פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 1675/02

אדם טבע ודין-אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לבטל קריטריונים של שר הפנים המגבילים פטור מארנונה למוסדות הפועלים לטובת תושבי הרשות המקומית בלבד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 18/11/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 1675/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה פטור מארנונה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
★ השלכה רחבה סימון לפסיקה שעשויה להוות תקדים או להשפיע על תיקים רבים אחרים.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותרת ביקשה לבטל קריטריונים של שר הפנים המגבילים פטור מארנונה למוסדות הפועלים לטובת תושבי הרשות המקומית בלבד.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 1675/02

אדם טבע ודין-אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ. שר הפנים

העותרת ביקשה לבטל קריטריונים של שר הפנים המגבילים פטור מארנונה למוסדות הפועלים לטובת תושבי הרשות המקומית בלבד.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

ארגון 'אדם טבע ודין' עתר לבג"ץ נגד שר הפנים ועיריית תל אביב, בבקשה לקבל פטור מתשלום ארנונה. העותרת טענה כי הקריטריונים שקבע שר הפנים, המגבילים את הפטור למוסדות שפעילותם משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית ובתחומים שבהם הרשות פועלת, אינם סבירים ואינם תואמים את כוונת המחוקק לעודד פעילות התנדבותית. בית המשפט דחה את העתירה וקבע כי הקריטריונים סבירים. נקבע כי תכלית הפטור מארנונה היא לעודד גופים המספקים שירותים מקומיים במקום הרשות המקומית, ובכך להקל על תקציבה. מאחר שהעותרת פועלת ברמה הארצית ולא המקומית, היא אינה עומדת בקריטריונים שנקבעו.

השלכות רוחב

פסק הדין מבהיר את גבולות הסמכות של שר הפנים בקביעת קריטריונים לפטור מארנונה ומדגיש את הקשר בין הפטור לבין מתן שירותים מקומיים לתושבי הרשות.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים א' ריבלין, א' ברק, ד' ביניש
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה

נתבעים

  • שר הפנים
  • עירית תל-אביב-יפו

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הקריטריונים של שר הפנים אינם הולמים את כוונת המחוקק לעודד מוסדות מתנדבים לתועלת הציבור.
  • אין מקום להבחנה בין מוסדות המשרתים את תושבי הרשות המקומית לבין מוסדות המשרתים את הציבור בכללותו.
  • פעילות העותרת בתחום איכות הסביבה היא לטובת הציבור כולו וראויה לעידוד באמצעות פטור מארנונה.
טיעוני ההגנה
  • הקריטריונים שנקבעו סבירים וראויים.
  • הפטור מארנונה נועד לעודד גופים המספקים שירותים מקומיים במקום הרשות המקומית, ובכך להפחית את נטל המיסוי העירוני.
  • העותרת אינה עומדת בקריטריונים שכן פעילותה היא ארצית ולא מקומית.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הצהרת העותרת כי פעילותה בנושאי איכות הסביבה היא ברמה הלאומית ונועדה לכלל תושבי ארץ ישראל.

הפניות לתיקים אחרים

הפניות לפסקי דין אחרים
  • פקודת מסי העיריה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938

