פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"א 170/11
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א 170/11
לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט צ' זילברטל
המערערת:
רלה ויינשטיין
נ ג ד
המשיבים:
1. הפועלים אמריקאי ישראלי בע''מ
2. עו"ד ורד פוארטי-סולומונוב
3. בנק הפועלים בע''מ
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 9288/07 שניתן ביום 19.10.2010 על ידי כבוד השופטת א' אפעל-גבאי
תאריך הישיבה:
ג' באב התשע"ג
(10.07.13)
בשם המערערת:
בעצמה
בשם המשיבה 1:
עו"ד עופר סולומונוב
בשם המשיבה 2:
עו"ד חיים גלזר
בשם המשיבה 3:
עו"ד יצחק סיון ועו"ד אלון מגן
פסק-דין
1. המערערת הגישה תביעה כנגד המשיבים ואחרים, בטענה כי המשיב 1 והמשיב 3, שהתמזגו בשנת 1999, נטלו כנגדה ביום 16.9.1990 פסק דין בתרמית (ת.א 3652/90 בבית משפט השלום בחיפה, להלן: פסק הדין), ופעלו כנגדה שלא כדין ובמרמה בהליכי הוצאה לפועל של פסק הדין. מכאן תביעת המערערת לשורה של סעדים הצהרתיים, ובין היתר בטלות פסק הדין, הצהרה כי החוב מושא פסק הדין נפרע במלואו, הצהרה לגבי שיעור הריבית על החוב מושא פסק הדין, ובעקבות כך סעד אופרטיבי של תביעה על סך כ-7 מליון ₪ להשבת כספים שנגבו ממנה ביתר במסגרת הליכי הוצאה לפועל בצירוף ריבית חריגה, וכן פיצוי בסך של 2 מליון ₪ בגין עוגמת נפש.
2. ההליכים בין המערערת לבין המשיבים נמשכים מזה כ-25 שנה, בערכאות שונות ובחזיתות אין ספור, והגיעו גם לפתחו של בית משפט זה מספר פעמים (ראו: ע"א 4483/06, 5882/06, 4298/07, רע"א 2237/06 בנק הפועלים נ' רלה וינשטיין (8.3.2009)).
על רקע ההליכים הרבים שהתנהלו בין המערערת לבין המשיבים, הגישו המשיבים מספר בקשות לסילוק התובענה על הסף בשל מספר עילות, ובין היתר, התיישנות, שיהוי, נזק ראייתי, חוסר סמכות עניינית או מקומית, מעשה בית דין ומניעות, שימוש לרעה בהליכי משפט, והיות התובענה טורדנית או קנטרנית.
3. בית משפט קמא סקר בפסק דינו באריכות את מסכת ההליכים שהתנהלו בין הצדדים, ולסופו של יום הגיע למסקנות הבאות, אותן נביא להלן ובתמצית:
א. יש לסלק על הסף את התביעה למתן סעד הצהרתי לפיו פסק הדין הושג במרמה ולפיכך הוא בטל. זאת, מאחר שהדרך בה יש לבטל פסק-דין שהושג במרמה היא בדרך של תקיפה ישירה של פסק הדין, על-ידי בקשה לביטולו בבית המשפט שנתן את פסק הדין שהושג במרמה. נקבע כי סילוק התביעה על הסף אינו מונע מהמערערת מלהגיש תביעתה מחדש לערכאה המוסמכת, וככל שתבחר המערערת להגישה שוב, שמורות למשיבים כל הטענות המקדמיות שהעלו.
ב. יש לדחות על הסף את התביעה למתן פסק דין הצהרתי לפיו החנות הממושכנת סילקה את מלוא החוב למשיב 1, וזאת מחמת התיישנות. בנוסף, היה מקום לדחות את התביעה לסעד זה, מאחר שהמערערת מנועה להעלות טענות שחובה היה עליה להעלותן בהתדיינות קודמת בין הצדדים.
