סאמר אזברגה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 1701/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1701/15 לפני: כבוד הנשיאה מ' נאור המערערים: 1. סאמר אזברגה 2. יוסף אזברגה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 2.3.2015 בת"פ 46501-01-14 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' ברנט בשם המערערים: עו"ד שאדי כבהא פסק-דין (נימוקים) לפני ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופטת מ' ברנט) מיום 2.3.2015 שלא לפסול עצמו מלדון ב-ת"פ 46501-01-14. ביום 8.3.2015 דחיתי את הערעור ללא נימוקים כדי לאפשר את המשך ניהולו של ההליך בעניינם של המערערים שהיה קבוע להיום. עתה מובאים הנימוקים. 1. נגד המערערים הוגש כתב אישום אשר יחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, חבלה בכוונה מחמירה והצתה. בנוסף, למערער 1 יוחסו 2 עבירות שיבוש מהלכי משפט ועבירת הדחה בחקירה. באותו יום הוגש כתב אישום נפרד נגד אדם בשם ווהיב אבו נאדי (להלן: אבו נאדי), הקשור למקרה, לו יוחסו עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, סיוע לחבלה בכוונה מחמירה, סיוע להצתה ושיבוש מהלכי משפט (ת"פ 46963-01-14). בכתבי האישום נטען כי המערערים זרקו בקבוקי תבערה לתוך רכבו של אדם אחר בשעה שהגיע לשער חשמלי הניצב בפתחו של מפעל בו הוא מועסק. עוד נטען כי זריקת בקבוקי התבערה התאפשרה בשל התמהמהות מכוונת בפתיחת השער החשמלי, עליו היה מופקד אבו נאדי. אעיר כי כבר בכתב האישום שהוגש נגד המערערים צוין אבו נאדי כעד מטעם המשיבה. ההליכים בשני התיקים מתנהלים בפני השופטת ברנט. 2. בטרם הוצגו ראיות בעניינו, הגיעו אבו נאדי והמשיבה להסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום כך שאבו נאדי הואשם והודה בביצוען של עבירת קשירת קשר לביצוע פשע ועבירת שיבוש מהלכי משפט. ביום 5.6.2014 הרשיע בית המשפט המחוזי את אבו נאדי, בהסתמך על הודאתו. ביום 5.1.2015, לאחר שנשמעו טיעונים לעונש והתקבל תסקיר שירות המבחן, גזר בית המשפט המחוזי את דינו של אבו נאדי. ביום 5.2.2015 החל שלב ההוכחות במשפטם של המערערים. במהלך הדיון, ובהתייחסות למועד מתן עדותו של אבו נאדי במשפטם של המערערים, ציין בא כוח המשיבה כי הוא "[...] זומן עוד במעמד גזר הדין שלו בבית המשפט מול מותב זה" (עמוד 70 לפרוטוקול). 3. ביום 26.2.2015 הגישו המערערים בקשה לפסלותה של השופטת ברנט מלדון בעניינם. בבקשתם טענו המערערים כי קיים חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך על ידי השופטת ברנט. לשיטתם בשלב הטיעונים לעונש בעניינו של אבו נאדי נחשפה השופטת לתמונה הראייתית בהליך שמתנהל נגד המערערים וקבעה קביעות מהותיות הן בנוגע לאבו נאדי והן בנוגע אליהם באופן הפוגע ביכולתה לנהל הליך הוגן בעניינם. כך לדוגמה ציינו המערערים את דברי השופטת ברנט בסעיף 9 לגזר דינו של אבו נאדי בו נאמר כי: "[...] נוסחו המתוקן של כתב האישום משקף את חלקו של [אבו נאדי] כמסייע, חלק שהוא קטן באופן משמעותי מזה של המבצעים העיקריים, שלא לומר מזערי [...] ל[אבו נאדי] לא היה מניע וגם לא סיבה, מלבד אישיותו החלשה והלחץ שהופעל עליו מצד המעורבים האחרים". המערערים הסבירו כי טענת ההגנה המרכזית שלהם היא שלאבו נאדי היה דווקא חלק מרכזי בביצוע המעשים המיוחסים להם. מכאן, כך לפי המערערים, שעצם הייחוס של חלק מינורי בביצוע העבירות לאבו נאדי משליך על יכולתה של השופטת ברנט לנהל הליך הוגן בעניינם. עוד הסבירו המערערים כי הגישו את בקשת הפסלות במועד בו הוגשה – כשלושה שבועות לאחר שנודע להם במהלך הדיון בעניינם על כך שהשופטת ברנט מנהלת גם את ההליך בעניינו של אבו נאדי – שכן רק סמוך למועד זה הומצאו להם עותקים מכתב האישום המתוקן ומגזר הדין בעניינו. 