מדינת ישראל נ. ענאן חוסיין

פסק-דין בתיק ע"פ 1713/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1713/09 ע"פ 2195/09 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן המערערת בע"פ 1713/09: המערערים בע"פ 2195/09: מדינת ישראל 1. ענאן חוסין 2. עמיר אבו ימן נ ג ד המשיבים בע"פ 1713/09: 1. ענאן חוסיין המשיבה בע"פ 2195/09: 2. עמיר אבו ימן מדינת ישראל ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, מיום 27.1.09, ב-ת"פ 7072/08, שניתן על ידי כבוד השופט אילן שיף תאריך הישיבה: י' בחשון התש"ע (28.10.09) בשם המערערת בע"פ 1713/09 עו"ד י' שגב בשם המשיב 1 בע"פ 1713/09 עו"ד ב' פלאח בשם המשיב 2 בע"פ 1713/09 עו"ד ד' יפתח פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. בתאריך 15.3.08 נשלחו המערערים על ידי אחרים לגדר הגבול עם לבנון, במטרה להביא משם סם מסוכן שהוסתר במקום מחבוא. בשעה 06:40 לערך הם נלכדו על ידי כוחות הביטחון, כשהם נושאים על גבם תיקים ובהם סם מסוכן מסוג הרואין, במשקל של למעלה מ-30 קילוגרם. המערערים הודו בעובדות שיוחסו להם, ובעקבות כך הורשעו בעבירה של החזקת סם שלא כדין ושלא לשימוש עצמי, ועל כך נדון כל אחד מהם לשמונה שנות מאסר וארבע שנים מאסר על-תנאי. 2. כנגד גזר הדין משיגים שני הצדדים - המערערים על חומרתו (ע"פ 2195/09) והמדינה על קולתו (ע"פ 1713/09). המערערים טענו כי הם אינם סוחרי סמים ושימשו בלדרים עבור אחרים מבלי שידעו את סוג הסם ומשקלו. כן נטען, כי בית המשפט המחוזי לא נתן משקל הולם לגילם הצעיר של המערערים בעת ביצוע העבירה, ולכך שבידי המשטרה היה מידע מוקדם על העומד להתרחש, ועל כן לו רצתה היתה יכולה לסכל את העבירה בעודה באיבה. מנגד, סבורה המדינה כי בגזר הדין לא ניתן מענה הולם לחומרת מעשיהם של המערערים, הכמות האדירה של הסם בה החזיקו ופגיעתו הניכרת במשתמשים. כן נטען, כי גזר הדין חורג מרמת הענישה הנוהגת בתחום זה של עבריינות. 3. נדמה שעל נזקיו של נגע הסמים אין צורך להכביר מלים, ומתוך הכרה זו הכריזה עליו החברה בישראל מלחמת חורמה, תוך שבתי המשפט נדרשים לסייע בכך בדרך הענישה אותה יישמו. אלה הנמנים על שרשרת מפיציו של הסם - הסוחרים ועושי דברם, פועלים ממניע של בצע כסף, ועל כן נפסק לא אחת שבעבירות מסוג זה נדחה עניינו של הנאשם מפני אינטרס הכלל. אכן, המערערים הם אנשים צעירים, וכמוסכם על הכל הם פעלו כבלדרים בלבד, אולם הם היוו אחת מחוליותיה של שרשרת הפצת הסם המסוכן, ומלחמה בנגע זה עשויה לנחול הצלחה רק אם ידעו הכל כי גם בעלי תפקידים "זוטרים" באותה שרשרת, יזכו לתגובה עונשית קשה וכואבת. נוכח כמות הסם אותה הובילו המערערים, וכשאנו שמים לנגד עינינו את אשר היה סם זה מעולל לו הופץ בקרב המשתמשים בו, מחד, ורמת הענישה הנוהגת, מאידך, נראה לנו כי בית המשפט המחוזי הקל בעניינם של המערערים. לפיכך, ולאחר שנתנו את דעתנו להלכה לפיה אין בית משפט שלערעור ממצה את הדין עם נאשמים, אנו מחליטים לקבל את ערעור המדינה ולהעמיד את תקופת המאסר בה ישאו המערערים על 10 שנים. מאידך, אנו סבורים כי תקופת המאסר על תנאי אותה גזרה הערכאה הדיונית היא מופרזת ואינה תואמת את רוח הפסיקה, ועל כן אנו מעמידים אותה על שנתיים בלבד. ניתן היום, י' בחשון תש"ע (28.10.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09017130_O01.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il