נודי אלחסוב נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 1653/98 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט י' קדמי כבוד השופט ע' ר' זועבי המערער: נודי אלחסוב נגד המשיבה: מדינת ישראל תאריך הישיבה: ד' בתשרי התש"ס (14.9.99) בשם המערער: עו"ד לורה מקסיק בשם המשיבה: עו"ד עודד שחם ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בנצרת בת"פ 582/97 מיום 8.1.98 שניתן על-ידי כבוד השופט נ' ממן פסק-דין השופט מ' חשין: המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בשלוש עבירות של הדחת קטין לסמים, סחר בסם מסוכן והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. עונשו נגזר לשמונה שנות מאסר, מתוכן שש שנים לריצוי בפועל ושתי שנים מאסר על-תנאי. כן הפעיל בית-המשפט - במצטבר - עונש מאסר על-תנאי בן 12 חודשים, כך שכלל העונש הינו שבע שנות מאסר בפועל מיום המעצר. עוד הורה בית-המשפט על הפעלת עונש מותנה של פסילת רשיון נהיגה למשך 12 חודשים והוסיף והטיל על המערער - במצטבר - פסילת רשיון נהיגה בפועל למשך 5 שנים נוספות. הערעור הוא על ההרשעה ועל גזר-הדין כאחד. אין ולא כלום בערעור על הכרעת-הדין. בית-משפט קמא סמך את קביעותיו על דבריו של הקטין במשטרה - בבית-המשפט חזר בו הקטין מדבריו - וכאמור בסעיף 10א(ד) לפקודת הראיות נמצאו לדברי המתלונן במשטרה דברים לחיזוקם. חילוקי הדעות בין התביעה לבין המערער הינם מצומצמים. המערער מודה, למעשה, כי הזריק סם הירואין לקטין, ואולם לטענתו היה זה הקטין שסיפק את הסם והמזרק, ותפקידו הצטמצם אך בהזרקת הסם לשתי זרועותיו של הקטין. גירסת הקטין שונה. לדבריו במשטרה, סיפק המערער גם את המזרק גם את הסם והוסיף והזריק את סם ההירואין לזרועותיו (של הקטין). בית-משפט קמא קיבל את דברי הקטין והסביר מדוע כך, ואנו לא ראינו טעם להתערב בקביעותיו. אשר לעונש: הדחת קטין לסמים הינה מן העבירות החמורות שבדין העונשין. אין צורך שנאריך דיבור על מלחמת החורמה ששומה על כולנו להילחם ב"מוות הלבן"; והרי מלחמה היא שאין בה רחמים. אם-כך בעבירות סמים על דרך הכלל, לא-כל-שכן בהדחת קטינים לשימוש בסם, עבירה שהעונש הקבוע בצידה הוא 25 שנות מאסר. נזכור כי עונש מאסר עולם שאינו עונש חובה הינו מאסר בן 20 שנה (סעיף 41 לחוק העונשין), והנה בענייננו מצא המחוקק לנכון לקבוע עונש שהוא ארוך מעונש של מאסר עולם. חומרה זו, למותר לומר, מחייבת את בתי-המשפט. אכן, הדעת נותנת כי הקטין בענייננו צרך סמים גם קודם לכן - הגם שלא ידענו אם צרך את סם ההירואין - ואולם אין בכך כדי למעט מחומרת מעשהו של המערער אשר הוסיף במעשיו ודירדר את הקטין - ילד בן 15 - במורד הסמים. אנו מחליטים לדחות את הערעור על גזר-הדין אף-הוא. סוף דבר: אנו דוחים את הערעור הן על הכרעת-הדין הן על גזר-הדין. היום, ד' בתשרי התש"ס (14.9.99) ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 98016530.G05