פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1683/15

סמיר שריף אבו דואס נ. שר הביטחון

העותרים ביקשו לאפשר להם להיכנס ולעבד חלקות בבעלותם בבקעת הירדן ולמנוע הסגת גבול על ידי גורמים אחרים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?
תאריך פרסום 16/01/2020 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1683/15 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה זכויות במקרקעין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרים ביקשו לאפשר להם להיכנס ולעבד חלקות בבעלותם בבקעת הירדן ולמנוע הסגת גבול על ידי גורמים אחרים.
החלטת בית המשפט נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) — ההכרעה התייתרה — אין עוד צורך בהכרעה שיפוטית.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1683/15

סמיר שריף אבו דואס נ. שר הביטחון

העותרים ביקשו לאפשר להם להיכנס ולעבד חלקות בבעלותם בבקעת הירדן ולמנוע הסגת גבול על ידי גורמים אחרים.

נמחק (התייתרות/חוסר עילה/סעד תיאורטי) ?

סיכום פסק הדין

העותרים, תושבים פלסטינים, עתרו לבג"ץ בדרישה לאפשר להם גישה לחלקות חקלאיות שבבעלותם בבקעת הירדן, לאחר שנמנעה מהם הגישה אליהן בשל צווי סגירה ופעילות של מושבים חקלאיים באזור. במהלך ההליך, שנמשך כחמש שנים, פעלה המדינה מול המועצה האזורית והמושבים כדי להסדיר את הנושא. בסופו של דבר, המדינה הודיעה כי הושג הסדר, החלקות פונו על ידי הגורמים שפלשו אליהן, והוסרה המניעה המשפטית לכניסת העותרים (למעט חלקות ספציפיות שבהן קיימת מגבלה ביטחונית בשל גדר המערכת). בית המשפט קבע כי העתירה התייתרה ומחק אותה, תוך שהוא מורה למדינה לשלם לעותרים הוצאות משפט בסך 30,000 ש"ח.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' ברק-ארז, מ' מזוז, ע' גרוסקופף
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • סמיר שריף אבו דואס ואח'

נתבעים

  • שר הביטחון
  • מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית
  • המינהל האזרחי
  • משטרת ישראל
  • מושב שדמות מחולה
  • מושב מחולה
  • המועצה האזורית בקעת הירדן

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותרים בעלי זכויות בחלקות בבקעת הירדן.
  • המשיבים מונעים מהעותרים גישה לחלקותיהם.
  • גורמים פרטיים ומושבים פולשים לחלקות ומעבדים אותן ללא רשות.
טיעוני ההגנה
  • קיימים צווי סגירה מטעמים ביטחוניים.
  • המדינה פעלה למציאת פתרון מוסכם עם המועצה האזורית והחקלאים.
  • החלקות פונו והוסרה המניעה המשפטית לעיבודן.
מחלוקות עובדתיות
  • האם החלקות פנויות לעיבוד.
  • האם קיימת מניעה משפטית לכניסת העותרים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודעות מעדכנות מטעם המדינה.
  • התחייבויות חתומות של המושבים והמועצה האזורית לפינוי המקרקעין.

