פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 1699/09 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1699/09 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיב: פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (השופטת ט' קופלמן-פרדו) מיום 25.2.2009 שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 20950/03 ובתמ"ש 20952/03 בשם המערער: עו"ד ארביב ליאונאלו יורם פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה ברמת-גן (השופטת ט' קופלמן-פרדו), בהחלטה מיום 25.2.2009, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתמ"ש 20950/03 ובתמ"ש 20952/03 (להלן: התיק הראשון והתיק השני, בהתאמה). 1. המערער והמשיב הם אחים אשר מתנהל ביניהם, במשך שנים, סכסוך כספי בבית המשפט הנוגע, בין היתר, לזכויות כל אחד מהם בנכסים שונים. בתיק הראשון הסתיים שלב ההוכחות, הצדדים הגישו סיכומים ובית המשפט מצוי בעיצומה של כתיבת פסק הדין. בתיק השני התקיימו דיונים ממושכים ובעקבות קדם משפט נקבע דיון הוכחות. סמוך למועד ההוכחות הגיש המערער מספר בקשות, האחרונה בהן, אשר הוגשה ששה ימים לפני המועד שנקבע להוכחות, היתה לעכב את ההליכים לאור הגשת בקשה לפסילת בית המשפט ולאור הגשת שלוש בקשות רשות ערעור על החלטות בית המשפט לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קבע כי החלטה בבקשת הפסלות תינתן במועד הדיון. לאור החלטה זו ביקש המערער מבית המשפט העליון לעכב את ההליכים הקבועים לדיון. בקשתו נדחתה על ידי (החלטה מיום 23.2.2009) בשל היותה מוקדמת לאור אי מתן החלטה עניינית בבקשת הפסלות על ידי בית המשפט עד לאותו מועד. משניתנה החלטה בבקשת הפסלות והושלמו הליכי העירבון חזר הערעור אלי לשם מתן הכרעה. 2. בית המשפט קמא דחה את בקשת המערער לפסול עצמו בקובעו כי כל טענותיו של המערער הן כנגד תוכן החלטות שנתן בית המשפט בבקשות שהגיש ושהתרופה להן מצויה בבקשות שהגיש למתן רשות ערעור. בית המשפט הוסיף כי צדק המשיב בטענתו לפיה מטרת הגשת בקשת הפסלות היתה להביא לביטול דיון ההוכחות ומדובר בשימוש לרעה בהליכי בית משפט. בית המשפט הוסיף כי ניתן היה להעלות את כל בקשות המבקש ובהן בקשה לתפיסת נכסים במעמד צד אחד, בקשה להגשת חוות דעת גרפולוג, בקשה לפסילת מסמכי המשיב ולדחיית התביעה על הסף כבר בשלב קדם המשפט. הגשתן סמוך למועד שנקבע להוכחות, יחד עם בקשת הפסילה והבקשה לעיכוב הליכים שהוגשה לבית המשפט העליון, יש בה, כך נקבע, כדי ללמד על מטרתו של המערער לדחיית מועד הדיון בכל מחיר. בית המשפט קבע כי המערער לא העלה כל טענה לגבי נסיבות אשר מהן עולה חשש ממשי למשוא פנים בניהול התיק השני, ובוודאי שאין מקום להיענות לבקשת הפסלות בתיק הראשון בו עומד בית המשפט לתת פסק דין, לאחר שהתנהל במשך חמש שנים ושהמערער אף ביקש לתת בו פסק דין. מכל מקום, נקבע כי העובדה שבית המשפט טרם נתן פסק דין אינה מהווה עילת פסלות. בית המשפט דחה את טענות המערער לפיהן היה עליו להעלות את טענת ההתיישנות בקדם המשפט וגם את טענת מעשה בית-דין וקבע כי אין מדובר בטענות המקימות עילת פסלות. מכאן הערעור שלפניי. 3. המערער מתאר בערעורו את השתלשלת ההליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה. המערער טוען כי החלטת בית המשפט לתגובת הצד שכנגד בבקשה לתפיסת נכסים שהגיש בהתאם לתקנה 387א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, רוקנה את משמעות הבקשה מתוכן שכן למעשה הודיע בית המשפט למשיב כי מבקשים לערוך חיפוש בביתו ולתפוש ראיות העלולות להפלילו. בכך מנע בית המשפט כל אפשרות להפתיע את המשיב ולאסוף ראיות אשר באמצעותן יכול המערער להוכיח קיומה של תרמית וזיוף מסמכים מצדו. הנימוק לדחיית הבקשה היה כי מן הראוי היה להעלות טענה זו בקדם משפט. ואולם, החלטה זו מונעת מהמערער את האפשרות להגן על עצמו. כך גם הימנעות בית המשפט מלצוות על הצד שכנגד להגיש חוות דעת מומחה לגרפולוגיה ואי מתן היתר למערער לעשות כן כדי להוכיח כי חתימתו וכל המסמכים עליהם מסתמך המשיב, מזויפים. בנוסף לכך אף לא מונה גרפולוג מטעם בית המשפט. כן משיג המערער על חוסר התייחסות בית המשפט לטענותיו ביחס לאופן בו יש להתייחס למסמכים, לטענת מעשה בית דין ולטענת ההתיישנות שהעלה. המערער מציין גם את העובדה שבתיק הראשון טרם ניתן פסק דין חרף בקשתו. המערער מבקש לפסול את בית המשפט לאור האפשרות כי ייפגעו זכויותיו הקנייניות והבסיסיות. 4. לאחר שעיינתי בערעור ובהחלטת בית המשפט קמא הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. אשר לתיק הראשון הנמצא בהליכי כתיבת פסק דין, הרי שהבקשה הוגשה בשיהוי ניכר ורק מן הטעם שכתיבת פסק הדין מתעכבת. מובן, כי אין בנימוק זה, כשלעצמו, כדי להוות עילה לפסלות בית המשפט. כעולה מהחלטת בית המשפט, כתיבת פסק הדין בעיצומה ותינתן בהקדם. 5. אשר לתיק השני. עיון בבקשת הפסילה ובערעור מעלה כי נובעים הם מחוסר שביעות רצון המערער מאופן ניהול הדיון על-ידי בית המשפט ומההחלטות שניתנו במהלך ניהול התיק לפניו, לרבות בבקשתו לתפיסת נכסים במעמד צד אחד ובנוגע לחוות דעת גרפולוג. הלכה היא כי השגות בעניינים אלה מקומן להתברר בהליכי ערעור רגילים, על-פי סדרי הדין, ולא במסגרת הליכי פסלות ואכן, הגיש המערער בקשות רשות לערער לבית המשפט המחוזי (ע"א 5156/08 שמעון סדגסי נ' כרמלי יהודה בע"מ (לא פורסם, 17.6.2008); ע"א 10619/02 בן עמי נ' קידר (לא פורסם, 30.12.2002); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 174-178 (2006)). יתרה מכך, אפילו מדובר ברצף של החלטות שאינן מצדדות בעמדת בעל דין, איך בכך כדי להקים עילת פסלות (ע"א 5803/04 מצדה חברה להנדסה בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ (לא פורסם, 29.10.2004). מבלי שאדרש להביע עמדה לגוף העניין, לא מצאתי יסוד לטענת המערער, כי ההחלטות שקיבל בית המשפט במקרה דנן מקימות עילת פסלות ומעוררות חשש ממשי לקיום משוא פנים כלפי המערער (ע"א 990/08 יוסף מרגי נ' סילביה דאהן (לא פורסם, 25.5.2008)). הדברים נכונים גם לגבי ההחלטה לתגובת המשיב בבקשה לתפיסת נכסים וגם לגבי הימנעות בית המשפט ממינוי מומחה – גרפולוג בתיק. הוא הדין גם בנוגע לטענות המערער בדבר אי התייחסות בית המשפט לטענותיו, לרבות בדבר מעשה בית דין והתיישנות, אשר אין אני מביעה עמדה בנוגע אליהן. דומה, וגם המערער העלה זאת, כי הבקשה לפסלות בית המשפט והערעור הוגשו על ידו רק מחשש לפגיעה בזכויותיו הקניינות והאחרות. מדובר בחשש סובייקטיבי אשר אין בו כדי להוות עילת פסלות והוא קיים מעצם קיומן של התביעות נשוא הערעור. כאמור, אין די בכך כדי לפסול את בית המשפט מלשבת בענייניו של המערער. אשר על כן דין הערעור להידחות ללא צו להוצאות. הערעור נדחה. ניתן היום, ג' באייר התשס"ט (27.4.2009). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 09016990_N03.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il