פלוני נ. פלוני

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 172/19 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני 3. פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים מיום 31.12.2018 בתלה"מ 37916-03-18 אשר ניתן על ידי כבוד השופט הבכיר ש' אלבז בשם המערער: עו"ד רזיאל איתן פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט הבכיר ש' אלבז) מיום 31.12.2018 בתלה"ם 37916-03-18 שדחה את בקשת המערער לפסול את עצמו מלדון בענייננו. בין הצדדים, בני זוג לשעבר, מתנהל הליך שעניינו הסדרי הראייה של ילדיהם הקטינים (להלן: הקטינים). ברקע ההליך הנ"ל עומד פסק דין בתביעות שהתנהלו בין הצדדים שניתן על ידי השופט הבכיר ש' אלבז ביום 28.3.2017 (להלן: פסק הדין) ובו נפסק, בין היתר, כי המשמורת הקבועה על הקטינים תוותר בידי המשיבה וכי הסדרי הראיה של המערער עם הקטינים יהיו בפיקוח במרכז קשר בלבד. עוד ניתנו בפסק הדין הוראות הנוגעות לקשר בין המערער לקטינים ולגורמים חינוכיים וטיפוליים הבאים עמם במגע. המערער הגיש ערעור על פסק דין זה אך ביום 1.10.2017 חזר בו ממנו (עמ"ש 33515-05-17). כשנה לאחר מכן, ביום 31.12.2018 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב ובה העלה טענות רבות באשר להחלטת המותב במסגרת פסק הדין. כמו כן הלין המערער על החלטות דיוניות שונות שניתנו במסגרת ההליך נושא הערעור דנן. בית המשפט דחה את הבקשה. נפסק כי בבקשתו מנסה המערער "לנתח את פסה"ד לפי ראות עיניו [...] וטוען שעמדתו של בית המשפט התקבעה ואינו יכול לדון באופן אובייקטיבי בתובענה". בית המשפט עמד על הכלל שלפיו הבעת עמדה של בית המשפט במסגרת הליך קודם היא כשלעצמה אין בה כדי להביא לפסילת המותב, והוסיף כי "אין זה המקום להתנצח עם כל טענה וטענה שמעלה המבקש [המערער] בבקשתו, וכאמור המדובר בטענות רבות אשר חלקן אינן רלבנטיות. יש לזכור שמדובר בשלב זה בהליך שטרם נשמעו בו ראיות". בערעור שבפניי שב המערער ומעלה את הטענות שהועלו ונדחו בפני בית המשפט קמא. הוא מלין על כך שהחלטת בית המשפט אינה מנומקת דיה, וכי הגם שבית המשפט התמקד בטענות המופנות כנגד פסק הדין, בבקשת הפסלות העלה המערער טענות הנוגעות להחלטות שקיבל המותב במסגרת ההליך נושא הערעור דנן. לדבריו, כל אלה מלמדים כי דעתו של המותב "נעולה". לאחר שעיינתי בערעור על נספחיו באתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. טענתו המרכזית של המערער מופנית כנגד פסק הדין שניתן על ידי המותב שדן גם בהליך נושא הערעור דנן. בצדק ציין בית המשפט קמא כי העובדה שבית המשפט פסק בעבר בעניינם של בעלי הדין היא לבדה אין בה כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים, והטוען לכך עליו הנטל להוכיח כי השופט אינו פתוח לשכנוע עוד (ע"א 9506/17 פלוני נ' פלוני, פסקה 4 (12.2.2018)). במקרה דנן, המערער לא הסביר כיצד יש בקביעות שנקבעו בפסק הדין כדי להוביל למסקנה כי דעתו של בית המשפט "נעולה" וכי הוא אינו פתוח לשכנוע. כפי שקבע בית המשפט קמא, בהליך נושא הערעור דנן טרם החל הליך ההוכחות ובאשר לטענות המערער הנוגעות להחלטות דיוניות של המותב מהימים 20.11.2018 ו-9.12.2018, עיינתי בהחלטות האמורות ולא מצאתי כי יש בהן כדי להעיד על חשש למשוא פנים של המותב כלפי המערער. העובדה שבקשת הפסלות הוגשה רק ביום 31.12.2018, ולא בסמוך למועד מתן ההחלטות הנ"ל, תומכת אף היא במסקנה כי דין הערעור להידחות (השוו ע"א 4844/18 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (5.7.2018)). אשר על כן, הערעור נדחה. ניתן היום, ‏כ"ה בשבט התשע"ט (‏31.1.2019). ה נ ש י א ה 19001720_V03.docx גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1