קלנדרוב מאיה נ. כלל חברה לביטוח בע"מ

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1723/98 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערת: קלנדרוב מאיה נגד המשיבים: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ ערעור פסלות שופט על החלטת בית משפט השלום ברמלה בת.א. 4713/96, מיום 5.3.98, שניתן על ידי כבוד השופטת ד' גנות בשם המערערת: עו"ד אברהם ילין בשם המשיבה מס' 1: עו"ד שאולה ברג פסק-דין בעלה של שופטת הוא עורך דין עצמאי. הוא מייצג, בין היתר, חברת ביטוח פלונית. מטבע הדברים, אין הבעל מופיע בפני אשתו. חברת הביטוח, לעומת זאת, מתדיינת בפני השופטת, כשהיא מיוצגת על-ידי עורכי דין שונים. כלום צריכה השופטת לפסול עצמה מלדון בענייניה של חברת ביטוח זו? 1. ערעור על החלטת בית משפט השלום ברמלה (השופטת ד' גנות), שדחה בקשה לפסול עצמו מלהמשיך ולדון בת.א. 4713/96. בהליך זה (תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה1975-) התקיימו מספר דיונים מקדמיים. ביום 5.3.98, מועד שנקבע לדיון בקדם משפט, הגישה המערערת בקשה, כי בית המשפט יפסול עצמו מלהמשיך ולדון בתיק. בא-כוח המערערת נימק את בקשתו בדברים הבאים: "הואיל ובעלה של גבירתי מייצג את חברת כלל (המשיבה - א'ב') במאות תיקים אני חושב שאין זה ראוי שגבירתי תדון בתיק זה. גבירתי בתיק זה החליטה החלטות בהעדר, נתנה הוראות למומחה שלא לפי בקשת ב"כ הנתבע מה לבדוק ומה לא לבדוק, לא יתכן שבתיק כל כך פשוט כל בקשה ובקשה תהיה נושא לבר"ע ותסבך את הדיון שלא לצורך." בית המשפט דחה את הבקשה, לאחר שמיעת טיעוני בא כוח המשיבות. בהחלטתו ציין בית המשפט: "יצויין כי בית משפט זה שומע את חלק הארי של התביעות האזרחיות המוגשות בבית משפט השלום ברמלה, מטבע הדברים חלק גדול מאותן תביעות מוגש כנגד חברות ביטוח, וביניהם חברת כלל, נכון כי בעלי מייצג בתיקים מסויימים את חברת כלל, אלא שחברת כלל מיוצגת ע"י עשרות רבות של משרדי עורכי דין אשר אחד מהם הינו משרדו של בעלי, מכל מקום, אין בכך משום יצירת משוא פנים או הטיית דין מבחינת בית המשפט, והדבר אף לא נטען. מעבר לצורך אציין כי אינני טורחת אפילו לבדוק מי חברת הביטוח הנתבעת שכן אחת היא לי מיהי אותה חברת ביטוח, שכן פסקי הדין, כמו גם ההצעות ניתנות באופן ענייני ומהותי ללא כל קשר לזהות הצדדים, כמו שהתכוונתי ליתן גם בתיק זה. לא ברורה לי סיבת הגשת הבקשה ולא ברור לי מדוע הוגשה דווקא עתה כאשר מדובר בתביעה שהוגשה בספטמבר 96' והעובדה שבעלי מייצג את חברת כלל ידועה לעו"ד ילין זה מכבר, ואין ספק שהשיהוי בהעלאת בקשה זו שהוגשה בדרך לא דרך, בעל פה וללא כל הנמקה רצינית מעיד על הסיבות שבבסיס הבקשה...לגופו של עניין כאמור, אין בין העובדה שבעלי, כמו עשרות רבות מאוד של עורכי דין אחרים, מייצג חברות ביטוח ובין העובדה שבית משפט זה דן בתיקים כנגד חברות ביטוח ולא כלום, ואינני מוצאת כל סיבה לפסול עצמי." 2. מונח בפני ערעור על החלטה זו. בערעור מציינת המערערת שתי החלטות דיוניות, המצביעות, לשיטתה, על משוא פנים שמגלה בית המשפט כלפיה וטוענת, כי החלטות אלו יצרו בלבה "תחושה של חד צדדיות בולטת, שאין עימה סיבה ענינית, והן נובעות מכך שלבית המשפט קמא קשר עקיף לנתבעת 1 באמצעות בעלה של כב' השופטת המייצג את הנתבעת 1 במאות תיקים". לעניין זה מסתמכת המערערת על פסיקתו של בית משפט זה בכל הנוגע לניגוד עניינים הנובע מאינטרס רכושי, מרוחק ככל שיהיה, של חברים בגופים מנהליים ( בג"ץ 202/90 י.ב.מ. ישראל בע"מ נ' משרד המשפטים, פ"ד מה (2) 265; בג"ץ 788/90 זוהר חוצות בע"מ נ' עירית רמלה, פ"ד מד (3) 843 ). לטענת המערערת, הכלל בדבר חשש למשוא פנים המוחל על רשויות מנהליות, יחול מקל וחומר על רשויות שיפוטיות או מעין שיפוטיות. 3. המשיבה מתנגדת לקבלת הערעור. לטענתה, נגועה בקשת הפסלות בשיהוי, ובטעם זה, כשלעצמו, די היה לדחיית הבקשה. שכן סביר להניח, כי קשריה המשפחתיים של השופטת לא נעלמו מעיני המערערת עוד בהזמנה לדיון הראשון (ב - 1.12.96). המשיבה מוסיפה וטוענת, כי לא קשריה המשפחתיים של השופטת, כי אם ההחלטות שקיבלה, הן שעמדו בבסיס בקשת הפסלות וכי הללו אינן מקימות עילת פסלות. עוד טוענת המשיבה, כי היא מעסיקה מספר רב של עורכי דין בענייניה, וכי בתביעה דוגמת התביעה נשוא בקשת הפסלות, מושתתת עלות הפיצוי, ברובה, על תאגיד "אבנר", כך שלא היא תישא בעיקר הפיצוי שייפסק למערערת, אם וככל שייפסק. 4. כלום נתקיימה בענייננו אותה נגיעה אישית או חפצית. שיש בה כדי להביא לפסילתה של השופטת ? תשובתי היא בחיוב. אמת, נגיעתה של השופטת להליך היא רחוקה. לא היא ולא בני משפחתה נוגעים בהליך. תוצאתו לא תעשיר או תרושש מי מהם. עם זאת, איני מוצא מקום לקבוע, כי אין כל נגיעה בין השופטת להליך שבפניה. כעולה מהחלטת השופטת עצמה, מייצג בעלה את המשיבה במספר תיקים. אין אנו יודעים אם אכן מדובר ב"מאות תיקים", כטענת המערערת. אולם ככל שניתן להבין מן ההחלטה אין המדובר בייצוג אקראי או חד פעמי. אמת, בעלה של השופטת הוא אחד מני עורכי דין רבים המייצגים את המשיבה והמשיבה אינה לקוחה יחידה או בלעדית שלו. עם זאת, אין חולק על העובדה, כי ייצוג המשיבה בתיקים לא מעטים מניב הכנסה לבעלה של השופטת (ובעקיפין - גם לשופטת עצמה). זאת ועוד: מעצם טיבה, המשיבה היא "מתדיין סדרתי" והיא מתייצבת באופן תדיר בערכאות. אי-לכך, ובהיעדר ראיה לסתור, סביר להניח, כי התקשרויותיה עם עורכי דין נושאות אופי קבוע ורציף (והשוו: Diversifoods, Inc. v. Diversifoods, Inc. 595 F Supp. 133 (N.D. Ill. 1984),). איני מוצא מקום לפקפק בדבריה של השופטת, לפיהם אין היא מייחסת כל משקל לזהות הצדדים שבפניה ואין היא מבחינה בין דיון בעניינה של חברת ביטוח אחת לדיון בעניינה של רעותה. עם זאת, בדומה להלכה הנוגעת לקיומה של דעה קדומה, תחושתו של השופט עצמו, אף שהיא בעלת משקל, אינה מכריעה את הכף (וראו, לענין זה: ב"ש 48/75 ידיד נ' מדינת ישראל, פ"ד כט(2) 375, 383; ע"פ 75/98 עציון נ' מדינת ישראל, טרם פורסם; ע"א 5769/97 פניציה מפעלי זכוכית ישראלים בע"מ נ' ניסים רונן, לא פורסם; ע"פ 1050/94 יואב יצחק נ' אהרן דוברת, לא פורסם). זאת ועוד: טענת פסלות נוגעת ללב לבו של ההליך השיפוטי, לטוהר ההליך, לאובייקטיביות שלו וליושרת השופט: שופט הנחזה כמי שנגוע במשוא פנים או בניגוד עניינים עלול להכתים את כלל המערכת השיפוטית ולפגוע באמון הציבור ברשות השופטת. (ראו ע"פ 344/99 זאב בשן נ' מדינת ישראל, טרם פורסם; ראו גם: ע"א 478/99 משלי נ' בוקשפן משלי, טרם פורסם). מטעם זה הנני סבור כי היה על השופטת לפסול עצמה מלישב בדיון בתיק זה, וכך אני מחליט. 5. הערעור מתקבל איפוא. כב' השופטת גנות לא תוסיף לדון בת.א. (רמלה) 4713/96. הדיון יתקיים בפני שופט אחר של בית המשפט. בנסיבות העניין, ונוכח השתהות המערערת בהעלאת טענת הפסלות אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ד באלול התשנ"ט (26.8.99). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98017230.A01/דז/