סילביה אוחנה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1715/04 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1715/04 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת: סילביה אוחנה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה בת"פ 166/03 מיום 31.12.03 שניתן על ידי כבוד השופטים: מ' לינדנשטראוס, מ' נאמן, י' כהן תאריך הישיבה: כ"ה באב תשס"ד (12.8.04) בשם המערערת: עו"ד ש' רינגר בשם המשיבה: עו"ד ש' כהן פסק-דין 1. בית המשפט המחוזי בחיפה הרשיע את המערערת בעבירה של רצח. עם זאת מצא, כי בשל מצבה הנפשי ראוי להטיל ענישה מופחתת לפי סעיף 300א(א) וגזר עליה מאסר לתקופה של 13 שנים, שמתוכן עשר שנים לריצוי בפועל ושלוש שנים מאסר על תנאי, אם תעבור המערערת עבירת אלימות שיש בה חבלה של ממש. המערערת ערערה על אורכה של תקופת התנאי – שלוש שנים – והיקפו הרחב של התנאי שהוטל. לדעת בא-כוח המערערת "קיומה של מחלת נפש אצל המערערת מעמיד אותה בסיכון לביצוע עבירות אלימות בעתיד. לכן, ההרתעה הגלומה בהטלת מאסר על תנאי היא אפקטיבית פחות לגבי המערערת". בא-כוח המדינה התנגד לערעור. 2. חזרנו ועיינו בנימוקי הערעור ונתנו דעתנו על טעמיו של בית המשפט המחוזי בהטילו, כאמור לעיל, ענישה מופחתת, והגענו לכלל מסקנה כי אין הצדקה להתערב בעונש שגזר בית המשפט המחוזי. נציין כי לא היינו משנים מתנאי המאסר המותנה אפילו היו נקבעים כבקשת באת-כוח המערערת. 3. הערעור נדחה. ניתן היום, כ"ה באב תשס"ד (12.8.04). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04017150_M02.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il חכ/