פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1661/17

עאסם גמאל אבו היגא נ. המפקד הצבאי לאזור איו"ש

העותר ביקש להשיב לו רכוש שנתפס על ידי המפקד הצבאי וטען כי לא נערך לו שימוע כדין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 11/09/2017 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1661/17 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה החרמת רכוש — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור העותר ביקש להשיב לו רכוש שנתפס על ידי המפקד הצבאי וטען כי לא נערך לו שימוע כדין.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1661/17

עאסם גמאל אבו היגא נ. המפקד הצבאי לאזור איו"ש

העותר ביקש להשיב לו רכוש שנתפס על ידי המפקד הצבאי וטען כי לא נערך לו שימוע כדין.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, תושב ג'נין, עתר לבג"ץ בדרישה להשיב לו רכוש שנתפס על ידי המפקד הצבאי באזור איו"ש, וכן טען כי לא נערך לו שימוע בטרם התפיסה. במהלך הדיון התברר כי המשיבים השלימו הליך מנהלי והוציאו צו החרמה כדין, לאחר שהוכח כי העותר קיבל כספי טרור מארגון החמא"ס. בית המשפט בחן חומר חסוי שהוצג בפניו וקבע כי הוכח שהרכוש שנתפס שווה ערך לכספי הטרור שקיבל העותר. בית המשפט דחה את טענות העותר וקבע כי למפקד הצבאי סמכות לחלט רכוש במקרים אלו, וכי אין חובה לקיים שימוע מוקדם כאשר הדבר עלול לסכל את פעולת התפיסה.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים י' דנציגר, נ' סולברג, ד' ברק-ארז
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עאסם גמאל אבו היגא

נתבעים

  • המפקד הצבאי לאזור איו"ש
  • שירות הביטחון הכללי

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הושלם הליך מנהלי והוצא צו החרמה כדין
  • העותר קיבל כספי חמא"ס בשווי 25,000 דולר
  • קיימת סמכות למפקד הצבאי לתפוס ולחלט רכוש של מי שמקבל כספי טרור
  • אין הצדקה לשימוע מוקדם שכן הוא עלול לסכל את פעולת התפיסה
טיעוני ההגנה
  • יש להשיב את הרכוש שנתפס
  • יש לערוך שימוע או תחקור לפני תפיסת הרכוש
מחלוקות עובדתיות
  • האם נפל פגם בהליך התפיסה בשל העדר שימוע מוקדם

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • חומר חסוי שהוצג לעיון בית המשפט
  • הודאת העותר בקבלת כספי חמא"ס

שלב ההליך

עתירה

סכום הוצאות משפט

5000

טענות מנהליות

חריגה מסמכות
הטענה הועלתה ונדחתה
פגמים בהליך
הטענה הועלתה ונדחתה
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק בג"ץ 1661/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 1661/17 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ד' ברק-ארז העותר: עאסם גמאל אבו היגא נ ג ד המשיבים: 1. המפקד הצבאי לאזור איו"ש 2. שירות הביטחון הכללי עתירה למתן צו על תנאי תאריך הישיבה: כ' באלול תשע"ז (11.9.17) בשם העותר: עו"ד חמזה אבו מיזר בשם המשיבים: עו"ד אבי מיליקובסקי פסק-דין השופט י' דנציגר: 1. לפנינו עתירה שעניינה בקשתו של העותר – פלסטיני, תושב ג'נין – כי יושבו לו רכבו ופריטים שונים (להלן – "הרכוש") שנתפסו על ידי המשיב 1. בנוסף עתר העותר כי המשיבים יתנו טעם מדוע לא נערכו לו שימוע או תחקור, שבהם יכול היה להציג טיעוניו, בטרם נפלה ההחלטה בדבר תפיסת הרכוש. 2. יצויין כי העתירה דנן הוגשה ביום 9.3.2017, בסמוך לאחר שהעותר הגיש השגה על תפיסת הרכוש, בטרם ניתן מענה להשגה ובטרם הוצא צו החרמה. 3. לטענת המשיבים בינתיים הושלם ההליך המנהלי בעניינו של העותר והמפקד הצבאי החליט על הוצאת צו החרמה מכוח תקנות 84 ו-120 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945 על הרכוש, משהשתכנע כי העותר קיבל כספי חמא"ס – המהווה התאחדות בלתי מותרת – בשווי של 25,000 $, זאת בין היתר בהסתמך על הודאתו. יצויין כי בצו ההחרמה הובהר כי ככל ששווי הרכוש עולה על הסכום דנן, יתרת הסכום תושב לבעליו. עוד נטען כי סמכותו של המשיב 1 לתפוס ולחלט רכוש של מי שמקבל לידיו כספי טרור הוכרה זה מכבר בפסיקת בית משפט זה. כן נטען על ידי המשיבים כי אין הצדקה לקיים שימוע או תחקור לפני התפיסה במקרים כגון דא, כדי שזו לא תסוכל. 4. בהסכמת בא כוח העותר הוצג לעיוננו חומר חסוי ממנו עולה בבירור כי העותר קיבל כספי חמא"ס (ואף הודה בכך) וכי הרכוש שנתפס והוחרם שווה ערך לכסף שאותו קיבל העותר מארגון החמא"ס. 5. אין ממש בטענת העותר כי בנסיבות דנן יש מקום לעריכת שימוע או תחקור מוקדמים לתפיסה, שכן אלו עלולים לסכל את עצם פעולת התפיסה וזאת בגדרו של חריג ה"צורך" המוכר בדינים החלים על כללי הצדק הטבעי ויכול להצדיק, בין השאר, שימוע מאוחר במקרים מתאימים. באשר לשאלת סמכותו של המשיב 1 לבצע פעילויות תפיסה וחילוט מן הסוג נשואה עתירה; הלכה פסוקה היא כי סמכות זו קיימת, משהוכרה זכותם של גורמי המשיבים לנקוט בפעולות החרמה של רכוש וכספים מידי מוטבים המקבלים לידיהם כספי טרור (ראו האסמכתאות אליהן מפנים המשיבים בפסקה 22 לתגובתם). 6. העתירה נדחית איפוא. 7. העותר ישא בהוצאות המשיבים על צד הנמוך בסך 5,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ' באלול התשע"ז (‏11.9.2017). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17016610_W09.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il