בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים
ע"א
1659/98
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד
השופטת ט' שטרסברג-כהן
כבוד
השופט י' אנגלרד
המערערים: 1.
יפת לוי
2.
שמעון לוי
3.
רחמים לוי
4.
ישי לוי
5.
אשר לוי
6.
נתן לוי
7.
דני לוי
8.
יאיר לוי
9.
גליה לוי
נגד
המשיבים: 1.
עזרא מכפש
2.
רשם האגודות השיתופיות
3.
בני פוריה אגודה חקלאית שיתופית בע"מ
ערעור
על פסק-דינו של בית המשפט
המחוזי
בנצרת מיום 1.1.98 בה"פ
434/97
שניתן על ידי כבוד השופט
ג'
גינת
תאריך הישיבה: ט'
באייר התשס"א (2.5.01)
בשם
המערערים 1-9: עו"ד ואש
אפרת
בשם
המשיבים 1,3: עו"ד קורין יעקב
בשם
המשיב 2: עו"ד רות גורדון
פסק-דין
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
1. הערעור שלפנינו נסב על השאלה אם בית המשפט
המחוזי מוסמך להחיות אגודה שיתופית ששמה נמחק מפנקס האגודות השיתופיות על-ידי רשם
האגודות השיתופיות (להלן: הרשם), מחמת העדר פעילות עסקית. בית המשפט המחוזי בהחלטה
מיום 6.10.97 שהפכה לפסק-דין השיב בחיוב לשאלה זו. על כך הערעור שלפנינו.
2. להלן העובדות בקצרה: בשנת 92' פרסם רשם
האגודות השיתופיות (להלן: הרשם) הודעה, לפיה "לאחר שלושה חודשים מיום פרסום
הודעה זו יימחק שמה של האגודה המפורטת להלן (קרי: בני פוריה - אגודה חקלאית
שיתופית בע"מ; להלן: האגודה) מפנקס האגודות השיתופיות והאגודה תבוטל...".
ההודעה פורסמה מכוח סעיף 59(1)(ד) לפקודת האגודות השיתופיות (להלן: הפקודה) ומכוח
סעיף 368(ג) לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג1983-, שעניינם מחיקה מחמת העדר
פעילות. בשנת 94' פרסם הרשם בילקוט הפרסומים "הודעה סופית בדבר מחיקה מפנקס
האגודות השיתופיות" של האגודה.
3. בית המשפט המחוזי, לפניית המשיב, החייה את
האגודה ובהליכים לביטול פסק הדין המחייה, ניתן פסק דין נשוא דיוננו הקובע כאמור כי
הסמכות נתונה לבית המשפט המחוזי. לא עמדה לדיון בבית המשפט המחוזי השאלה אם החייאת
האגודה במקרה דנן, מוצדקת מבחינה עניינית. שאלה זו גם אינה עומדת בפנינו. השאלה
היחידה הדורשת הכרעה, בה מיקדו הצדדים טענותיהם, היא שאלת סמכותו של בית המשפט
להחיות אגודה שיתופית ששמה נמחק על-ידי הרשם מפנקס האגודות השיתופיות, מחמת העדר
פעילות. בשאלה זו, מקובלת עלי עמדת בית המשפט המחוזי והתוצאה אליה הגיע ואף אני
בדעה כי בית המשפט מוסמך לעשות כן. אבהיר עמדתי.
4. רישום שמה של אגודה שיתופית בפנקס האגודות
השיתופיות יכול ויתבטל מחמת פירוק האגודה (סעיף 50(1) לפקודה) ויכול ויימחק מחמת
העדר פעילות (סעיף 59(1)(ד) לפקודה). טוענים המערערים, כי אין הפקודה מכילה הסדר
להחייאת אגודה שיתופית ששמה נמחק מן הפנקס וכי בהעדר הסדר כזה, אין בית המשפט
מוסמך להחיות אגודה ששמה נמחק, כאמור. טענה זו איננה מקובלת עלי. הפקודה מכילה
הסדר לעניין הנדון, על דרך החלת הוראות מסוימות מפקודת החברות בנושא מחיקת שם חברה
וביטול המחיקה. על-ידי כך הופך ההסדר שבפקודת החברות לחלק אינטגרלי מפקודת האגודות
השיתופיות. במה דברים אמורים?