4. בקשת הפסלות נדחתה על ידי השופטת ברנט. בהחלטתה המנומקת הסבירה השופטת כי אין ולו חשש מזערי למשוא פנים בניהול משפטם של המערערים. בהחלטה צוין כי עצם הדיון וההכרעה, בעקבות הסדר טיעון, בעניינו של אבו נאדי אינם יוצרים עילת פסלות בנוגע להליך המתנהל נגד המערערים. עוד הוטעם כי במסגרת הטיעונים לעונש בעניינו של אבו נאדי לא הוצגו כל ראיות הקשורות למערערים, להבדיל מהעלאת טענות עובדתיות שונות על ידי בא כוחו של אבו נאדי, וכי גם לגבי טענות אלו לא נערכה חקירה נגדית. השופטת אף ציינה במפורש כי העובדה שעניינו של אבו נאדי הסתיים בהסדר טיעון "אינה עומדת לרועץ ל[מערערים] אשר עניינם ייבחן במקצועיות". 5. בערעורם חזרו המערערים על טענותיהם כפי שהוצגו בבקשת הפסילה המקורית. במיוחד ביקשו להדגיש כי לא עצם ישיבתה של השופטת ברנט לדין בשני התיקים יצרה את עילת הפסלות כי אם הראיות אליהן נחשפה בשלב הטיעונים לעונש ואמירותיה בגזר הדין של אבו נאדי. 6. כאמור בפסק דיני מיום 8.3.2015, דין הערעור להידחות. כפי שגם צוין בהחלטתה של השופטת ברנט, עצם הדיון וההכרעה בידי אותו מותב בעניינם של מספר נאשמים הקשורים לאותו אירוע, בין אם בהליך אחד ובין אם בהליכים נפרדים, אינם יוצרים עילת פסלות (ראו ע"פ 738/15 פרץ נ' מדינת ישראל, פסקה 3 לפסק דיני וההפניות שם (1.2.2015)). הדבר נכון ביתר שאת במקרה כמו זה העומד לפני בו ההכרעה בעניינו של אחד הנאשמים – אבו נאדי – נעשתה על בסיס הסדר טיעון, וללא שמיעת ראיות, לרבות בשלב הטיעונים לעונש (ע"פ 4150/00 דהן נ' מדינת ישראל, פסקה 9 לפסק הדין (9.7.2000)). במסגרת טיעוניו לעונש אמנם התייחס בא כוחו של אבו נאדי לצילומי וידאו של השער החשמלי, אך אלו לא הוצגו לבית המשפט ולא נקבע כל ממצא עובדתי לגביהם. לא ניתן לומר כי עצם האזכור של צילומים אלו בדיון יוצר חשש ממשי למשוא פנים של השופטת ברנט כלפי המערערים. גם דבריה של השופטת ברנט במסגרת גזר דינו של אבו נאדי אינם יוצרים עילת פסלות. ההתייחסות לחלקו היחסי של אבו נאדי בביצוע העבירות בהן הורשע, לרבות קשירת קשר להצתה שבביצועה כאמור מואשמים המערערים, הייתה מחויבת המציאות במסגרת גזר הדין. מטבע הדברים התייחסות לחלקו היחסי של מי שהורשע בדין בביצוע עבירה מחייבת, ולו באופן מינורי, השוואה לחלקם הנטען של מעורבים אחרים, יהיו אשר יהיו (וראו סעיף 40ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977 הקובע כי בגזירת עונשו של מי שהורשע יתייחס בית המשפט גם "[ל]חלקו היחסי של הנאשם בביצוע העבירה ומידת ההשפעה של אחר על הנאשם בביצוע העבירה"). כדבריו של הנשיא שמגר "[...] יש לצמצם ככל האפשר כל התייחסות לנאשם אחר, שטרם הורשע או זוכה, אך לפעמים מדובר על מעשים או על מחדלים כה שלובים, עד שמן הנמנע הוא שבית המשפט לא ייגע בדבריו מכול וכול בנאשם, שמשפטו טרם נסתיים. זהו הכרח בל-יגונה, ואין הוא עילה לפסילת שופט. כפי שהשופט יכול לדון במשפטיהם של נאשמים אחדים בצוותא, כך הוא גם מסוגל להבחין בין הכרעתו לגבי הנאשם האחד לבין המסקנות שאותן הוא עומד להסיק לגבי נאשם אחר" (ע"פ 25/86 אלדג'ם נ' מדינת ישראל, פ"ד מ(1) 163, 164 (1986)). חזקה על השופטת ברנט שתדע לעשות הבחנה זו בעניינם של המערערים ומכאן שגם טענותיהם לעניין פגיעה אפשרית בקו הגנתם אינה מצדיקה פסלות. 7. סוף דבר – דין הערעור להידחות. לא מתקיים חשש ממשי למשוא פנים מצד השופטת ברנט ומכאן שאין עילה לפסילתה מלשבת בדין בעניינם של המערערים. משלא התבקשה תגובה אין מקום לצו להוצאות. ניתן היום, י"ח באדר התשע"ה (9.3.2015). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15017010_C02.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il