תגיות נושא

  • ארנונה
  • פטור ממס
  • רשויות מקומיות
  • איכות הסביבה
  • משפט מנהלי

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

0

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1675/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית המשפט הגבוה לצדק בג"ץ 1675/02 בפני: כבוד הנשיא א' ברק כבוד השופטת ד' ביניש כבוד השופט א' ריבלין העותרת: אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. עירית תל-אביב-יפו עתירה למתן צו-על-תנאי וצו-ביניים תאריך הישיבה: כ"ח בחשון תשס"ג (3.11.2002) בשם העותרת: עו"ד א' אבן ארי פסק-דין השופט א' ריבלין: 1. העותרת מבקשת לזכות בפטור מתשלום ארנונה מכוח סעיף 5(י) לפקודת מסי העיריה ומסי ממשלה (פיטורין), 1938 (להלן: הפקודה), שזו הוראתה: הנכסים דלקמן יהיו פטורים מהארנונה כללית, דהיינו: - (י) כל רכוש, לרבות רכוש המדינה שמוסד-מתנדב לשירות הציבור משתמש בו אך ורק לשירות הציבור, בתנאי שאותו מוסד יתאשר ע"י שר הפנים לצורך פיטורין עפ"י סעיף זה. מכוח הסמכות הנתונה לו בהוראה זו, קבע שר הפנים קריטריונים למתן פטור מתשלום ארנונה. בין השאר נקבעו הקריטריונים הבאים: 5. המוסד פועל בתוך קהילת הרשות המקומית ופעילותו משרתת בעיקר את תושבי הרשות המקומית [ההדגשה הוספה] 6. פעילות המוסד הינה בתחומים בהם רשות מקומית פועלת ומוסמכת לפעול כגון, רווחה, בריאות, חינוך וכד' העותרת מלינה כנגד בחירתו של שר הפנים להתנות את מתן הפטור בכך שפעולתו של מבקש הפטור תשרת בעיקר את תושבי הרשות המקומית, וכי פעילותו תהא בתחומים בהם רשות מקומית פועלת ומוסמכת לפעול כגון רווחה, בריאות, חינוך וכד'. 2. העותרת מעידה על עצמה כי היא נותנת שירות לציבור בתחום איכות הסביבה, וכי פעולתה זו מתבצעת הן במישור המקומי והן במישור הארצי. לשיטתה, אין מקום להבחנות שעושים הקריטריונים בין מוסדות שמשרתים בעיקר את תושבי הרשות המקומית לבין מוסדות המשרתים גם תושבים אחרים, ולהבחנה בין מוסדות הפועלים בתחומים בהם פועלת ומוסמכת לפעול הרשות המקומית לבין גופים אחרים. העותרת סבורה, כי רצון המחוקק היה לעודד ולאפשר את קיומם של מוסדות מתנדבים לתועלת הציבור, התורמים לאיכות החיים הכללית. האינטרס הציבורי מחייב, אליבא דידה, לעודד קיומו של ארגון התנדבותי שפעולותיו באות לתועלת הציבור. הקריטריונים שקבע השר אינם הולמים, לדעתה, כוונה זו של המחוקק. 3. דין העתירה להידחות. קביעת הקריטריונים המתנים את מתן הפטור במתן שירותים שנועדו להיטיב עם קהילת הרשות המקומית שבתחומה מצוי מבקש הפטור היא קביעה סבירה וראויה. מתן הפטור מן המיסוי העירוני לגופים שפעילותם מתאפיינת במתן שירותים מן הסוג אותם מפעילה הרשות המקומית, המוסמכת לפעול באותם תחומים, מתיישב עם יעודה של הארנונה ועם הגיון הפטור ממנה. תכלית הפטור במקרה כזה סומכת על הצורך לעודד פעילותם של גופים שאינם שלטוניים, המספקים בהתנדבות שירותים מקומיים, במקום המוסדות העירוניים המקומיים או לצידם, ובכך להפחית מן הצורך במיסוי עירוני שנועד למימון פעילות כזו. ממילא יש הגיון במתן פטור ממס עירוני לאותם גופים התורמים בהתנדבות לאותה פעילות. 4. עצם הצורך בקביעת קריטריונים ברורים על פיהם פועל השר במתן הפטור התעצם עם חקיקת חוקי ההסדרים במשק המדינה, שהגבילו את שיקול דעתה של הרשות המקומית במתן פטורים מארנונה והנחות בתשלום (ראו, למשל, בג"ץ 6741/99 יקותיאלי נ' שר הפנים, פ"ד נה(3) 673, 680). במצב דברים זה, קיימת חשיבות לקביעת קריטריונים ברורים מטעם השר. סעיפים 5 ו-6 לקריטריונים שקבע השר לעניין פעילות המתאימה לפטור ממיסוי עירוני כוללים אמות מידה ראויות. הפטור ממיסים עירוניים בגין פעילות עירונית קהילתית מתיישבת, כאמור, עם התכלית שבעצם הטלת הארנונה ועם הגיון הפטור ממנה במקרה זה. הארנונה העירונית נועדה לשמש כמקור מרכזי למימון הוצאותיה של הרשות המקומית בתחומיה שלה, לרווחת תושביה. רשות מקומית אמורה לדאוג לקהילתה שלה, להבדיל מכלל קהילת המדינה (בג"ץ יקותיאלי הנ"ל, בעמ' 683). גריעה מתשלום ארנונה עשויה להביא לקיצוץ בשירותים הניתנים לתושבי העיר. על כן, אין פסול בהתניית מתן הפטור לגופים מתנדבים בכך שהם עצמם יעניקו שירותים לתושבי העיר, להבדיל ממתן שירותים לקהילת המדינה כולה (השוו בג"ץ יקותיאלי הנ"ל, שם נקבע מפורשות כי שר הפנים לא קנה לו סמכות להסמיך עירייה להעניק הקלות בארנונה לעידוד כלל ארצי). 5. משאמרנו זאת, יש עוד לבחון אם עומדת העותרת בקריטריונים שקבע השר, ואין מנוס מאשר להשיב על כך בשלילה. עיקר עיסוקה של העותרת – ועיסוקה – עיסוק מבורך הוא – נוגע לנושאים בעלי חשיבות כללית ארצית ובעלי נפקות כלל קהילתית, כפי שהעותרת העידה על עצמה, בבקשה את הפטור, לאמור, כי "כלל תושבי ארץ ישראל, באשר הם, נהנים מפעילותה בנושאים של איכות הסביבה ברמה הלאומית". ממילא, אין היא עומדת בקריטריונים שקבע השר כאמור. משאין העותרת עומדת בקריטריונים הקבועים בהוראות סעיפים 5 ו-6 לקריטריונים שקבע השר בעקבות הוראת סעיף 5(י) לפקודה, אין היא זכאית לקבלת הפטור מתשלום ארנונה. התוצאה היא שהעתירה נדחית. בנסיבות העניין לא הייתי עושה צו להוצאות. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א השופטת ד' ביניש: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט א' ריבלין. ניתן היום, י"ג בכסלו תשס"ג (18.11.2002). ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________ העתק מתאים למקור 02016750_P03.doc/אמ נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שרה ליפשיץ – מזכירה ראשית בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il