שמשון פריצקר נ. המשרד לביטחון פנים

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1701/24 לפני: כבוד השופט יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופט עופר גרוסקופף העותר: שמשון פריצקר נגד המשיב: המשרד לביטחון פנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יריב ואקנין בשם המשיב: עו"ד אסתי אוחנה פסק-דין השופט דוד מינץ: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותר להורות למשיב להאיץ את הטיפול בתלונה שהגיש למשטרת ישראל ביום 21.7.2021 נגד עורך דין אשר לטענתו גזל ממנו בתרמית מחצית מדירה שהייתה בבעלותו. העותר, כבן 87, דרש בעתירתו (הלקונית) כי בית המשפט "יתקן את העוול" שנגרם לו. בתגובת המשיב נטען כי תלונתו של העותר מצויה בטיפול, וחומרי החקירה שנאספו בעקבותיה הועברו לאחרונה לבחינת פרקליטות המחוז. ביום 14.8.2024 הגיש העותר "בקשה חוזרת לפי פקודת ביזיון בית המשפט" אשר בה התבקש בית המשפט "לקבוע כי המשיב פעל בניגוד לחוק". זאת על רקע החלטה שהתקבלה על ידי פרקליטות מחוז חיפה (פלילי) על סגירת תיק החקירה, אשר נעשתה לטענת העותר באופן חפוז, "רק לצורך מענה מתאים לבית המשפט", וכאשר היא אינה כוללת את ציון סיבת סגירת התיק. לבקשה צורף מכתב מיום 11.8.2024 מאת הפרקליטות בו היא הודיעה לעותר על ההחלטה לסגירתו של תיק החקירה, ונאמר בה כי באפשרותו להגיש ערר על ההחלטה בתוך 60 יום. כפי שעולה אפוא מבקשת העותר עצמו, תיק החקירה נסגר לאחרונה ממש, והסעד שהתבקש בעתירה – להאיץ את הטיפול בתלונה שהגיש – אינו רלוונטי עוד. בנסיבות אלה, אין גם מקום לטרוניותיו של העותר בקשר להחלטה החדשה בגדרי העתירה הנוכחית. על ההחלטה על סגירת תיק החקירה עומדת לעותר זכות ערר לפי סעיף 64 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982. על כן, לא רק שהתשתית העומדת בבסיס העתירה המקורית אינה רלוונטית עוד, אלא שבטרם העלאת השגותיו של העותר על ההחלטה שהתקבלה, יהיה עליו לעמוד בחובת מיצוי ההליכים (וראו למשל: בג"ץ 2427/23 ארסלן נ' שירות בתי הסוהר, פסקה 4 (17.5.2023); בג"ץ 1538/23 שירי נ' משטרת ישראל, פסקה 5 (4.5.2023)). כל זאת מבלי להידרש להלכה המושרשת לפיה אופן ניהולן של חקירות פליליות והתעדוף שיש לתת להן, מצוי בטבורו של שיקול הדעת המקצועי המסור לרשויות האכיפה, והביקורת השיפוטית עליהן שמורה למקרים חריגים בלבד (ראו מיני רבים: בג"ץ 3025/18 חברת סאלח השקעות ופיתוח (שומרון) בע"מ נ' המנהל האזרחי איו"ש – קמ"ט רישום ‏מקרקעין, פסקה 3 (19.8.2018); בג"ץ 580/23 פלוני נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 9 (22.5.2023); בג"ץ 3036/23 פלוני נ' משטרת ישראל, פסקה 4 (22.6.2023)) כאשר על פניו אין מקרה זה נכנס לגדרם של המקרים החריגים; וכל זאת מבלי להתייחס לפגמים הנוספים שנפלו בעתירה במתכונתה הנוכחית, באופן שהקשה מאוד על הבנת התמונה במלואה כגון אי-צירוף מסמכים מהותיים ובהם פניותיו של העותר עצמו (למעט פנייה אחת) לפרקליטות. העתירה נדחית אפוא על הסף. לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"ד אב תשפ"ד (18 אוגוסט 2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט