בג"ץ 1673-10
טרם נותח

מר גמוב אלכסנדר נ. שר הפנים

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
פסק-דין בתיק בג"ץ 1673/10 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1673/10 בפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט ע' פוגלמן העותרים: 1. אלכסנדר גמוב 2. טטיאנה גמוב 3. מריה דיובאילו נ ג ד המשיבים: 1. שר הפנים 2. מדינת ישראל עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרים: עו"ד איגור גלידר בשם המשיבים: עו"ד נעמי בייט פסק-דין השופטת א' חיות: עניינה של עתירה זו בבקשתן של העותרת 2 ובתה העותרת 3 לקבלת אשרת עולה מכוח חוק השבות, התש"י-1950 (להלן: חוק השבות). 1. העותרת 2 נולדה בברית-המועצות בשנת 1959 והעותרת 3 היא בתה, ילידת 1981. בשנת 2006 פנו העותרים למשרד הפנים בבקשה למתן אשרת עולה לעותרות 3-2, בה נטען כי העותרת 2 אומצה בילדותה על ידי אמו היהודיה של העותר 1 (שנישאה לאביה של העותרת 2). משרד הפנים דחה את הבקשה משום שלא שוכנע כי המסמכים שהציגו העותרים מבססים את טענותיהם. סמוך לאחר מכן הגישו העותרים לבית משפט זה עתירה התוקפת את ההחלטה שנתקבלה בעניינם (בג"ץ 9573/06) (להלן: העתירה הראשונה). עתירה זו נדחתה ביום 24.12.2008 ובפסק-הדין נקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת משרד הפנים בעניינן של העותרות 3-2, מן הטעם שהראיות המינהליות שהציגו אינן מוכיחות את זכאותן למעמד מכוח חוק השבות. 2. בעתירה דנן טוענים העותרים כי לאחר שניתן פסק-הדין בעתירה הראשונה, נערכו מטעמם בדיקות נוספות ביחס להליכי האימוץ של העותרת 2, במסגרתן אותרו מסמכים חדשים המבססים את טענתם כי העותרת 2 אומצה בילדותה על ידי אמו היהודיה של העותר 1. העותרים טוענים כי בחודש אוקטובר 2009 הגיעו העותרות 3-2 לישראל וניסו להגיש ללשכת מינהל האוכלוסין בעפולה בקשה הנסמכת על המסמכים החדשים, אך לטענתם הטיפול בבקשה הותנה בכך שהעותרות 3-2 יישארו בישראל עד להכרעה בבקשה. לטענת העותרים, העותרות 3-2 לא יכולות היו להישאר בשלב זה בישראל, ולכן שבו לרוסיה ופנו לקונסוליה הישראלית במוסקבה, "אך נדחו גם שם וזאת ללא כל הסבר, שלא לומר תשובה בכתב" (סעיף 2.17 לעתירה). על רקע זה הוגשה העתירה דנן בה מבקשים העותרים כי בית משפט זה יורה למשיבים ליתן טעם מדוע לא ניתנה לעותרות 3-2 האפשרות להגיש את בקשתן, ולגופו של עניין, מדוע לא יינתן להן מעמד בישראל מכוח חוק השבות. 3. בתגובתם המקדמית לעתירה, מציינים המשיבים כי מבירור שנערך מול לשכת מינהל האוכלוסין בעפולה עולה כי לא מוכרת כל פניה חדשה מטעם העותרות 3-2, ועוד הם טוענים כי מבירור שנערך מול לשכת הקשר "נתיב" במשרד ראש-הממשלה (להלן: נתיב), עולה כי ביום 28.11.2009 פנתה העותרת 2 לשגרירות ישראל במוסקבה (באמצעות הטלפון) וביקשה להתקבל לפגישה אצל הקונסול. לטענת המשיבים, העותרות 3-2 לא הגישו בסופו של דבר בקשה בכתב לקונסוליה, וממילא לא נתקבלה כל החלטה עדכנית בעניינן. כמו כן מעדכנים המשיבים כי במהלך הטיפול בעתירה, ואף שלא הוגשה בקשה חדשה בכתב, נכונים היו המשיבים לראות במסמכים שצורפו לעתירה בקשה חדשה ואלו הועברו לבחינת הגורמים המקצועיים ב"נתיב". המשיבים מדגישים כי בחינה זו צפויה לארוך מספר חודשים, והם סבורים כי בשלב זה דין העתירה להימחק משום שטרם נתקבלה החלטה עדכנית בעניינן של העותרות 3-2. 4. נוכח האמור בתגובתם המקדמית של המשיבים לעתירה, התבקשו העותרים להודיע האם הם עומדים על העתירה או מבקשים למוחקה (ראו ההחלטה מיום 17.6.2010). ביום 18.7.2010 הודיעו העותרים כי לגישתם אין מקום למחוק את העתירה מן הטעם שהטיפול בבקשתם החל רק בעקבות הגשת העתירה, ובמובן זה תבטיח הביקורת השיפוטית כי פנייתם למשיבים "תטופל במהירות סבירה ובדרך מקצועית". בנוסף טוענים העותרים כי הם אינם יודעים מיהו הגורם המטפל בבקשתם והם מבקשים כי בית משפט זה יורה למשיבים להגיש הודעה מעדכנת בעניין הטיפול בבקשתם עד ליום 1.9.2010. 5. דין העתירה להידחות על הסף. כעולה מתגובת המשיבים, בעקבות הגשת העתירה הועברה בקשת העותרות 3-2 לקבלת מעמד מכוח חוק השבות לבחינת הגורמים המוסמכים. כל עוד לא הפעילו גורמים אלה את סמכותם ולא הכריעו בבקשת העותרות אין בפנינו החלטה העומדת לביקורת ובנסיבות אלה דינה של העתירה להידחות על הסף, בהיותה מוקדמת (ראו: בג"ץ 5222/07 עיריית חולון נ' שר הפנים, פיסקה 8 (טרם פורסם, 16.7.2007); בג"ץ 5449/08 פלוני נ' שר הפנים (טרם פורסם, 30.6.2008); בג"ץ 5148/06 קבילוב נ' משרד הפנים, פיסקה 6 (טרם פורסם, 1.10.2009)). כמו כן, אין מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת עד לקבלת החלטה בעניינן של העותרות שכן השגות העותרים לגבי החלטה שתתקבל, ככל שתהיינה כאלה, תתייחסנה מטבע הדברים לתשתית עובדתית שונה מזו המפורטת בעתירה וממילא תידרש, אפוא, הגשת עתירה חדשה. טענת העותרים כי הם אינם יודעים מיהו הגורם המטפל בבקשתם אף היא אינה מצדיקה את הותרת העתירה תלויה ועומדת, ובעניין זה פתוחה בפני העותרים האפשרות לפנות לפרקליטות המדינה לצורך קבלת המידע המבוקש והנוגע לטיפול בבקשה. העתירה נדחית, אפוא, על הסף. אין צו להוצאות. ניתן היום, י"ד אב התש"ע (25.7.2010). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10016730_V06.doc רג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il