פלוני נ. ביהמ"ש לעניניי משפחה

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1693/24 לפני: כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט לענייני משפחה ביושבו כבית המשפט לנוער בפתח תקווה 2. פלונית 3. פלונית 4. פלוני עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותרים: העותרת 1 פסק-דין השופט י' אלרון: במסגרת העתירה שלפנינו, העותרת 1 (להלן: העותרת), שאינה מיוצגת, מבקשת כי תבוטלנה החלטות המשיב 1 – בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (להלן: בית המשפט לענייני משפחה) מימים 25.1.2023 ו-9.2.2023; כי יתאפשר לחוקרות הילדים מטעם המשטרה להעיד לפניו; כי תינתן הוראה על גילוי מסמכי חקירות הילדים מימים 27.1.2022 ו-17.11.2022; וכי המשיבים יחדלו מלהשתמש בדוח מכון "סגול" לפחות עד לבחינת חומרי הגלם ועריכת חקירה נגדית של כותבת הדוח. על פי המתואר בפסקי הדין של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לנוער (השופטת ד' מרשק מרום) ב-ענ"א 22719-02-23 מיום 24.7.2023 ו-ענ"א 37347-01-24 מיום 31.1.2024 (להלן: פסק הדין הראשון ו-פסק הדין השני, בהתאמה), העותרת והמשיב 4 הם הורים לשני קטינים ילידי השנים 2017 ו-2019 (להלן: הקטינים). השניים התגרשו ביום 13.7.2022 ומנהלים מספר הליכים לפני בית המשפט לענייני משפחה, כאשר ההליך החל בבית הדין הרבני. העותרת טוענת כבר מתחילת הדרך כי המשיב 4 פוגע מינית בקטינים. בית המשפט לענייני משפחה בחן את הסוגיה, ולבסוף הודע כי התיקים נגד המשיב 4 נסגרו מפאת חוסר אשמה. במקביל, דוחות מטעם מגוון גורמי טיפול וחינוך בקהילה עמדו על מצוקתם הקשה של הקטינים כאשר הם מצויים עם העותרת. כמו כן, הערכת מסוגלות הורית שנערכה לה העלתה כי היא מצויה במצב רגשי קשה; נראו עיוותי חשיבה וליקוי בבוחן המציאות; נצפתה התנהגות לא יציבה; ועלה חשש לשלומם של הקטינים. ביום 8.2.2023, ערב דיון שנקבע לפני בית המשפט לענייני משפחה, התקבל דיווח אצל עו"ס לחוק הנוער בשעה 22:30 מבית החולים וולפסון שאליו העותרת הגיעה עם הקטינים בדרישה שייבדקו עקב טענה לפגיעה מינית מצד המשיב 4. תואר, כי העותרת הייתה נסערת; סירבה לשמוע לאנשי הצוות שניסו להבהיר לה שאין זה מתאים לערוך בדיקה מעין זו בלילה; הסתובבה הלוך ושוב בבית החולים עם הקטינים תוך שהיא צועקת על עוברים ושבים וחושפת את הקטינים לאמירות קשות נגד אביהם – המשיב 4. למחרת, התקיים הדיון האמור, בו הקטינים הוכרזו כ"קטינים נזקקים" לפי חוק הנוער (טיפול והשגחה), התש"ך-1960, והועברו לאחריות האב תחת השגחה של עו"ס לחוק הנוער. כן נקבע כי מפגשים בין העותרת לבין הקטינים יתקיימו במסגרת של מרכז קשר (להלן: ההחלטה מיום 9.2.2023). על האמור ראוי להוסיף כי בהחלטת בית המשפט לענייני משפחה ב-תנ"ז 62586-01-23 (השופטת ש' שי) (להלן: ההחלטה מיום 13.4.2023) נמנו המלצות מטעם שלל גורמים לכך שהקטינים ישהו עם המשיב 4. בתוך כך, צוין כי הלה מטפל בקטינים בסבלנות, קשוב להם ופועל לטובתם, וכי בעת שהיית הקטינים עם העותרת, אפילו במסגרת מרכז קשר, היא נהגה באופן שיש בו כדי לפגוע בהם. לקראת סיום החלטתה זו, עמדה השופטת שי על הקושי והמורכבות הכרוכים במקרה זה בכותבה: "אין ספק כי מדובר במקרה מורכב, קשה וכואב, של קטינים אשר מצויים בעין הסערה, כאשר בין הוריהם ניטשים הליכים משפטיים, מהם הם מושפעים, ולא מעט. עסקינן בשני קטינים, מתחת גיל 6, שאין צורך בהרחבה עד כמה נפשם עדינה ורכה ועד כמה קשה להם, בגילם הצעיר, להכיל את המחלוקות בין הוריהם ולהביע את עמדותיהם. יחד עם זאת, התנהגותם בפועל, והשיפור שחל מאז הם שוהים במחיצת אביהם, ניכר, ותואר על ידי מספר גורמים שמצויים עימם בקשר, לרבות על ידי אלה שאמונים עליהם במסגרות החינוך, ועל כך יש לברך. התקדמות, קטנה ככל שתהיה, מעידה כי השינוי שנעשה, בהחלטה מיום 9.2.2023, מיטיב עימם, ויש להותירו." (ההדגשה במקור – י' א') בהמשך לכך, יצוין כי פסק הדין הראשון נסוב על