סעיף 59(1) לפקודה מחיל הוראות מסוימות מפקודת
החברות על אגודות שיתופיות. סעיף 59(2) לפקודה קובע, כי "הוראות פקודת החברות
הנזכרות בסעיף-קטן (1) תחולנה על אגודה שיתופית ממש כאילו היתה המילה
"חברה" כוללת אגודה שיתופית וכאילו היו המילים "רשם החברות"
כוללות את רשם האגודות השיתופיות". סעיף 59(1)(ד) לפקודה מחיל את הוראת סעיף
242 לפקודת החברות על אגודות שיתופיות, ככל שמדובר במחיקת אגודות שעברו ובטלו, מן
הפנקס. באופן מקורי הכיל סעיף 242 לפקודת החברות, על סעיפיו המשניים, הוראות שונות
המסדירות מחיקת שם חברה וביטול מחיקה. אמנם כותרתו של הסעיף היא "מחיקת שם
חברה", אלא שכותרת זו אינה ממצה את ההוראות הכלולות בסעיף, הכולל בסעיף
242(6) הוראה בדבר ביטול מחיקה. אינני מוצאת כי קיימת התנגשות בין כותרת הסעיף
לבין תוכנו משום שבמסגרת הנושא של מחיקת שם חברה נכלל אף נושא ביטול המחיקה. מכל
מקום, אף אם הייתה קיימת כזו, הלכה היא, כי כותרת השוליים - ובמיוחד כאשר בפקודות
מנדטוריות עסקינן - מהווה אמת מידה פרשנית שניתן להיזקק לה לשם הבהרת החקיקה עצמה,
אך בהתנגשות בין גוף החוק לבין כותרתו, יד גוף החוק על העליונה (א' ברק פרשנות
במשפט - פרשנות החקיקה (כרך שני, תשנ"ג) 318-317 והאסמכתאות הנזכרות
בה"ש 75). עניין זה בא על תיקונו בנוסח החדש של פקודת החברות החל בענייננו,
בו הופרד נושא מחיקת שם החברה מנושא ביטול המחיקה לשני סעיפים שונים: סעיף 368 -
עניינו במחיקת שם חברה; וסעיף 369 - עניינו בביטול מחיקה. ענייננו בסעיף 369
המקביל בתוכנו לסעיף 242(6) בנוסחה הקודם של פקודת החברות. מכאן, שהחלת סעיף
59(1)(ד) לפקודה את סעיף 242 המקורי על כל סעיפיו המשניים, ממילא כוללת גם החלת
סעיף 242(6) - היום סעיף 369 - שמכוחו מוסמך בית משפט לבטל מחיקת חברה, בהתקיים
תנאים מסוימים (שאלת התקיימותם של התנאים לא עמדה לדיון בערכאה הראשונה ואיננה
עומדת לדיון בפנינו).
כאן המקום לציין, כי סעיפים 369-368 לפקודת
החברות המסדירים את נושא מחיקת שם חברה מפנקס רשם החברות מחמת העדר פעילות עסקית
והחייאתה, בוטלו על-ידי חוק החברות, תשנ"ט1999- (סעיף 367 לחוק החברות;
והשוו: סעיפים 66-62 להצעת חוק החברות, התשנ"ו1995-, ה"ח 2 ודברי ההסבר
לסעיפים אלה). יחד עם זאת, נקבע בחוק החברות החדש הוראת מעבר, לפיה ימשיך סעיף 369
"לעמוד בתוקפו לגבי חברות שנמחקו בהתאם לסעיף 368 לפני תחילתו של חוק
זה" (סעיף 367(א)(3) לחוק החברות). מכאן, שלגבי חברות ששמן נמחק מחמת העדר
פעילות עסקית קודם תחילתו של חוק החברות, עומדת האפשרות להחיותן מכוח סעיף 369
לפקודת החברות. הסדר זה מלמדנו כי אין להפריד בין נושא מחיקת השם לבין נושא ביטול
המחיקה.
