והגם שהוא מבין את חומרתם - הוא עסוק יותר בפגיעתו שלו. נאמר עוד, כי ניתן לנצל את שעת הכושר שנוצרה על מנת לרתום אותו להליך טיפולי, וכן כי נערכה סולחה בין משפחות המתלונן והמערער, כי משפחתו היא משפחה נורמטיבית והוריו אנשים אחראים. נוכח הנסיבות ועברו הנקי של המערער, הומלץ להעמידו במבחן למשך כשנה, וכי אם ישקול בית המשפט להשית עונש מאסר בפועל – יהא זה בעבודות שירות. ה. ביום 22.2.10 נגזר דינו של המערער. בית המשפט ציין, כי הובאו בחשבון השיקולים לקולה ובהם הודאתו במיוחס לו; היעדר עבר פלילי; גילו הצעיר; שהייתו במעצר מאחורי סורג ובריח משך כשבועיים ומחצה, ובהמשך - במעצר בית משך כחמישה חודשים; עדויות אופי לטובתו ולטובת הוריו; הבעת החרטה וקיום הסולחה בין המשפחות; וכן המלצת שירות המבחן. מנגד, צוינו השיקולים לחומרה, בהם העבירה העיקרית שבה הורשע ונסיבות ביצועה בדגש על הכאת המתלונן, שלא חטא למערער, וכך גם לאחר שהלה נפל לקרקע והיה שרוע עליה מעורפל הכרה; חומרת החבלה שנגרמה למתלונן; אי לקיחת אחריות מלאה על מעשיו - כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן; וכן הצורך בהעברת מסר של גמול והרתעה. לפיכך נגזר דינו כאמור. הערעור ו. בערעור נטען, בין היתר, כי מדובר באדם צעיר לימים אשר זו לו ההסתבכות הראשונה בעבירות, כי המערער קיבל אחריות למעשיו, ואף פעל לקידום סולחה עם משפחת המתלונן, כן נטען כי העונש שהושת עליו יוצא דופן בחריפותו ביחס לענישה המקובלת, וכי נוכח הלך הרוח בתיק – הסדר הטיעון, עמדתו הנטענת של בית המשפט כפי שהובעה בדיונים כי היה ראוי להגיע להסכמה על ענישה שאינה מאסר בפועל, ועמדת המדינה עקב כך – יצרו אצלו ציפייה כי העונש שיושת עליו ינוע סביב חודשי מאסר ספורים בלבד. כן נטען, כי יוחסה חומרה יתירה לתקיפה השניה, מבלי לקחת בחשבון את הנסיבה שקדמה לה - תקיפתו באבן של המערער בידי שיח יחיא. הוזכר, כי אף שירות המבחן המליץ על המרת המאסר בפועל בעבודות שירות; לענין זה נטען, כי היה מקום ליתן משקל מכריע לשיקולי השיקום. ז. בתסקיר עדכני של שירות המבחן מיום 7.9.10 נאמר, כי המערער השתלב בתעסוקה במסגרת מאסרו שהחל ב-15.3.10, כי הוא נמנע ממעורבות חברתית עם עבריינים אחרים פן זו תפגע בו. נאמר, כי התנהגותו תקינה וכי הביע רצונו להשתלב בלימודים במסגרת בית הסוהר. עוד צוין, כי המערער נוטל אחריות רבה יותר על מעשיו, וכי נראה שהוא מפנים את חומרתם ומביע חרטה כנה. הדיון ח. בדיון בפנינו טען בא כוח המערער עו"ד ארד-אילון, כי השתלשלות העניינים בתיק, כמו גם העמדה שביטא בית המשפט קמא, יצרה אצל המערער ציפיה כנה לפיה תקופת מאסרו תהיה קצרה. כן נטען, כי רף הענישה המקובל במקרים דומים נמוך מזה שהושת על המערער. נטען עוד שתסקיר המבחן חיובי מתחילה, וכי התסקיר המשלים מצביע על לקיחת אחריות מלאה על המעשה. נציגת שירות המבחן עו"ס וייס ציינה, כי שירות המבחן סבור היה שנכון לשלב את המערער במסגרת טיפולית, וכי הוא אכן נוטל אחריות רבה יותר על מעשיו. באת כוח המדינה עו"ד זוארץ-לוי טענה, כי המדינה לא אמרה בבית המשפט קמא שלא תדרוש מאסר בפועל, אם כי לא נקבה בתקופה המדויקת שתבקש. עם זאת נאמר בנסיבות, כי ניתן להסכים להפחתה מסוימת בעונש כדי לעודד את תהליך השיקום של המערער; ואולם הודגש, כי נוכח חומרת המעשה ונסיבותיו, העונש שהושת על המערער אכן ראוי. המדינה לא נתנה הסכמתה להפחתה ל-20 חודשי המאסר שהצענו. הכרעה ט. אכן, המדובר במקרה מכוער וחמור. התיאור שבכתב האישום המתוקן מדבר בעדו, ועל כך אין צורך להכביר מלים. על בית המשפט ליתן בכגון דא ביטוי לשאט הנפש מתופעות האלימות הנפוצות כל כך, ולהגנה על הציבור ועל קרבנות עבירה על ידי מאסר מאחורי סורג ובריח, ופסיקתנו זרועה בהתייחסות לאלה. אורך התקופה ייקבע על פי נסיבות המעשה והעושה. י. בטרם נבוא אל העושה, נזכיר כי המדינה ראתה לנכון, בהסדר הטיעון, להמיר את סעיף 329 לחוק העונשין, בו הואשם המערער בראשונה, לסעיף 333. בעוד העונש המרבי שקבע המחוקק לסעיף 329, שעניינו חבלה בכוונה מחמירה, הוא 20 שנות מאסר, העונש הנקוב בסעיף 333 שעניינו חבלה חמורה – הוא 7 שנים. עיון בפסיקה הרבה שצירף הסניגור המלומד לענין סעיף 333 מצביע על מקרים לא מעטים של ענישה בסדר גודל נמוך מזה שנגזר בענייננו, בלא שניטע מסמרות. אשר לעושה, המדובר כאמור, בצעיר לימים, בעל עבר נקי שהתסקיר לגביו חיובי. י"א. ראינו גם להידרש לציפיות המסוימות שגם אם לא נתכוון אליהן בית המשפט קמא, יכלו להיווצר אצל המערער. המערער טען, והמדינה אינה חולקת, כי בדיונים מימים 4.1.10 ו-20.1.10 המליץ בית המשפט, נוכח התסקיר החיובי והסולחה, לשקול עונש מוסכם שאינו כולל מאסר בפועל, אך כולל פיצוי מוסכם למתלונן. נציין כאן כי הצעות מעין אלה ראוי לתעד בפרוטוקול (ראו סעיף 134(א) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982, כפי שתוקן בתשס"ח "במשפט פלילי ינוהל פרוטוקול שישקף את כל הנאמר והמוסכם בו והנוגע למשפט, לרבות שאלות והערות בית המשפט..."). כאמור, נתנו דעתנו לכך. י"ב. מבלי להפחית מחומרת המעשים, החלטנו נוכח כל השיקולים שמנינו מעלה, ובמיוחד העבר הנקי, הגיל ונושא השיקום, להעמיד את מאסרו של המערער על 20 חודשים בניכוי ימי המעצר. י"ג. שאר חלקי גזר הדין יישארו בעינם. ניתן היום, י"ב בתשרי התשע"א (20.9.2010). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10017370_T03.doc/צש מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il