ערעור שהגישה העותרת כלפי ההחלטה מיום 9.2.2023 וההחלטה מיום 13.4.2023. נקבע, כי הדיון בערעור התייתר מאחר שנקבע כי לבקשת העותרת יתקיים הליך הוכחות בתיק, אלא שזה מתעכב "בעיקר בשל העובדה שהמערערת [העותרת – י' א'] מעכבת את תגובותיה ובקשותיה לבית-המשפט קמא [בית המשפט לענייני משפחה – י' א'], בינתיים היא מסרבת לשתף פעולה עם מרכז הדסים או עם כל גורם טיפולי, וכן היא חזרה בה מהסכמתה שייערך לה אבחון [...]". בגדרי פסק הדין השני נדחה ערעור שהגישה העותרת על החלטת בית המשפט לענייני משפחה לדחות בקשה לזימון עדים לדיון הוכחות. זאת, בין היתר, מהטעם שמדובר בהחלטה דיונית מובהקת שאין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בה. במסגרת העתירה דנן, העותרת מבקשת כי יינתן צו על תנאי אשר בין השאר, יופנה כלפי מספר החלטות של בית המשפט לענייני משפחה ויכלול הוראות הנוגעות להליכים שמתנהלים לפניו. לשם כך, העותרת פרסה את טענותיה בהרחבה רבה. בכלל זאת, נטען כי ההחלטה מיום 9.2.2023 התקבלה מבלי שניתנה חוות דעת של גורם מקצועי בעל סמכות ששלל את כשירותה ההורית של העותרת; כי לבית המשפט לנוער אין סמכות להורות על העברת משמורת בין הורים; כי לא קמה עילה לנזקקות; כי בהחלטה מיום 9.2.2023 בית המשפט נסמך על עדות מפי השמועה בלבד; וכי מדובר בהחלטת ביניים ש"בית המשפט מושך [...] כבר יותר משנה", כלשון העותרת. לאחר עיון בעתירה ובנספחיה המסקנה היא כי דינה להידחות. טענותיה של העותרת מופנות, רובן ככולן, כלפי החלטות בית המשפט לענייני משפחה, אשר ערעורים שהוגשו עליהן לבית המשפט המחוזי – נדחו. כלל ידוע הוא כי בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על הכרעות שיפוטיות שנתנו הערכאות המוסמכות ואין לאפשר את עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק באמצעות הגשת עתירה לבית משפט זה (ראו מיני רבים: בג"ץ 1422/24 א.י.ז.י אבו אחזקות בע"מ נ' בית המשפט לענייני משפחה, פסקה 3 (22.2.2024)). התערבות מעין זו תיעשה במקרים חריגים ונדירים, כאשר מתעוררת סוגיה שבסמכות, היורדת לשורש ההליך, או אם נמצאת תופעה של שרירות קיצונית (ראו: בג"ץ 3072/20 גרינצייג נ' בית המשפט המחוזי בירושלים, פסקה 3 (17.5.2020)). המקרה דנן אינו בא בגדר מקרים חריגים אלה. יודגש, כי הכלל בדבר אי-עקיפת הליכי הערעור הקבועים בחוק עומד בעודו גם כאשר המועד להגשת בקשת רשות ערעור חלף, וזאת מבלי להביע עמדה באשר לאפשרויות העומדות לפני העותרת בהתאם לדין (ראו: בג"ץ 6428/22 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 10 (2.10.2022)). הדברים מקבלים משנה תוקף משחלק מההחלטות שעליהן העותרת משיגה הן החלטות דיוניות המצויות בלב שיקול דעתה של הערכאה שדנה בהליך (ראו והשוו: בג"ץ 589/24 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקה 7 (18.2.2024)). מעבר לכך, העתירה כורכת יחדיו נושאים רבים וסעדים שונים – החל מסוגיית קיומה של עילת נזקקות בעניינם של הקטינים, וכלה בסוגיות דיוניות של הבאת עדים וגילוי מסמכים. בנסיבות אלה, דין העתירה להידחות על הסף אף מחמת היותה כוללנית (ראו והשוו: בג"ץ 4963/23 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול בירושלים, פסקה 5 (3.8.2023)). למעלה מן הנדרש, אף בחינת טענות העותרת לגופן אינה מגלה עילה להתערבותנו. הן בית המשפט לענייני משפחה, הן בית המשפט המחוזי, בחנו בזהירות הנדרשת את מצבה של העותרת ואת טענותיה, כאשר טובת הקטינים וביטחונם ניצבה תדיר לנגד עיניהם. עיון בהחלטותיהם השונות, שחלקן ניתנו לפני למעלה משנה, לא מעלה כי נפל בהן פגם, לא כל שכן כזה המצדיק את התערבותנו. נוכח כל האמור, העתירה נדחית; בנסיבות העניין, איננו עושים צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"א באדר ב התשפ"ד (‏31.3.2024). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 24016930_J03.docx מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1