ג. יש לסלק על הסף את התביעה למתן סעד הצהרתי בדבר שיעורי הריבית על פיהם יש לעדכן את החוב בתיק ההוצאה לפועל, הן בשל השתק פלוגתא מחמת שהנושא נדון והוכרע בלא פחות מחמישה הליכים משפטיים שונים, והן משום שאין לאפשר למערערת לנקוט בשני הליכים מקבילים ביחס לסעד זה, בעוד המערערת כבר העלתה את השגותיה בדבר שיעור הריבית בפני ראש ההוצאה לפועל במסגרת טענת "פרעתי".
ד. יש לסלק על הסף את התביעה למתן סעד הצהרתי בדבר היעדר זכותו של המשיב 1 לחייב בריבית בנקאית, החל משנת 1999, עת חדל להיות בנק. נקבע כי גם טענה זו היא בגדר טענת "פרעתי" הנתונה לסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, ועל המערערת להעלות בפניו טענה זו, כאשר כל הטענות המקדמיות והאחרות שהועלו על ידי המשיבים שמורות להן.
ה. משנדחו על הסף כל תביעות המערערת שעניינן הסעדים ההצהרתיים שנתבקשו, לרבות הסעד לגבי בטלות פסק הדין, נקבע כי ממילא נשמטת הקרקע תחת תביעת ההשבה כולה ואף היא נדחית על הסף.
ו. אשר לתביעה לפיצוי בגין עוגמת נפש, נקבע כי אם וככל שהתביעה נסבה על מעשים ומחדלים הנוגעים לאופן גבייתו של החוב, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל שננקטו כנגד המערערת, ואשר חורגים מעילות ההשבה, ואינם נתונים לטענת התיישנות או לטענה מקדמית אחרת – אזי ככל שהמערערת תמקד תביעתה, הסמכות העניינית על פי סכום התביעה של שני מיליון ₪, נתונה לבית משפט השלום.
בשורה התחתונה, נקבע כי יש לסלק על הסף את התביעה נגד המשיבים, וכי המערערת רשאית להגיש כתב תביעה מתוקן נגד הנתבעים הנותרים, בהתאם לקביעות שנקבעו בפסק הדין, וכי אם לא יוגש כתב תביעה מתוקן עד ליום 1.12.2010 תימחק התביעה גם נגד המשיבים הנותרים, כפי שאכן קרה בהמשך (יצויין, כי המשיבים הנותרים לא צורפו כמשיבים בערעור זה, על אף שחובה היה לצרפם).
4. על כך נסב הערעור שבפנינו, שבו חזרה המערערת בפירוט רב על טענותיה, תוך התעלמות מחלק מההליכים הרבים אינספור שהתנהלו בין הצדדים, כאילו לא היה מעשה בית דין מעולם וכאילו לא הועלו טענות אלו פעמים רבות בפני ערכאות שונות.
5. פסק דינו של בית משפט קמא סוקר בפירוט את ההליכים שהתנהלו בין הצדדים בבחינת דבר דבור על אופניו. המסקנות אליהן הגיע בית משפט קמא מקובלות עלינו, ומשכך אנו מאמצים פסק הדין על קרבו ועל כרעיו מכוח סמכותנו לפי תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ודוחים את הערעור. מובן כי בהתאם לפסק הדין, שמורה למערערת הזכות לטעון בערכאה המוסמכת את אותן טענות שלא נדחו על הסף כמפורט לעיל, ומבלי שאנו מביעים כל עמדה לגופן של טענות.
המערערת תשא בשכר טרחת כל אחד מהמשיבים בסך 5,000 ₪.
6. בשולי הדברים, נציין כי במהלך הדיון בפנינו הועלו על ידי המשיבים 1 ו-3 הצעות מרחיקות לכת לסיום הסאגה המשפטית הנמשכת מזה כ-25 שנה. המלצנו בפני המערערת לקבל את ההצעה, אך זו נדחתה על ידה. על כך יש להצר, מאחר שנראה כי המערערת תוסיף ותתכתש עוד שנים רבות בבתי המשפט, בהליכים שסופם מי ישורנו.
ניתן היום, ג' באב התשע"ג (10.7.2013).
המשנָה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11001700_E44.doc עכב
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il