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

30000
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1683/15 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט מ' מזוז כבוד השופט ע' גרוסקופף העותרים: 1. סמיר שריף אבו דואס 2. עבד אלחכים מוחמד סעיד עבד אלראזק 3. וליד מוחמד סעיד עבד אלראזק 4. עבד אלראזק מוחמד עבד אלראזק דראגמה 5. סאמי מוחמד מפדי עבד אלראזק 6. באסמה סאדק עיסא אבו דואס 7. אנואר סאדק עיסא אבו דואס 8. סאמי סאדק עיסא אבו דואס 9. באסם סאדק עיסא אבו דואס 10. סמיר תאופיק עיסא אבו דואס 11. עבד אלנאסר תאופיק עיסא אבו דואס 12. מוסא תאופיק עיסא אבו דואס 13. מוחמד תאופיק אבו דואס 14. מוחמד תאופיק עיסא אבו דואס 15. עיסא תאופיק עיסא אבו דואס 16. עזת ג'מאל פלאח ענבוסי 17. עזאם סעיד חוסני דראגמה 18. חסן תאופיק חסן עבד אלרזאק 19. מואפק רושדי אניס עבד אלראזק 20. סמיח רשיד עבד חדר 21. פאיק מוחמד אחמד אלחג' אבו חסן 22. בסאם מאג'ד אחמד דראגמה 23. רושדי ראשד אחמד דראגמה 24. זיאד חוסני חדר דראגמה 25. עז אלדין חוסני חדר דראגמה נ ג ד המשיבים: 1. שר הביטחון 2. מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית 3. המינהל האזרחי 4. משטרת ישראל 5. מושב שדמות מחולה 6. מושב מחולה 7. המועצה האזורית בקעת הירדן המבקש להצטרף להליך: ידידיה דור הודעה מעדכנת מטעם המשיבים 4-1 מיום 8.1.2020 תאריכי הישיבות: א' בשבט התשע"ו (11.1.2016) ה' בתמוז התשע"ו (11.7.2016) י"ב בחשון התשע"ח (1.11.2017) י"ח בטבת התשע"ט (26.12.2018) בשם העותרים: עו"ד תאופיק ג'בארין בשם המשיבים 4-1: עו"ד שרון רוטשנקר בשם המשיבים 6-5: עו"ד הראל ארנון בשם המשיבה 7: עו"ד ישעיהו אברהם בשם המבקש להצטרף להליך: עו"ד גלעד ברבי פסק-דין השופטת ד' ברק-ארז: 1. העתירה שבפנינו תלויה ועומדת בפני בית משפט זה קרוב לחמש שנים. התקיימו בה ארבעה דיונים, בפני מותבים שונים, בעקבותיהם חלו שינויים והתפתחויות בתשתית העובדתית. כמתואר להלן, התפתחויות חיוביות אלה הביאו למיצויה של העתירה בשלב זה. 2. בתמצית ייאמר, כי העתירה כוונה בעיקרה למתן צו על-תנאי המורה למשיבים ליתן טעם מדוע אינם מאפשרים לעותרים ובני משפחותיהם להיכנס לחלקות בבקעת הירדן שעל-פי הנטען מצויות בבעלותם ולעבד אותן, וכן ליתן טעם מדוע אינם מונעים הסגת גבול של המשיבים 6-5, מושבים חקלאיים, כמו גם של גורמים פרטיים נוספים, לאדמות אלה. 3. למעשה, כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך הודיעה המדינה כי היא פועלת להסרת המניעה המשפטית החלה על כניסת העותרים לחלקות מושא העתירה, על דרך של צמצום צו הסגירה שחל עליהן, וכי היא פועלת "למציאת פתרון מוסכם בדרכי שלום" באמצעות קשר עם הגורמים השונים המעבדים את החלקות, כמו גם הרשויות המקומיות הרלוונטיות. בהמשך לכך נעשו פעולות שונות שנועדו לקדם את הפתרונות האמורים, ובמקביל הוגשו על-ידי המדינה מספר רב של הודעות מעדכנות שהציגו את ההתקדמות בנושא. תוצאת ההליך הארוך תוצג כאן אך בתמצית. הכיוון הכללי שהותווה בהודעות אלה היה סיום עיבוד החלקות, תוך מתן מענה לגורמים החקלאיים במקום אחר. אולם, מימוש הדברים הלכה למעשה התעכב. 4. בהודעה המעדכנת שהוגשה בסופו של דבר מטעם המדינה ביום 10.11.2019 נמסר כי בהתחשב בהסדר שאליו הגיעה עם המועצה האזורית בקעת הירדן (להלן: המועצה האזורית) ולנוכח ממצאי הסיור שנערך בשטח ביום 14.9.2019, נראה כי ניסיון המדינה למציאת פתרון בדרכי שלום ביחס לחלקות מושא העתירה שנותרו במחלוקת – צלח והושלם. לפיכך, טענה המדינה כי אין מקום להשארת העתירה תלויה ועומדת. עם זאת, בתגובת העותרים מיום 18.11.2019 נטען כי משמעותו המעשית של העדכון אינה ברורה וכי יש מקום שהמדינה תבהיר האם החלקות מושא העתירה פנויות והאם מותר לעותרים להיכנס אליהן ולעבדן ללא מפריע. 5. על רקע זה, הורינו למדינה להגיש הודעה מעדכנת נוספת שתתייחס למצב המעשי בשטח, ובהמשך לכך הוגשה עוד הודעה מטעמה ביום 8.1.2020. בהודעה זו נמסר כי אכן התעוררו שאלות באשר לקיומן של פעולות עיבוד מצדם של גורמים פרטיים (שאינם העותרים) בחלקות מושא העתירה, וכי על רקע זה המדינה קיימה סיורים נוספים בשטח וערכה בירורים בנושא. בסיכומו של דבר, מסרה המדינה כי המועצה האזורית החתימה את המושבים החקלאיים הפועלים במקום על התחייבות לפנות את המקרקעין מושא העתירה והבהירה להם שיש להקפיד שלא להיכנס אליהם, וכי אלה התחייבו לפעול כאמור. כמו כן נמסר כי המועצה האזורית סימנה את החלקות הרלוונטיות לצורך "מניעת תקלות" והבהירה את גבולותיהן לחקלאים. 6. באשר לסוגיה של כניסת העותרים לחלקות מושא העתירה, המדינה חזרה על כך שצו הסגירה הרלוונטי לעניין זה תוקן עוד בשנת 2016 באופן שהסיר את המניעה המשפטית לעיבוד חלקן הארי של החלקות על-ידי העותרים (כלומר, מלבד בכל הנוגע לשתי חלקות אשר גדר המערכת עוברת דרכן וביחס אליהן חלה מגבלת גישה חלקית מטעמים ביטחוניים). 7. לנוכח כל האמור לעיל, אנו סבורים כי העתירה הגיעה לכלל מיצוי וכי ניתן להורות על מחיקתה. זאת, בהתחשב בהבהרות הברורות שנמסרו באשר לכך שהחלקות מושא העתירה פונו וכי אין מניעה משפטית השוללת מן העותרים את האפשרות לעבדן (למעט החלקות הספציפיות שצוינו על-ידי המדינה כמפורט בפסקה 6 לעיל). כן רשמנו לפנינו את התחייבויותיהם החתומות והמפורשות של הגורמים הנוגעים בדבר, ובכלל זה המושבים החקלאיים והמועצה האזורית. יש לברך על כך שבסופו של דבר קידמה המדינה את הפתרון הלכה למעשה, מבלי שנדרשה בהקשר זה הכרעה שיפוטית. לצד זאת, יש מקום גם להצטער על הזמן הרב שנדרש להסדרה זו. 8. במכלול הנסיבות אנו מורים כי המדינה (המשיבים 4-1) תישא בהוצאות העותרים בסך של 30,000 שקלים. 9. בכך בא הטיפול בתיק זה אל סופו. ניתן היום, ‏י"ט בטבת התש"ף (‏16.1.2020). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 15016830_A68.docx עכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il