פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 1711/19

חיה סמולניק נ. יוספה זלדינג

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להפקדת ערובה להוצאות בהליך פשיטת רגל.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?
תאריך פרסום 07/03/2019 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 1711/19 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פשיטת רגל — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להפקדת ערובה להוצאות בהליך פשיטת רגל.
החלטת בית המשפט התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) — בית המשפט קיבל את ההליך לטובת הצד הפותח (התובע/העותר/המערער).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 1711/19

חיה סמולניק נ. יוספה זלדינג

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי לדחות בקשה להפקדת ערובה להוצאות בהליך פשיטת רגל.

התקבל במלואו (לטובת התובע/העותר/המערער/המבקש) ?

סיכום פסק הדין

המבקשת, נושה בהליך פשיטת רגל, ביקשה לחייב את החייבת (המשיבה) להפקיד ערובה להוצאות כתנאי לקיום דיון, וכן לחשוף את הסכם שכר הטרחה שלה. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה להפקדת ערובה ללא הנמקה מספקת, וקבע כי חשיפת הסכם שכר הטרחה תיבחן במועד מאוחר יותר. המבקשת הגישה בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי החלטת המחוזי לא הייתה מנומקת דיה, וכי מדובר בעניין שלא ניתן לדחות את ההכרעה בו לסוף ההליך, שכן אם יתקיים הדיון ללא ערובה, הבקשה תתרוקן מתוכן. התיק הוחזר לבית המשפט המחוזי לצורך מתן החלטה מנומקת בעניין הערובה.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים ד' מינץ
בדעת רוב 1/1

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • חיה סמולניק

נתבעים

  • יוספה זלדינג
  • כונס נכסים הרשמי
  • שובל רן, עו"ד

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הפקדת ערובה אינה מנומקת דיה.
  • יש לחייב את המשיבה בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות בשל היותה חייבת בפשיטת רגל.
  • יש לחשוף את הסכם שכר הטרחה של המשיבה עם בא-כוחה.
טיעוני ההגנה
  • מדובר בהחלטה דיונית שחובת ההנמקה לגביה מצומצמת.
  • אין מדובר בהחלטה בעלת חשיבות של ממש וניתן לתקן את הפגם בסוף ההליך.
מחלוקות עובדתיות
  • האם יש מקום לחייב חייב בפשיטת רגל בהפקדת ערובה להוצאות כתנאי לדיון.
  • האם יש לחשוף הסכם שכר טרחה של חייב בהליך פשיטת רגל.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
פש"ר 41039-06-13
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • ביטול החלטת בית המשפט המחוזי בעניין הערובה
  • החזרת הדיון לבית המשפט המחוזי למתן החלטה חדשה

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"א 1711/19 לפני: כבוד השופט ד' מינץ המבקשת: חיה סמולניק נ ג ד המשיבים: 1. יוספה זלדינג 2. כונס נכסים הרשמי 3. שובל רן, עו"ד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 4.3.2019 בתיק פש"ר 41039-06-13 בשם המבקשת: עו"ד אייל ירקוני בשם משיבה 1: עו"ד יונתן סונדרס פסק-דין בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' דניאל) בפש"ר 41039-06-13 מיום 4.3.2019, במסגרתה נדחתה בקשת המבקשת לחייב את משיבה 1 (להלן: המשיבה) בהפקדת ערובה בסך של 50,000 ש"ח להבטחת הוצאותיה כתנאי לקיום דיון, וכן לחייב את המשיבה לחשוף את הסכם שכר הטרחה עם בא-כוחה. בעקבות בקשת המבקשת כאמור ותגובת המשיבה, שהינה חייבת בפשיטת רגל, קבע בית המשפט המחוזי ביום 4.3.2019 כדלקמן: "1. לעניין בקשת הנושה (המבקשת – ד.מ.) לחייב את החייבת בהפקדת ערובה להוצאות, אינני סבור כי מדובר במקרה המתאים לכך. 2. לעניין הבקשה לחשיפת הסכם שכר הטרחה, הרי שבדרך כלל מדובר בנתון רלבנטי לבחינת מצבו הכלכלי של חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל, אותו יש לחשוף. עם זאת, במקרה זה החייבת אינה מקיימת את חובותיה בהליך, ונראה כי בבוא העת, כאשר תעתור לקבלת הפטר, יהיה עליה ליתן הסבר גם לעניין מקור הכספים לתשלום שכר הטרחה, לצד שאלת קיומם של יתר המחדלים שנצברו" מכאן הבקשה שלפנַי, במסגרתה טוענת המבקשת כי החלטת בית המשפט בבקשה להפקדת ערובה אינה מנומקת דיה. בשולי הדברים טענה המבקשת גם, כי שגה בית המשפט בקבעו כי אין מקום לחשוף את הסכם שכר הטרחה של המשיבה עם באי-כוחה. ביום 6.3.2019 ביקשתי את תשובת המשיבה לטענה המבקשת באשר להיעדר הנמקה בהחלטה מושא הבקשה. בתשובתה טענה המשיבה כי מדובר בהחלטה דיונית הקשורה לניהול ההליך ומשכך חובת ההנמקה מצומצמת יותר. עוד נטען, כי אף אם הנמקתו של בית המשפט חסרה, אין מדובר בהחלטה בעלת חשיבות של ממש בהליך וניתן להעמיד את פגם אי ההנמקה על תיקונו בסופו של ההליך. בהתאם לסמכותי לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כאילו ניתנה רשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. לאחר עיון בבקשה, דומה כי יש ממש בטענת המבקשת כי דחיית הבקשה לחייב את המשיבה, שהיא כאמור חייבת בפשיטת רגל, בערובה כתנאי לקיום דיון, לא נומקה די הצורך. במצב דברים זה לא ניתן לדעת מה עמד בבסיס החלטת בית המשפט. אוסיף כי מדובר בעניין שלא ניתן לדחות את ההכרעה בו עד לסוף ההליך. זאת משום שמדובר בהחלטה שעניינה הפקדת ערובה לצורך קיום הדיון. היה ויתקיים הדיון, פשיטא כי מושא הבקשה יתרוקן מכל תוכן. דברים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח העובדה שהמשיבה כאמור הינה חייבת בפשיטת רגל וקשה עד בלתי אפשרי לדעת מהיכן תממן את ההוצאות שיושתו עליה, אם יושתו, בסוף ההליך. הערעור מתקבל אפוא. החלטת בית המשפט המחוזי באשר לבקשה להפקדת ערובה כתנאי לקיום דיון מבוטלת, מבלי שיש בכך משום נקיטת כל עמדה לגוף העניין. בית המשפט המחוזי ישוב ויידרש לעניין, ויכריע כחוכמתו. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ל' באדר א התשע"ט (‏7.3.2019). ש ו פ ט _________________________ 19017110_N02.docx רח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il