5. המערערים מבקשים לתמוך עמדתם בדבר חוסר סמכותו
של בית המשפט, בפסק הדין בע"א 103/75 ארקיע בע"מ נ' רשם האגודות ואח',
פ"ד ל(2) 298. אף אני סבורה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, כי פסק דין זה אינו
משליך על ענייננו וזאת, ממספר טעמים. ראשית, באותו עניין קבע בית המשפט כי
לא קיימת בחוק שהיה בתוקף אז, הוראה המסמיכה את בית המשפט להחיות אגודה שיתופית לאחר
פירוקה, ובהעדר הוראה כזו, אין בית המשפט מוסמך לעשות כן. בענייננו, קיים הסדר
חוקי המאפשר לבית המשפט להחיות אגודה ששמה נמחק מחמת העדר פעילות, קרי,
"שאינה ממשיכה בעסקיה או שאינה מופעלת" - כפי המקרה נשוא דיוננו. שנית,
קיים הבדל מהותי בין החייאת אגודה שיתופית לאחר שפורקה - כפי המקרה בו דן
פסק הדין שם - לבין החייאת אגודה לאחר שנמחקה מחמת העדר פעילות - כפי המקרה
נשוא דיוננו. הליך חוקי של פירוק אגודה שיתופית ומחיקה כתוצאה מפירוק שונה באופן
מהותי ממחיקה מחמת אי פעילות. פירוק אגודה לשם חיסולה הוא תהליך משפטי שעל פיו
מביאים את עסקי האגודה לסופם ומחסלים את האגודה (א' פלמן דיני אגודות שיתופיות
בישראל להלכה ולמעשה (תשי"א) 254. פירוק אגודה אינו יכול להיעשות רק על
דעת חבריו והוא מצריך צו מאת הרשם (סעיף 46(5) לפקודה), שיינתן רק בהתקיים נסיבות
מסוימות (סעיפים 47-46 לפקודה). לעומת זאת, מחיקת אגודה שיתופית מן הפנקס איננה
מותנית בפירוקה של האגודה והיא מתרחשת הן כאשר האגודה לא התחילה למעשה לפעול והן
כאשר התחילה בפעילות וחדלה ממנה. משלא פורקה, יכולה היא לשוב ולפעול ואם נמחק שמה
מחמת העדר פעילות ניתן להחיותה. יש מי שסבור, כי ביטול רישום אגודה על-ידי מחיקתה
מן המרשם אינו בא אלא להסיר מעמסה מעל משרד הרושם ולפנות את הפנקס מאגודות שבטלו
ולגנוז את הארכיון שלהן (פלמן לעיל, בע' 271; וראו: דברי ההסבר לסעיפים
66-62 להצעת חוק החברות, התשנ"ו1995-, ה"ח 2). לאור שוני זה, נראה כי
החייאת אגודה שחוסלה על-ידי פירוק קשה היא - הן מן ההיבט המהותי והן מן ההיבט
הדיוני - מהחייאת אגודה שנמחקה מחמת העדר פעילות. אף על פי כן מצא מחוקק המשנה
להתקין תקנה - תקנה 40 לתקנות האגודות השיתופיות (פירוק), תשמ"ד1984- -
המסמיכה את הרשם לחדש רישום של אגודה שיתופית שרישומה בוטל מחמת פירוק (תקנה כזו
(תקנה 25) נכנסה לתוקפה לראשונה בשנת 1973 בתקנות האגודות השיתופיות
(פירוק) (תיקון), תשל"ג1973-, סעיף 2. קודם לכן, לא הייתה קיימת תקנה כדוגמת
תקנה 25 הנ"ל או תקנה 40 שהחליפה את תקנה 25, ואלה לא היו קיימות במקרה נשוא
ע"א 103/75 הנ"ל). אמנם המערערים תוקפים את חוקיותה של תקנה 40, אלא,
שאינני נדרשת להכריע בשאלה זו באשר אין היא משליכה לענייננו. מדובר בתקנה בהסמכת רשם
להחיות אגודה שרישומה נמחק מחמת פירוק, בשעה שאנו דנים בהחייאת אגודה
על-ידי בית משפט שרישומה נמחק מחמת העדר פעילות. עם זאת, ראוי
לציין, כי המגמה העולה מתקנה 40, שהיא לאפשר החייאת אגודה שיתופית שפורקה, משליכה
מקל וחומר על האפשרות להחיות אגודה שיתופית ששמה נמחק מחמת העדר פעילות.
6. לאור קיום הוראת חוק מפורשת המקנה לבית המשפט
סמכות לבטל מחיקת שם אגודה שנמחק מחמת העדר פעילות, אינני מוצאת להתייחס לשאלה אם
ניתן להקיש מדיני החברות לדיני האגודות השיתופיות, לשם הכרעה בשאלת הסמכות, אלמלא
הוראת סעיף 59(1)(ד) לפקודה.
7. אשר על כן, הייתי מציעה לדחות את הערעור
ולחייב את המערערים לשלם למשיבים הוצאות בסך 10,000 ש"ח.
ש
ו פ ט ת
הנשיא א' ברק:
אני מסכים.
ה
נ ש י א
השופט י' אנגלרד:
אני מסכים.
ש
ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק-דינה של כבוד השופטת ט'
שטרסברג-כהן.
ניתן היום, כ"ח בסיוון תשס"א
(19.6.01).
ה נ ש י א ש
ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק
מתאים למקור 98016590.J09
נוסח
זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו
בקובץ
פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
בבית
המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444