פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

בג"ץ 1661/00

יעקב ממן נ. מדינת ישראל

המבקש טען כי בהעדר קביעה מפורשת של בית המשפט המחוזי, עונשי המאסר שנגזרו עליו צריכים להיות מרוצים בחופף ולא במצטבר.

הסכם פשרה/הסכמת צדדים ?
תאריך פרסום 15/03/2000 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק בג"ץ — עתירה לבית משפט גבוה לצדק.
מספר התיק 1661/00 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ריצוי עונשי מאסר — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המבקש טען כי בהעדר קביעה מפורשת של בית המשפט המחוזי, עונשי המאסר שנגזרו עליו צריכים להיות מרוצים בחופף ולא במצטבר.
החלטת בית המשפט הסכם פשרה/הסכמת צדדים — הצדדים הגיעו ביניהם להסכמה והוסכם על פתרון.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

בג"ץ 1661/00

יעקב ממן נ. מדינת ישראל

המבקש טען כי בהעדר קביעה מפורשת של בית המשפט המחוזי, עונשי המאסר שנגזרו עליו צריכים להיות מרוצים בחופף ולא במצטבר.

הסכם פשרה/הסכמת צדדים ?

סיכום פסק הדין

המבקש, יעקב ממן, ריצה עונש מאסר כאשר נגזר עליו עונש מאסר נוסף בגין עבירות סמים. בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו אך לא ציין האם העונש החדש ירוצה במצטבר או בחופף לעונש הקיים. המבקש עתר לבית המשפט העליון בטענה כי בהעדר הוראה מפורשת, העונשים צריכים להיות חופפים. המדינה הסכימה עם עמדת המבקש בהתבסס על סעיף 45(ב) לחוק העונשין. בית המשפט העליון קיבל את הערעור וקבע כי עונשי המאסר ירוצו בחופף.

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
הרכב השופטים ד' דורנר, י' טירקל, י' אנגלרד
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • יעקב ממן

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המדינה הסכימה כי בהעדר קביעה מפורשת של בית המשפט המחוזי, יש להחיל את סעיף 45(ב) לחוק העונשין ולרצות את העונשים בחופף.
טיעוני ההגנה
  • בהעדר קביעה מפורשת של בית המשפט המחוזי, דין העונשים להיחשב כחופפים.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 71287/99
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • עונשי מאסר
  • חפיפת עונשים
  • חוק העונשין

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"פ 1661/00 בפני: כבוד השופטת ד' דורנר כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט י' אנגלרד המבקש: יעקב ממן נגד המשיבה: מדינת ישראל בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 28.12.99 בע"פ 71287/99, שניתן על-ידי כבוד השופטים ד' ברלינר, א' בייזר וז' המר פסק-דין השופטת ד' דורנר: בעת שריצה המבקש עונש של שנת מאסר בפועל (להלן - עונש המאסר הראשון), גזר עליו בית-משפט השלום בפתח-תקוה, במסגרת תיק פלילי אחר, ששה חודשי מאסר לריצוי בפועל, בגין עבירות סמים (להלן - עונש המאסר השני). כן נקבע, כי עונש זה ירוצה במצטבר לכל עונש אותו מרצה המבקש. בית-המשפט המחוזי החמיר בעונשו של המבקש, והעמידו על 24 חודשי מאסר בפועל, מבלי לקבוע האם ירוצה עונש זה במצטבר או בחופף לעונש אותו ריצה המבקש באותה עת. ברם, בפקודת-המאסר שהוצאה, נקבע כי המבקש יחל בריצוי עונשו בתאריך בו ניתן גזר-הדין השני, כאשר משמעות הדבר היא, ריצוי העונשים במצטבר באופן חלקי. מכאן בקשת הרשות לערער שבפנינו, בגדרה טען המבקש, כי בהעדר קביעה מפורשת אחרת של בית-המשפט המחוזי, דין הוא כי שני עונשי המאסר ירוצו באופן חופף. המדינה הודיעה בתגובתה, כי אכן, משנמנע בית-המשפט המחוזי מקביעת אופן ריצוי עונש המאסר, אין מנוס מאימוץ הוראתו של סעיף 45(ב) לחוק העונשין, תשל"ז1977-, לפיה בנסיבות אלה ישא המבקש עונש מאסר אחד, הארוך מבין אלה שנגזרו עליו, היינו: עונש המאסר השני שנגזר על המבקש. לפיכך הסכימה המדינה הן למתן רשות ערעור, והן לקבלת הערעור לגופו. אשר-על-כן החלטנו לקבל את הבקשה, לדון בה כאילו ניתנה רשות ערעור, וכאילו הוגש ערעור על-פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור. בהסכמת המדינה, כאמור, אנו קובעים כי עונש המאסר השני שהוטל על המבקש ירוצה בחופף לעונש המאסר הראשון שהוטל עליו. מועד תחילת ריצוי עונשו של המבקש יהיה תאריך 18.2.99, הוא תאריך תחילת ריצוי העונש הראשון. ניתן היום, ח' באדר ב תש"ס (15.3.00). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 00016610.L03