תמאם סעאידה נ. חאלד סאעידה

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 1657/24 לפני: כבוד השופט יצחק עמית כבוד השופט דוד מינץ כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ המערערים: 1. תמאם סעאידה 2. בדיעה עבד סעאידה 3. כמאל עבד סעאידה 4. האשם עבד סעאידה 5. באסל עבד סעאידה 6. הישאם עבד סעאידה נגד המשיבים: 1. חאלד סאעידה 2. מאהר כחילי סעאידה 3. ג'מיל עואד כחילי סעאידה 4. מועצה מקומית שיבלי - אום אלג'נם 5. מדינת ישראל – הועדה המקומית לתכנון ובנייה גליל מזרחי ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת (הרשם א' זגורי) מיום 19.2.2024 בת"א 19309-09-23 בשם המערערים: עו"ד האשם סעאידה פסק-דין השופט דוד מינץ: לפנינו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נוף הגליל-נצרת (הרשם א' זגורי) מיום 19.2.2024 בת"א 19309-09-23. בגדרי פסק הדין נמחקה תביעת המערערים שהוגשה בקשר למקרקעין המצויים בתחומי המועצה המקומית שיבלי אום אל-ג'נם (להלן: המקרקעין ו-המועצה, בהתאמה), ובתוך כך נדחתה בקשתם למתן פסק דין בהיעדר הגנה מצד משיבים 3-1 (להלן: המשיבים). הרקע לערעור ראשיתו של ההליך בתביעה שהגישו המערערים ביום 10.9.2023, ובה עתרו לקבלת שורת סעדים ביחס למקרקעין. במסגרת התביעה התבקש בית המשפט להכריז על קיומן של זיקות הנאה לטובתם ולטובת הציבור; להורות למשיבה 5 – הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל מזרחי, לתעד את אותן זיקות הנאה; להכריז על רחוב מסוים בתחומי המועצה כ"רחוב מוגן בדין", כלשונם; להורות למועצה לבצע עבודות באותו רחוב ובמקרקעין וכן להגן על זיקות ההנאה המבוקשות; להורות ללשכת המקרקעין במחוז לרשום את זכויותיהם הנטענות בפנקס הזכויות; ולהצהיר על ביטול פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט מ' רניאל) מיום 10.5.2022 בת"א 60650-01-19 (להלן: פסק הדין הקודם). בשלב מסוים הגישו המערערים שתי בקשות למתן פסק דין נגד המשיבים והמועצה בהיעדר הגנה, כאשר במרכז הערעור ניצבות שתי החלטות של הרשם זגורי בהן נדחו בקשות אלה: האחת מיום 25.1.2024 והשנייה מיום 19.2.2024. בהחלטה מיום 25.1.2024 נקבע בין היתר, כי המערערים אינם זכאים לקבלת פסק דין נגד המשיבים בתביעתם המחייבת את מעורבותם של גורמים נוספים בהליך. זאת בשים לב לכך שנתבקשו בה סעדים נגד רשם המקרקעין, המועצה והוועדה המקומית לתכנון ובנייה. כן נקבע כי קיים מכשול נוסף במתן הסעדים המבוקשים בדמות בקשתם של המערערים לבטל את פסק הדין הקודם המהווה פסק דין חלוט לכל דבר ועניין. באותה החלטה נקבע אפוא, כי אם בכל זאת המערערים עומדים על תביעתם, עליהם להמציא עותקים של נסחים מעודכנים של לשכת רישום המקרקעין לגבי כלל חלקות המקרקעין הרלוונטיות לעניין, לצרף את כל בעלי הזכויות במקרקעין כבעלי דין בתביעה ולהמציא לידיהם את כתבי הטענות. אם לא יעשו כן, התביעה תימחק. בהחלטה השנייה מיום 19.2.2024 שניתנה לאחר שלפי טענתם של המערערים הם המציאו את כתבי הטענות למשיבים, נקבע כי המערערים לא עמדו בהחלטה הקודמת מיום 25.1.2024 ובכל מקרה היעתרות לבקשה למתן פסק הדין איננה זכות קנויה ומצויה בשיקול דעתו של בית המשפט. זאת כאשר נוכח הבקשה להצהיר על קיומן של הזכויות המבוקשות על ידי המערערים בתביעתם, הרשם לא השתכנע כי אופן הגשתו וניהולו של ההליך יכול לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה יעילה, צודקת ועניינית. בשל כך הורה על מחיקת התביעה. על קצה המזלג, המערערים טוענים כי הם המציאו את כתב התביעה כדין לידי המשיבים; במסגרת ההחלטה השנייה מיום 19.2.2024 הועלו דרישות חדשות שלא בא זכרן במסגרת ההחלטה הראשונה מיום 25.1.2024; בית המשפט נקט במהלך קיצוני של מחיקת התביעה, ודאי