בג"ץ 1669-18
טרם נותח
דניאל סנראי נ. רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק בג"ץ 1669/18
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 1669/18
לפני:
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט א' שהם
כבוד השופט מ' מזוז
העותר:
דניאל סנראי
נ ג ד
המשיבה:
רשות האוכלוסין וההגירה - משרד הפנים
עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים
בשם העותר:
עו"ד מיכאל דקר
פסק-דין
השופט מ' מזוז:
1. העותר הוא אזרח אמריקני שעלה לישראל יחד עם הוריו בגיל צעיר, אך מעמדו בישראל לא הוסדר. שנים אחר כך, בבגרותו, הורשע העותר בביצוע עבירות מין, והוא נאסר לתקופה של 5 שנים ו- 8 חודשים. בתום תקופת המאסר ננקטו נגד העותר הליכי הרחקה בהיותו חסר מעמד בישראל, אך בעקבות עתירה שהגיש לבית משפט זה התחייבה המדינה לבחון את בקשתו של העותר לקבלת מעמד מכוח שבות, ובינתיים לא להרחיקו מישראל בכפוף לתנאים מסוימים. במסגרת התחייבות זו הדגישה המדינה כי אם ייצא העותר מישראל במהלך תקופת ההמתנה למתן ההחלטה בבקשתו, לא מובטח לו כי כניסתו לישראל בחזרה תותר. לנוכח התחייבות זו, הורה בית משפט זה על מחיקת העתירה (בג"ץ 3282/16 סנראי נ' שר הפנים (22.5.2016)).
2. בסמוך לאחר מתן ההחלטה בעתירה, ובטרם ניתנה החלטה בבקשתו של העותר למעמד מכוח שבות, יצא העותר ביום 27.6.2016 מישראל. מאז הגיע העותר לישראל 3 פעמים, לאחר שבקשות הכניסה שלו אושרו. עם זאת, בעתירתו טען כי המדינה מערימה עליו קשיים במסגרת בקשותיו להיכנס לישראל, וזאת לצד אי קידום הטיפול בבקשתו.
3. בעתירה התבקש בית המשפט להורות למדינה לנמק מדוע לא יוסדר מעמדו של העותר בהתאם לחוק השבות, התש"י-1950, ולחלופין מדוע לא תוענקנה לו זכויות ביקור רחבות לישראל. כן התבקש צו ביניים, שלמעשה מהווה סעד אופרטיבי מסוג צו עשה, לאפשר לעותר להיכנס לישראל לרגל חג הפסח.
4. בהתאם להחלטתי הגישה המדינה תגובה מקדמית לעתירה. בתגובה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף. אשר לטיפול בבקשתו של העותר למעמד בישראל נטען כי הענין מצוי בבחינת גורמי המקצוע וכי החלטה בעניינו צפויה להתקבל בתקופה הקרובה. ואשר לסעד החלופי של "זכויות ביקור רחבות", כמו גם לסעד הביניים שהתבקש, נטען כי העותר כלל לא הקדים פניה בנושאים אלה לרשות, ומכאן שלא מוצו ההליכים כנדרש. יחד עם זאת נטען כי לפנים משורת הדין בחנו הגורמים המוסמכים את בקשתו של העותר להיכנס לישראל לרגל חג הפסח, והחליטו לאשר את כניסתו. כמו כן, הוחלט כי לאחר שהעותר ייכנס לישראל תהיה מוכנה המדינה להותיר את התחייבותה בבג"ץ 3282/16 הנזכר על כנה, וליתן לעותר מעמד ארעי מסוג ב/2, בכפוף לעמידתו בתנאים שפורטו בהתחייבות.
5. לאחר העיון הגעתי למסקנה כי דין העתירה להידחות. לנוכח האמור בתגובת המדינה כי החלטה בבקשת העותר למעמד מכוח שבות צפויה להתקבל בתקופה הקרובה, כך שברי כי ההליך המינהלי טרם מוצה, אין מקום להידרש לעתירה בעת הנוכחית. ואשר לסעד בדבר "זכויות ביקור רחבות", הרי שלפי האמור בתגובת המדינה לא נעשתה כל פניה בענין זה לרשות בטרם הגשת העתירה, ומכאן שבכל הנוגע לסעד זה דין העתירה להידחות בשל אי מיצוי הליכים.
6. כאמור, גם בענין סעד הביניים שהתבקש בעתירה לא נעשתה פניה קודם לכן לרשות, ומכאן שגם בענין זה לא מוצו ההליכים. עם זאת, משעה שהודיעה המדינה כי הוחלט לאשר לעותר להיכנס לישראל לרגל חג הפסח, ממילא מתייתרת הבקשה למתן סעד ביניים.
7. מן הטעמים האמורים, העתירה נדחית. בנסיבות הענין לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ג בניסן התשע"ח (29.3.2018).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 18016690_B04.doc אב+אש
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il