מקום בו כתבי הטענות הומצאו לידי המשיבים כדין; ההחלטה ניתנה בסתירה להחלטות נוספות שניתנו בהליך; וההחלטה ניתנה על ידי הרשם בהיעדר סמכות. דיון והכרעה לאחר עיון בכתב הערעור ובנספחיו, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. סמכותו של רשם בית המשפט קבועה בסעיף 86 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט) המורה כי בתובענה שנתבע אינו מתגונן בה, לרבות תביעה בסדר דין מקוצר שלא ניתנה בה רשות להתגונן, רשאי הרשם בין היתר לדרוש ראיה בכתב וליתן פסק דין על פי צד אחד נגד אותו נתבע. על פי פשוטו של מקרא, הרשם "רשאי" לתת פסק דין כאמור ואינו חייב לעשות כן (ע"א 8622/07 רוטמן נ' מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ, פסקה 40 (14.5.2012); רע"א 4749/24 מידן נ' איגמה ניהול ומסחר בע"מ, פסקה 10 (5.8.2024)). כמו כן הלכה היא עמנו מקדמת דנא כי הסמכות לתת סעד כוללת בחובה סמכות לסרב לתת את הסעד על פי שיקול דעתו של בית המשפט (רע"א 6339/97 רוקר נ' סלומון, פ"ד נה(1) 199, 269 (2001)). על כן במקרה זה אין לומר כי הרשם לא היה מוסמך לסרב לתת את הסעד המבוקש של פסק דין בהיעדר הגנה. ובאשר לנסיבות הקונקרטיות של מקרה זה, יוצא אני מנקודת הנחה כי כתב התביעה אכן הומצא למשיבים כדין. ברם, הרשם לא סרב להעניק למערערים את מבוקשם רק בשל אי המצאת כתב התביעה כדת וכדין לידי המשיבים, אלא הוא הפעיל את שיקול דעתו וקבע כי הסעדים המבוקשים בתביעה חורגים מדלת אמותיה של המחלוקת בין המערערים למשיבים, והם נוגעים גם לגופים התכנוניים של הרשויות ולשורה ארוכה של בעלי אינטרסים אחרים. כן נקבע כי אחד מהסעדים המבוקשים על ידי המערערים נוגע לביטול פסק דין הקודם שהינו חלוט. אכן במסגרת הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה השמיטו המערערים את עתירתם לביטול פסק הדין הראשון, אך עובדה זו אינה מרפאת את הפגם הטמון בכך שסעד זה עודנו מבוקש בתביעה ועל כן נותר על כנו עד למתן פסק דין סופי נגד כל בעלי הדין הנוגעים לעניין. המערערים אף לא מילאו אחר ההחלטה מיום 25.1.2024 ולא צירפו לתביעתם את כל הצדדים הרלוונטיים העלולים להיפגע ממתן פסק הדין. הגשת בקשה נוספת למתן פסק דין בהיעדר הגנה המתעלמת מההחלטה האמורה, תוך ניסיון לבדל עניינם של המשיבים מהצדדים האחרים ומהשאלות העקרוניות העולות מהתביעה כדי להימלט מהפגמים הרבים שנפלו בתביעה, אינה יכולה לעמוד. בנוסף על האמור, על פניו, ההחלטה מיום 19.2.2024 לא סותרת החלטה כלשהי שניתנה על ידי בית המשפט. כך, ההחלטה אינה סותרת את ההחלטה מיום 16.2.2024 שניתנה על ידי שופטת התורנית של בית המשפט (השופטת ח' סבאג). כל שנאמר באותה החלטה הוא כי הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה אינה בקשה דחופה המצדיקה החלטה במסגרת תורנות ואילו לגבי הבקשה למתן צו מניעה שהוגשה בד בבד עם הבקשה האמורה למתן פסק דין, נאמר כי אין מקום לתת את הסעד המבוקש במעמד צד אחד. ההחלטה מיום 19.2.2024 אף אינה סותרת את החלטתה של השופטת א' לינדנשטראוס שניתנה יום קודם לכן, ביום 18.2.2024, בה נקבע הבקשה לסעד זמני תידון בקדם המשפט "אלא אם יינתן קודם לכן פסק דין המייתר אותה". ולבסוף, גם לא נפל פגם כלשהו בהחלטת הרשם שהורה על מחיקת התביעה מקום בו המערערים לא מילאו אחר ההחלטה מיום 25.1.2024, ולוּ בשל חוסר מעש (ראו והשוו: סעיף 88 לחוק בתי המשפט; תקנה 156(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; ותקנות 41(א)(4) ו-45(ב) לתקנות). הערעור נדחה אפוא. בשל המתכונת הדיונית שבה ניתן פסק הדין, לא יינתן צו להוצאות. ניתן היום, י"ח אב תשפ"ד (22 אוגוסט 2024). יצחק עמית שופט דוד מינץ שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת